תרגום מאנגלית: עמיר כרמל
שלום בשם האל. אני מביא לכם ברכות ואהבה, ידידיי. אני מברך לשלום את כל ידידיי הוותיקים, וכן את אלה שמצאו את דרכם לכאן בפעם הראשונה. אני מברך גם את חבריי הטובים שאינם נוכחים כאן הערב, ואת אלה שנמצאים רחוק. כל אלה שקוראים את המילים שלי צריכים לדעת שהם לא נשכחים. כולכם מתקבלים בברכה, ואף שצורת התקשורת הזו עשויה להיות חדשה ולא שגרתית לחלק מכם, אנא בואו בראש פתוח. יש הרבה דברים אפשריים, שבני האדם אינם יודעים עליהם דבר כרגע. האנושות עתידה לראות עוד דברים רבים בעשורים הבאים.
הערב ברצוני לדבר על ההשפעה בין עולמות הרוח והחומר. הרבה כבר נאמר על השפעת עולם הרוח על העולם הגשמי, אך לא הרבה על ההפך. שכן שני העולמות משפיעים זה על זה.
ראשית אדּון בהשפעת הרוח על הספֵרה הארצית שלכם. קיימות ספֵרות רוחניות בכל רחבי היקום: על הפלנטות, בתוך מערכות שמש, ואפילו במרווחים ביניהן. אפילו בתוך הספרה הארצית ישנן ספרות רוחניות שונות, מן הנמוכה ביותר ועד לגבוהה ביותר. היות שהמרחק בעולם הרוח לא נמדד באמצעות המידות הגיאוגרפיות שלכם, הרבה ספֵרות יכולות להתקיים באותה נקודה גיאוגרפית או חומרית ולחפוף. לדוגמה, בן אנוש אחד יכול לחיות על האדמה, להיות בחדר הזה, וכן להיות מחובר לספרה רוחנית מסוימת, בעוד אדם אחר באותו החדר יכול להיות מחובר לספרה שונה ברמה אחרת לגמרי. אני מבין ידידיי, שקשה לכם מאוד לדמיין את הדבר משום שמבחינתכם, מרחקים תלויים במרחב. אולם במציאות המוחלטת, לא כך הדבר. כל אדם קשור לספֵרה שתואמת באופן כללי את התפתחותו הרוחניות הכוללת. מאחר ואף אחד על פני האדמה אינו מפותח באופן הרמוני, אילו כך היה לא הייתם צריכים לחיות כאן, אתם עשויים להיות בנקודת זמן אחת בקשר עם ספרה רוחנית מסוימת, וכאשר מצב הרוח שלכם משתנה, הזרמים שנובעים מנשמתכם, מן התת-מודע שלכם ומהשכל המודע, יחברו אתכם לספרה שונה מאוד.
בהרצאה האחרונה הסברתי לכם על העצמי הגבוה, העצמי הנמוך ועצמי המסכה. לכל בן אנוש יש את השניים הראשונים, ולתשעים אחוזים אולי מהאנושות יש במידה מסוימת גם את השלישי – עצמי המסכה. לאלה מכם שנמצאים כאן בפעם הראשונה כדאי אולי לקרוא את הרצאתי האחרונה לצורך הבנה מלאה יותר של ההרצאה הנוכחית. בכל פעם שהעצמי הגבוה מוחזר למצבו המקורי על ידי השלה של השכבות הסמוכות שמהן מורכב העצמי הנמוך, הוא מושיט זרועות ומתחבר אוטומטית לספרות הגבוהות ביותר והקורנות ביותר, אף שאתם עוד חיים על האדמה, ולמרות שמבחינת המרחק, ספרות קורנות מאוד אלה נמצאות מאות אלפי קילומטרים מכאן; ובכל מקום שהעצמי הנמוך עוד חזק יותר ואינו מאפשר לעצמי הגבוה לזרוח דרכו, מתבצע חיבור לכוחות השחור, בהתאם לעמדות ולהתפתחות של כל אדם. במילים אחרות, העצמי הנמוך של אדם אחד עשוי להיות נמוך מזה של אדם אחר. היות שכל ספרה מאוכלסת בשפע של רוחות שמתאימות לספרה מסוימת זו, כולכם נמצאים בקשר קבוע עם רוחות שנמצאות בדרגות התפתחות שונות, כמו גם עם הכוחות והזרמים שיוצאים מן הספרה המסוימת שלנו.
יש אנשים שמטילים את האחריות על רוחות רעות כאשר העצמי הנמוך משתלט עליהם, והם מתכוונים לומר שאי אפשר להאשים אותם. זה לא נכון. ודאי שרוחות רעות יכולות להשפיע עליכם והן אכן משפיעות, אבל רק אם וכאשר אתם מרשים להן, על ידי הזנחת ההתפתחות הרוחנית שלכם ודרך הנטייה שלכם לבחור בדרך הקלה ביותר. אתם חושבים שרק משום שהמגרעות שלכם אינן כה גרועות כמו אלה של אנשים מסוימים בעלי התפתחות נמוכה ביותר, פושע למשל, המגרעות שלכם זניחות לחלוטין. גם אם המגרעות שלכם אינן גדולות, לא פשעים של ממש או חטאים מובהקים, אתם האחראים. ככל שהתפתחותכם גבוהה יותר, כך גדלה האחריות שלכם והחובה לשפר את עצמכם. ככל שאתם משוחררים יותר ממגמות זדוניות או רעות במיוחד, כך ההתפתחות שלכם יותר גבוהה בעליל. לפיכך יש ברשותכם יותר הארה ויותר כוח ולכן אפשר לצפות מכם ליותר. מגרעת שולית לכאורה שלכם עשויה להיות כבדת משקל באותה המידה כמו פשע אצל אדם בלי התפתחות רוחנית או עם התפתחות מועטה בלבד. לפיכך, אל לכם להשוות את המגרעות שלכם ואת הסטיות שלכם מן החוק הרוחני למגרעות ולסטיות של אדם אחר. ההשוואה עשויה להיות שגויה לחלוטין, משום שאין לכם כל אפשרות לשפוט היכן אתם עומדים בהשוואה לאחרים. אני אומר זאת משום שאנשים לעתים קרובות עושים לעצמם הנחות כשהם אומרים או חושבים "אני לא היחיד שעושה את זה; אנשים אחרים עושים דברים גרועים יותר", או כשהם מטילים את האשמה על רוחות רעות שהשפעתן עליהם, כך הם רוצים להאמין, היא מקרית בלבד. באותו האופן, אם ישויות גבוהות יותר מעולמו של האל מדריכות אתכם, עוזרות לכם ומשפיעות עליכם, הדבר יכול לקרות רק משום שהעמדה הפנימית שלכם קראה להן לבוא אליכם.
בכל מקום שהאדם נמצא בו, לא רחוק ממנו נמצאות גם מספר ישויות-רוח בדרגות שונות של התפתחות. בכל ספרה יש מומחים מכל הסוגים; אמרתי זאת לפני כן ואני חוזר על כך כאן משום שחשיבות הדבר עדיין לא מובנת במלואה. עולם הרוח, בכל הדרגות, הוא הרבה יותר ממוקצע מן הספרה הארצית שלכם. הדבר חל על הסדר האלוהי ועל עולם האופל כמו גם על כל הוואריאציות ביניהם. כל אחד מכם מושך אליו את המומחים בעלי האיכויות הספציפיות, לטוב או לרע, שקיימות אצלכם. שכן דומה מושך דומה באופן בלתי נמנע, באופן מגנטי. כאשר בן אנוש גדֵל, הוא או היא מוקפים ברוחות שומרות השייכות למסדר ולארגון של העולמות האלוהיים, ורוחות אלה יכולות להתקרב אל בני חסותן רק אם הוא או היא מבקשים את האמת ואת הרצון האלוהיים, ומנסים לשאוף מעלה. אחרת עליהן לעמוד מנגד ולצפות ממרחק. הן יתערבו רק כדי להגן, בהתאם לזכות שנצברה בעבר, תוך ציות לחוקים רוחניים מדויקים, שעליהם הן שומרות בקפידה ושאותם הן לעולם לא מפֵרות, משום שחוקים אלה הם שלמות, אהבה, חוכמה וצדק. אותו אדם עצמו מוקף גם במספר רוחות אחרות, שאינן חלק מן הסדר האלוהי. חלקן עשויות להשתייך לעולם האופל. אם אדם זה אינו פושע או נשמה חוטאת במיוחד, הרוחות הרעות מאוד ישמרו על מרחק, שכן הן אינן יכולות להוציא לפועל את המומחיות שלהן עם אדם זה.
עם זאת, אפילו המומחים למה שנקרא מגרעות אנוש קטנות או יומיומיות, אפילו הם שייכים לעולם האופל. גם הם פועלים לפי חוקים משלהם, ומשיגים את מטרותיהם באותה המידה כמו נניח רוח של רצח שמשפיעה על אדם. אם המגרעת שלכם היא אנוכיות, יהיה מומחה לאנוכיות שמסופח אליכם. אם המגרעת שלכם היא הנטייה לפרצי זעם, יהיה סביבכם מומחה מן הסוג שממתין לקבל את רשותכם להשתלט ולהשפיע עליכם, וכך לחיות דרככם. הוא מקבל מזה סיפוק רב, לא רק משום שהוא ממלא בכך את משימתו, אלא גם משום שכך הוא יכול להתמכר לחולשה הספציפית שלו. מצד שני, אתם עשויים להיות נטולי קנאה לחלוטין, כך ששום מומחה לקנאה לא יהיה מסופח אליכם. אולם אצל אדם אחר, שאינו נחות מכם מבחינת ההתפתחות הכוללת שלו או שלה, עשוי להיות מומחה לקנאה בסביבה עקב המגרעת הזו.
עליכם לזכור אם כן שהמגרעות שלכם עצמכם הן מלכתחילה מה שמושך לקרבתכם את אותם מומחים מסוימים, ושהם תמיד מחכים להזדמנות לחיות דרככם. באופן הזה אתם משתפים פעולה במזימתם, ותוכלו להיפטר מהם רק דרך מאמץ אישי להתגבר על מגרעותיכם. אך לפני שניתן להתגבר עליהן, קודם כל עליכם להכיר בכל המגרעות שלכם, שלעתים קרובות אינכם מודעים להן משום שאינכם רוצים לשאת את כובד המשא של ידע כל כך לא-מחמיא. מעטים האנשים שרוצים להכיר את המגרעות שלהם באמת. רוב האנשים מודים שיש להם אי אלו מגרעות, אולם הודאה שטחית במגרעות איננה מודעות מלאה אליהן – אלה שני דברים שונים.
לכן, לצורך הגנה עצמית, כל אחד מכם צריך להתייצב מול עצמו או עצמה בכנות מוחלטת. היו בטוחים שלא משנה אלו מגרעות ספציפיות יש לכם, אתם נושאים איתכם וסביבכם את המומחים המקבילים מעולם הרוח, שרק מחכים להזדמנות לדרבן אתכם להיכנע למגרעות המסוימות שלכם. ומכיוון שלא צריך ללחוץ הרבה כדי שתיכנעו, ומכיוון שזו הדרך הקלה והנוחה, לעתים קרובות מאוד אתם נשמעים לדִרבּון שלהם. ככל שהמגרעת חזקה יותר בתוככם וככל שאתם מודעים פחות למלוא משמעותה, כך המומחה הספציפי הזה יהיה קרוב יותר אליכם! לכן יהיה זה בעת ובעונה אחת גם נכון וגם לא נכון מצד אנשים שיודעים על הקיום שמעבר ועל יצורי-הרוח לומר שרוח רעה השפיעה עליהם. כשהם אומרים זאת והכוונה היא שהם לוקחים את מלוא האחריות לחלק שלהם בעניין, זה נכון; אך כשאנשים אומרים זאת בגלל הרצון לפטור את עצמם מאחריות אישית ומאשמה, אז זה לא נכון.
בין היצורים הנמוכים הללו לבין הישויות הגבוהות בעולמו של האל יש רוחות רבות שדומות לכם מאוד בגישה שלהן. אלה עשויים להיות אנשים שנפטרו, בעלי כוונות טובות ולא אנשים רעים במיוחד, אך הם גם לא שייכים עדיין לסדר האלוהי ולפיכך הם עיוורים מבחינות רבות. לעתים קרובות הם שואפים להשפיע על בני אדם משום שזה עוזר להם בדרך זו או אחרת, או פשוט משום שאין להם שום דבר טוב יותר לעשות. הם יכולים ללמוד מכם אם אתם בוחרים בנתיב הרוחני להתפתחות-עצמית. אולם אם אינכם חזקים יותר מהם, הם ישפיעו עליכם, לא תמיד בדרך מזיקה, אך למרות שכוונתם עשויה להיות טובה, הם לא מעוררים בכם את ההשראה הטובה והמועילה ביותר מבחינה רוחנית, כי הם עיוורים. לפעמים ההדרכה שלהם עשויה להביא לכם תועלת חומרית, דבר שעשוי להפריע או לא להפריע להתקדמות הרוחנית שלכם, ולפעמים השפעתם עשויה להיות חפה מנזק, או להיראות בלתי-מזיקה, אולם היא בסופו של דבר לרעתכם. מתי ועד כמה זה עשוי לקרות, שוב זה לא מקרי: השפעתם מוזמנת לבוא אליכם באופן בלתי נמנע על ידי העמדות הפנימיות שלכם עצמכם.
אם תמדטו על כך, על עצמכם, על חייכם ועל תשוקותיכם, תוכלו לגלות אלו רוחות נמצאות סביבכם. אלה מכם שהולכים בנתיב השלמות, שהוא ההגנה האמיתית היחידה שיש לכם, לא יוטרדו או יושפעו מרוחות שלא ממלאות את רצונו של האל מכל הבחינות. יש אמצעים אחרים להגנה, אולם השפעתם היא זמנית בלבד. אם אתם שרויים בחוסר-הרמוניה, למשל כשאתם מרגישים מריבה מתקרבת עם אחייכם-היצורים האחרים, ואם אתם שומרים על נוכחות מודעת ומביאים את עצמכם להתפלל, להושיט יד לאלוהים בתוככם, או לבקש הדרכה רוחנית, הדבר לבטח יעזור, ואני ממליץ על כך בכל לשון. אולם הדבר יעזור רק במקרה הספציפי הזה, משום שלא תמיד אתם שומרים על נוכחות מודעת. לפעמים תהיו עייפים ולא תתאמצו, ובמצב כזה אתם נופלים טרף להשפעות אלה, שכפי שאמרנו, יכולות להשפיע עליכם רק בגלל מה שכבר נמצא בתוככם. לפיכך, התרופה וההגנה היחידה שתהיה בטוחה ותמידית היא לעקור את הגידולים הרעים מן השורש. הדבר מתרחש בנתיב השלמות 3 וההתפתחות-העצמית, נתיב האושר. אם אתם מוכנים ללכת בנתיב זה, אתם תודרכו ותקבלו עזרה. אולם ראשית עליכם לגבש בתוככם בבהירות רצון כזה והחלטה כזו, ואז ניתן יהיה להכיר ברצון ובהחלטה שלכם. בנקודה זו ההדרכה האלוהית שלכם תוכל להתקרב אליכם באופן אוטומטי ומיידי, והיא יכולה, בין היתר, להדריך אתכם אל העזרה האנושית הנכונה, שגם לה אתם זקוקים כדי ללכת בנתיב ההתמרה. אתם תודרכו אל המקום ואל האדם המתאים ביותר למזג ולאופי שלכם.
זו הדרך שבה הספֵרות הרוחניות השונות, עם היצורים שבהן, משפיעות על בני אנוש. בני האדם אינם קורבנות חסרי ישע מול השפעות אלה, אלא הם מי שקובע אותן. וכשאדם דוחה מעליו את כל ההשפעות שאינן באות מן העולם האלוהי, הוא לא רק נוטל את השליטה על חייו שלו, אלא גם מחליש את כוחות השחור, כי ככל שיש להם פחות עם מה לעבוד בעולם החומרי, כך הם יאבדו בסופו של דבר יותר כוח.
לבני אנוש יש סוג נוסף של השפעה על עולם הרוח. אנסה לשרטט לכם תמונה של זה, אם כי זו יכולה להיות רק תמונה מוגבלת מאוד. ידוע לכם, כפי שאמרתי פעמים רבות, שהמחשבות והרגשות שלכם הן בריאות רוחנית. המחשבות והרגשות שלכם יוצרים צורות מכל הסוגים בעולם הרוח. אם חייכם מתנהלים בהתאם לייעודכם, ואתם מגשימים את המקסימום שביכולתכם בהתאם להתפתחות שלכם, מקרה נדיר ביותר, אתם בוראים צורות שיבנו ספֵרות הרמוניות ומבנים ונופים הרמוניים בעולם הרוח. זה עשוי להישמע לחלק מכם כדבר בלתי ייאמן, אולם, יקיריי, אני מבטיח לכם שזה נכון! לכל אחד מכם יגיע היום שבו תראו שזו האמת. למען האמת, כאשר תראו זאת, אתם תדעו את מה שידעתם לאורך כל הדרך ברוח. צלע הגבעה הזו רק נמחתה באופן זמני מהתודעה שלכם בזמן שהייתם בגלגול חיים. אנשים שמשתעבדים לעצמי הנמוך יוצרים צורות התואמות את העצמי הנמוך שלהם מבחינת האיכות, החוזק והסוג. אין בזה כדי לשלול מכך שבו בזמן הם בוראים גם צורות הרמוניות ויפהפיות, עד כמה שהעצמי הגבוה שלהם מורשה לפעול.
הבה נדמיין שכל האנושות, כלומר שכל אינדיבידואל יבחר בדרך הקלה וייכנע לעצמי הנמוך, ויזין אותו במקום להילחם בו. מה יקרה מנקודת המבט שלנו? המראה של הספֵרות החופפות שתיארתי ישתנה. האנושות תחזק ותגדיל את הספרות הדיסהרמוניות, שיכסו לחלוטין את הספרות ההרמוניות של אור, אמת, אהבה ושמחה, וידחקו אותן לרקע, כך שהן ישפיעו על בני האדם פחות ופחות. כתוצאה מכך, רק ההשפעה של הכוחות הדיסהרמוניים תפעל. כך האנושות תספק כל הזמן חומר לעולם האופל, והשפעתו עליכם תהיה בתורה גדולה הרבה יותר. מצד שני, הבה נדמיין שוב שכל המין האנושי, כל אדם ואדם, יפסע בנתיב השלמות. למרות שהנתיב של כל אדם יהיה שונה, משום שמה שאולי נחוץ לאדם אחד עשוי להיות יותר מדי קשה לאדם אחר, אולם אם כל ילדי האל, בכל רמת התפתחות שהיא, יעשו כמיטב יכולתם, הספֵרות של חושך ודיסהרמוניה, של רוע וקנאה, של שנאה ודעה קדומה, של מלחמה וחמדנות ינשרו, ובהדרגה הן יתפוגגו. הבריאה האלוהית, לעומת זאת, אינה יכולה להתפוגג; ניתן רק לדחוק אותה לרקע כך שהיא לא יכולה להשפיע על העולם החומרי כל עוד העמדות השליליות ממשיכות לשלוט בו. דיסהרמוניה על כל צדדיה יכולה וחייבת בסופו של דבר להיהרס ולהתפוגג. כך שאתם יכולים לראות היטב לא רק איך עולם הרוח משפיע עליכם, אלא גם איך אתם משפיעים עליו. מעגל קסמים בלתי פוסק, בין אם שלילי או חיובי, נכנס לפעולה בין שני העולמות. דבר זה לא ישתנה לעולם כל עוד קיים עולם חומרי כלשהו; כך זה חייב להיות.
לדוגמה, אם קבוצת בני אדם, רק קבוצה קטנה אולי, מתאספת מתוך רצון כנה וישר לשרת את האל ואת תוכניתו הגדולה, האם אתם יודעים איזו צורה אנחנו רואים בעולם הרוח? אנו רואים מקדש יפהפה הולך ונבנה בעולם הרוח. קבוצה זו שלפניה אני מופיע כאן בונה מקדש כזה, אבן אחר אבן. המקדש לא גמור, הגג חסר, והמקדש עוד לא מרוהט, אולם הבנייה נמצאת בעיצומה. אל לכם לחשוב שאני מדבר באופן סימבולי; אני מדבר את האמת. מקדש זה כבר קיים בספרה הרוחנית המקבילה שלנו. אתם ידידיי, השייכים לקבוצה זו, עליכם לדעת כי כשהגוף שלכם נח, או ישן כפי שאתם אומרים, הרוח שלכם מונחית לעתים קרובות לאתר זה, וכל אחד מכם מתמלא שמחה משום שאתם יכולים לראות היכן סיפקתם אבן למקדש. כל אחד מכם שמשתדל באמת, בכנות וביושר, ואשר עובד בנתיב ההתמרה, מספק אבנים רבות; לא רק המדיום, אלא כולכם עושים זאת, כל אלה שהולכים בנתיב ההתמרה בעזרתי.
ועתה, בטרם אתפנה לשאלות, ברצוני להזכיר משהו שעוסק בהיבט פסיכולוגי יותר של האדם. שוב, החברים החדשים יצטרכו לעבור על מה שאמרתי בעבר, כדי לתפוש את מה שאני אומר עכשיו.
אנשים מתמכרים לעתים קרובות למה שנקרא חלומות בהקיץ. איש לא חושב שמשהו לא בסדר בזה. אתם מאמינים שזהו בילוי בלתי מזיק, היות שאינכם פוגעים באף אחד אחר. אולם הבילוי הזה מזיק לכם עצמכם. אנסה להסביר מדוע. כשאנשים צעירים מאוד חולמים בהקיץ, זה דבר אחד; כשהם יתבגרו, הם יתגברו על זה. אולם אם אנשים ממשיכים לחלום בהקיץ בבגרותם, זהו דבר אחר. זה אומר שבדרך כלשהי אנשים אלה לא התבגרו; אם כן, הם היו חיים במציאות, לא בפנטזיה. החלימה בהקיץ מזיקה מאוד משום שכשאתם עושים זאת, אתם בורחים מהמציאות. אם החיים שלכם קשים מאוד, אתם בורחים מחייכם האמיתיים ומבעיותיכם הממשיות על ידי יצירת תמונות של איך הייתם רוצים שחייכם יהיו. פירוש הדבר שאינכם יכולים לפתור את הבעיות האמיתיות שלכם מכיוון שאינכם מוכנים להתבונן בהן ולהגיע לשורשיהן.
כפי שידוע לכם, אין מחשבה שאין לה ממשות וצורה. חלומות בהקיץ יוצרים גם הם צורות משלהם, וצורות מחשבה אלה עומדות בדרכו של כל מימוש שהייתם יכולים לחולל. מפתה מאוד לברוח באופן הזה, שהוא לכאורה לא מזיק, אולם עצתי לכם היא לא לתת לעצמכם להתפתות, משום שצורות מחשבה אלה מונעות את המימוש האמיתי שלכם. בנוסף לזה, אתם מבזבזים זמן. כל הזמן שאתם משקיעים בבילוי זה יכול וצריך להיות מנוצל למדיטציה אמיתית, לזיהוי-עצמי ולהתפתחות. חלימה בהקיץ ניתנת להשוואה במידה מסוימת ללקיחת סמים. סם שלוקחים פעם אחת לא יזיק לגופכם או לרוחכם. אולם אחרי שמתחילים, יש סכנה שתתמכרו אליו. אנשים רבים מכורים לחלימה בהקיץ; הם מכלים את האנרגיה שלהם בבניית צורות המחשבה האלה. באופן זה, הם נסוגים ממציאות החיים ומן המציאות שהיו יכולים ליצור אילו לא היו שקועים בצורות מחשבה מסוימות אלה.
האם יש שאלות בקשר לזה ידידיי?
שאלה: איך זה חל על פרסומות?
תשובה: זה לא נוגע בדיוק לנושא החלימה בהקיץ, אולם מה שאתה מתכוון, גם הוא מזיק, אם כי בדרך אחרת. כאן שוב, הכול תלוי באינדיבידואל. אם האינדיבידואל חושב שמה שהוא לומד מהפרסומות זו המציאות, אז מה שעלול לקרות הוא שזה יעודד את עצמי-המסכה שלו, שזה לא בדיוק אותו הדבר. עולם החלימה בהקיץ שעליו דיברתי, למרות שגם עליו ניתן להשפיע באמצעות פרסומות, הוא משהו שהיה קיים הרבה לפני הפרסומות. במילים אחרות, פרסומות הן לא הסיבה הממשית לחלימה בהקיץ, אולם הן יכולות לעודד אותה.
שאלה: איפה עובר קו הגבול בין רעיונות של אמן לבין חלימה בהקיץ?
תשובה: זו שאלה טובה מאוד. אומר זאת כך: כשהאמן מעביר את החלומות בהקיץ ליצירותיו הממשיות, הם חדלים להיות חלומות בהקיץ. כשהאמן משחק עם מחשבות הפנטזיה שלו לצורך יצירה, לצורך מימוש וכדי להעניק משהו לאנשים אחרים ולא כדי לסמם את עצמו כדי לא להתמודד עם מציאות לא נעימה, אז הוא או היא נמצאים במסלול הנכון ואינם חוצים את קו הגבול. ושוב, כמו עם כל יתר הדברים האלה, רק האינדיבידואל לבדו יכול לקבוע היכן נמצא קו הגבול. רק באמצעות בחינה-עצמית מחמירה ניתן לעשות זאת.
שאלה: אמרת שקשה לרוחות למקד את מבטן בגופים פיזיים אלא אם כן יש סיבה טובה לעשות זאת. אני תוהה איך יש לך ולאחרים אפשרות לקרוא?
תשובה: יש אפשרות כזו משום שהמחשבה האצורה במילה הכתובה היא צורה. כל מחשבה היא צורה, בין אם כתובה, מדוברת, מעוצבת או מנוגנת במוסיקה; אין הבדל. אנו רואים את צורות המחשבה.
שאלה: במילים אחרות, אתם לא רואים את הכיתוב אבל אתם רואים את המשמעות שמאחורי הכתב?
תשובה: כן, זה נכון. אנו יכולים לראות גם את הכתוב, כפי שאנו מסוגלים לראות את גוף האדם. אבל שוב, רק אם יש לנו סיבה ספציפית; אחרת אנו רואים את הצורה.
שאלה: בכיתוב, האם אתם רואים את הצבע, את הנביעה של צורת המחשבה, בלי קשר לסוג האדם?
תשובה: לא, לא בלי קשר, כי הצבע, הרטט והתדר, כל מה שהזכרתי לפני כן, נקבעים גם על ידי המאפיינים של אותו אדם, מצב הרוח שלו או שלה והעמדה הכללית שלהם. כל זה נלקח בחשבון ויוצר מכלול שלם.
שאלה: אם כך, משהו שנכתב על ידי אדם אחד יהיה שונה לחלוטין מאותו הדבר שנכתב על ידי אדם אחר?
תשובה: כן, שונה בהחלט.
שאלה: האם אוכל לשאול בהקשר זה: האם זה דומה באיזושהי דרך לקריאות פסיכומטריות מסוימת על ידי אנשים המאמינים שהם מסוגלים להבחין בהילה של יצירת אמנות או חפץ כלשהו?
תשובה: כן, זה נכון.
שאלה: אם מדברים על חלומות בהקיץ ופנטזיות, כתבתי מחזה על גלגול קודם במצרים ואני תוהה אם אני עצמי הייתי במצרים בגלגול קודם?
תשובה: בהזדמנות זו, האם יורשה לי לתת הסבר קצר לכל ידידיי החדשים כאן? רוחות השייכות לסדר של התוכנית האלוהית אינן יכולות וגם לא רוצות לתת מידע מסוג זה אלא אם כן המידע משרת מטרה טובה מאוד, אלא אם כן הוא חשוב להתפתחות-עצמית. אם וכאשר מידע כזה נחוץ לכם, אתם תקבלו ידע לגביו, אולי דרכי או דרך רוח אחרת, או דרך הארה שתבוא ישירות אליכם. אולם כל עוד אין זו אלא ספקולציה מעניינת ותו לא, איננו נותנים מידע כזה, משום שאם היינו מטפלים בו בקלות ראש כזו, לא הייתה שום סיבה להסיר את הזיכרון מתקופת חיים אחת לשנייה. אני יודע, ישנן רוחות רבות שעוברות דרך מדיומים ומפזרות מידע מסוג זה בחופשיות רבה. אבל אלה לא רוחות משלנו. זהו מידע שקל לספר, הוא מספק את הסקרנות האנושית, ולעולם אי אפשר להוכיח אותו. רוח יכולה בקלות להגיד לכם "כן" או "לא", ואתם לא תוכלו לדעת. אתם תהיו מרוצים. אולם אנחנו לא נוהגים כך. כאשר ידע כזה מגיע, חייבת להיות לו משמעות אמיתית. הוא חייב להיות מפתח לחייכם הנוכחיים. לפעמים ניתנת הארה בסוגיית החיים הקודמים. המדינה חשובה רק לעתים נדירות, אולם נסיבות אחרות הן כן חשובות. בכל פעם שהאמת ממלאת אתכם בקשר לגלגול קודם, וזה תקף לכולכם, חייבת להיות לכם תחושת ניצחון, או שחרור. כאילו מפתח נכנס לחור המנעול ודלת נפתחה, ופתאום אתם מבינים דברים רבים מאוד בחייכם הנוכחיים, כגון קשיים, מצוקות ומבחנים. אם הרגשה כזו לא מתלווה למידע, אל תבטחו בו.
שאלה: מתי, לפי דעתו של עולם הרוח, האדם נחשב למי שעבר חניכה?
תשובה: ובכן, מכיוון שזו שאלה שאני נשאל שוב ושוב, אנסה לענות עליה בקיצור; אבל לפני כן ברצוני לומר את הדבר הבא: הסכנה אצל בני אדם היא השימוש השוטף והמהיר שלהם במילות מפתח ובתוויות חשובות מסוימות. זה מזיק. לפעמים עדיף היה אם אפילו לא הייתם יודעים על המילים האלה. מנקודת מבטינו, החניכה מתרחשת אחרי שהאדם מסר באמת ומכל הלב, לא רק במחשבה ובתיאוריה, אלא הלכה למעשה, את חייו או את חייה לאלוהים; כאשר שום שיקול אחר לא משנה יותר כלל; כאשר אלוהים תמיד מקבל את המקום הראשון. אין פירוש הדבר שעליכם להפוך לפנאטיים או להיכנס למנזר. להיפך, אלוהים לא אוהב פנאטיות. הכוונה בהתמסרות מוחלטת לאלוהים היא שנוחות חומרית, התשוקות של האגו, הופכים למשניים ביחס לשיקולים הנוגעים לאלוהים ולתוכניתו הגדולה, ולהגשמת רצון האל בחייכם הנוכחיים. כאשר הכרתם בכך והגעתם לשלב שבו אתם מיישמים זאת הלכה למעשה, אז ניתן לומר שהמילה "חניכה" עשויה לחול על האדם.
שאלה: המדיום רצתה לשאול שאלה: מחוץ לסיבות ביולוגיות ולחוק האזרחי, מה הם החוקים הרוחניים בקשר לנישואים בין אחים ואחיות?
תשובה: כאשר בני אדם נכנסים לגלגול חיים באותה המשפחה או באותה הסביבה, תמיד יש לכך סיבות קרמאטיות; סיבות הקשורות למילוי משימה. כעת, לעתים קרובות אחים ואחיות נכנסים לגלגול משום שאהבה צריכה להילמד בין הנשמות שלהם, אולם אהבה בדרך מסוימת בלבד. במקרים אחרים, אנשים אמורים למצוא את עצמם כבעלים ונשים, משום שכאשר תשוקה או סקס ממלאים תפקיד, יש אפשרות ללמוד לאהוב במקום שקודם הייתה בו שנאה. כך קל יותר. בין אחים ואחיות האלמנט הזה מורחק משום שבשלב זה ביחסיהם הקארמטיים, ייתכן שהאהבה צריכה להילמד בלי להיעזר בְּאֶרוֹס. ייתכן שבדיוק זו המשימה שלהם. משום כך, מנקודת המבט הרוחנית, נאסר על נישואים בין נשמות שנכנסו לגלגול כאחים ואחיות.
שאלה: התוכל להסביר לי איך הגשמת הרצון של האדם עולה בקנה אחד עם "יְהִי נָא כִרְצונְָך?"
תשובה: אין כאן כל בעיה יקירי. כשאדם בנתיב רוצה משהו, הוא או היא צריכים לשאול קודם את אלוהים, "האם זהו רצונך, אבי? אני אהיה פתוח לקבל את תשובתך". ואם אתם פתוחים, אם אתם לא משאירים את השכל שלכם מקובע בכיוון מסוים, אם אתם מוכנים לקבל מאלוהים תשובה שמנוגדת למה שהייתם רוצים, אז תקבלו תשובה. זהו הדבר היחיד שנכון לעשות. איפה הבעיה?
שאלה: כי אם אני מקבל מאלוהים תשובה שמנוגדת לרצוני, אז איך זה מתיישב עם הלימוד של "לתבוע את שלך"?
תשובה: אבל התביעה שלך לא אמורה להיות משהו שמנוגד לרצון האל. ואני מלמד אתכם ראשית כל ללמוד בכל זמן ובכל הדברים איך להיות פתוח לרצון האל. אתם יכולים רק ללמוד להניח את הרצון שלכם בצד. אם אתם שמים את רצון האל במקום הראשון, אם אינכם אוהבים את עצמכם יותר משאתם אוהבים את אלוהים, אחרי שלמדתם את זה, תמיד תהיה לכם היכולת לקבל את התשובה. ואחרי שתקבלו אותה, אז אתם יכולים, כפי שאמרת – "לתבוע את שלך".
שאלה: מדוע קיים באדם הדחף לחפש חיים רוחניים?
תשובה: משום שהעצמי הגבוה או הניצוץ האלוהי קיים בכולם, והוא דוחף אתכם בדיוק בכיוון האחד הזה. ככל שההתפתחות נמוכה יותר, ככל ששכבות רבות יותר של העצמי הנמוך מכסות את העצמי הגבוה, כך הדחף הזה מטושטש יותר, עד שהוא הופך בסופו של דבר לבלתי קיים. אבל אחרי הסגת התפתחות מסוימת, רצונו של העצמי הגבוה דוחף אתכם. ושוב, חלק מהקולות של העצמי הנמוך שלכם מנסים להרחיק אתכם מזה. זהו הקרב שעליכם לערוך בתוך עצמכם, כל אחד מכם. ככל שהתפתחותכם גבוהה יותר, כך חייבת האומללות שלכם להיות גדולה יותר אם אינכם מצייתים לקול העצמי הגבוה שלכם, או, לצורך העניין, לקולות של רוחות אלוהיות שמעניקות לכם מהשראתן. רוחות גבוהות אלה יכולות להיות סביבכם רק משום שהעצמי הגבוה שלכם השתחרר דיו, לפחות במידה מסוימת. אם אינכם נשמעים לקולות אלה, אם אתם מניחים לשיקולים אחרים, יהיו אשר יהיו, לעמוד בדרככם, לא תוכלו שלא להיות אומללים. תרגישו מתוסכלים, לא תדעו מנוח. אם אתם בוחרים להישמע לקול העצמי הגבוה, אם החלטתם לבחור בנתיב זה ולהישאר בו ויהי מה, האושר חייב להיות מנת חלקכם. אך זהו תמיד הניצוץ האלוהי, העצמי הגבוה, שדוחף אתכם קדימה, ולא תמצאו מנוח לפני שתמצאו את מה שהחלטתם למצוא. מי שנוקש (על הדלת) ייכנס; מי שמחפש ימצא.
שאלה: בניסיון להפריד את העצמי הגבוה מהעצמי הנמוך כדי להכיר את עצמנו באמת, קורה לפעמים שחלק מהעצמי הגבוה מתערבב בעצמי הנמוך, ולהפך. האם יש רמז שיעזור לנו להבין את זה, להבדיל בין שניהם?
תשובה: כן, יש, אבל לא יהיה לי די זמן להשיב על כך עכשיו. למעשה, אני אתן הרצאה שלמה בנושא זה, שתהווה השלמה להרצאות קודמות בנושא המבנה הפסיכולוגי של הנשמה האנושית. חשוב מאוד גם לפסיכולוגים, לפסיכואנליטיקאים ולפסיכיאטרים שלכם להבין את הנושא. בהרצאה הקודמת דיברתי על העצמי הגבוה, העצמי הנמוך ועצמי המסכה; ואולי בהרצאה הבאה אדבר על איך הזרמים של העצמי הגבוה יוצאים לדרכם, חודרים את העצמי הנמוך, ובנקודות מסוימות עוברים דרכו נקיים ולא מדוללים, ובנקודות אחרות עשויים לעבור שינוי ולהיכנס לערוצים לא נכונים על ידי העצמי הנמוך, דרך מגרעות מסוימות שקיימות בכם.
שאלה: האם יש קשר בין חלומות בזמן השינה לבין חלומות בהקיץ?
תשובה: עשוי להיות קשר במובן מסוים. חלומות בהקיץ יכולים לשפוך אור על גורמים פסיכולוגיים מסוימים שקיימים בתוך האינדיבידואל.
שאלה זו מעניקה לי הזדמנות טובה להציע לכל אלה מכם שעובדים איתי אישית לכתוב את החלומות בהקיץ שלכם במחברת. הביאו אותם לפגישות האישיות שלכם, או כתבו עליהם בדוחות החודשיים שלכם, אם אתם לא כאן. משום שכפי שאמרת בצדק, יש קשר. החלומות מראים את תשוקותיכם התת-מודעות בדרך שונה במקצת, אך גם שופכים אור על היבטים אחרים במבנה הפנימי שלכם. לפיכך יכול להיות מועיל מאוד להתקדמות שלכם להתבונן בטיב החלומות בהקיץ שלכם. אנא מכולכם, הוסיפו את זה למטלות השונות של שיעורי הבית שנתתי לכם.
שאלה: האם ההרצאה הבאה הולכת להיות באנגלית?
תשובה: כן, כל ההרצאות יהיו עכשיו באנגלית.
שאלה: יש לי שאלה בנוגע למרחקים ולמדידות גיאוגרפיות. האם עולם הרוח שבו אתה שוכן ממשיך גם אל תוך הכוכבים הרחוקים ביותר כגון אל שביל החלב?
תשובה: כן, אל תוך הכול – אל כל היקום.
שאלה: אתה יכול ללכת בקלות, במילים אחרות, אל תוך כל חלל ביקום?
תשובה: החלל אינו מהווה מכשול.
שאלה: אולם המרחק חייב להיות שם באופן מסוים?
תשובה: המרחק קיים רק מנקודת המבט האנושית. אני יודע שאין לכם אפשרות לדמיין זאת.
שאלה: אם כך, לשני מיליון שנות אור אין שום משמעות מבחינתך?
תשובה: נכון. באותו האופן, אם אני נמצא כאן עכשיו, אך ברצוני להיות בשוויצריה, אני שם באותו הרגע. ובדקה הבאה, או בחצי הדקה, או בשבריר הדקה, למרות שאין אצלנו מדדים כאלה, אני אהיה חזרה כאן. עבורי, אם אין מרחק רוחני, אין מרחק. עם זאת, ללכת מכאן אל הדלת עשוי להיות מרחק שאין למעלה ממנו מבחינת הרוח.
שאלה: בגלל הדחיסות של המדיום?
תשובה: העמדה הרוחנית היא המרחק.
שאלה: במילים אחרות, עבורך, להיות בראס אלגתי (כוכב בעל קוטר ענק בקבוצת הכוכבים "הרקולס") או בכל כוכב גדול אחר זה אותו הדבר כמו ללכת מכאן למקום אחר שעבורנו נמצא במרחק קצר?
תשובה: אין הבדל. אין מידות של זמן וחלל בעולם הרוח שניתן להשוות למידות שיש לכם כאן. המדד אצלנו הוא אך ורק אינדיבידואלי, רוחני ופסיכולוגי. עכשיו, אל לכם לחשוב שכאשר אני אומר "פסיכולוגי", זהו מושג ותו לא; זוהי עובדה. רוח שהגיעה להתפתחות מסוימת, כל היקום עומד לרשותה, עד לספֵרה שאליה היא הגיעה. היא לא יכולה להגיע גבוה יותר עד שהיא מגיעה לדרגת התפתחות מקבילה.
שאלה: במילים אחרות, רוח בדרגת התפתחות נמוכה לא יכולה לבצע זאת?
תשובה: מה שזמין לכל רוח הוא רק מה שנמצא בתחום התפתחותו, או מתחת. שם הוא חופשי.
שאלה: היית אומר שזה כמו לקרוא ספר שמחזיר אותנו אחורה מיליוני שנים, ממש כמו שמחשבה של רוח נמצאת היכן שאותו רוח רוצֶה להיות?
תשובה: כן, כן. אבל זה לא רק רעיון. זה ככה בפועל.
שאלה: אבל השכל האנושי לא יכול לתפוש את זה?
תשובה: אין לכם כמעט אפשרות לתפוש את זה אלא אם כן אתם חשים זאת, אם אתם מרגישים זאת במדיטציה. אבל אז תגלו שאינכם יכולים להביע את הידע הזה לאחרים. ועם זה, ידידיי, אחזור אל העולם שלי. אני מותיר אתכם עם ברכותיו של האל. מי ייתן ותהיו בשלום. אלוהים איתכם.
נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי