תרגום מאנגלית: עמיר כרמל
שלום בשם אדוני. אני מביא לכם ברכות ידידי היקרים. ברוכה היא השעה.
ידידיי היקרים מאוד, כולכם יודעים שלחיים אין סיבה ותכלית אחרות מלבד התפתחות והיטהרות. לפיכך, מי שהולך בנתיב זה, חייו לא יהיו לשווא; הנתיב הוא ללא ספק הדרך המהירה ביותר להיכרות-עצמית ולטיהור-עצמי. זה השני אינו אפשרי בלי הראשון; לא ניתן להיטהר אלא אם כן אתם מכירים את עצמכם; ואף כי היכרות-עצמית אינה זהה תמיד להיטהרות, במידה רבה אתם כבר מיטהרים רק מעצם זיהוי עצמכם באופן מלא ויסודי. כדי לעשות זאת בלי התנגדויות ותחבולות, נחוצה הענווה לקבל את עצמכם כפי שאתם כעת, ולפיכך להכיר בחלק כלשהו של העצמי הנמוך שלכם, שבעבר אולי התעלמתם ממלוא משמעותו. עם כנות-עצמית מסוג זה אתם כבר בהיטהרות, עוד הרבה לפני שאתם מסוגלים לשנות את הרגשות שלכם.
לעתים קרובות מאוד אתם שוכחים כי שינוי רגשי אינו יכול להתבצע בפקודה. אינכם יכולים לשנות רגשות ותגובות רגשיות שלכם באמצעות פעולה רצונית. [אולם] הרצון יכול לשמש אתכם לביצוע העבודה ההכרחית והמייגעת לעתים קרובות של חיפוש משמעות ברורה לרגשות המבולבלים שלכם; אתם בהחלט יכולים לעשות שימוש ברצון כדי להחליט ללכת בנתיב זה באופן מלא. אבל הרגשות שלכם יכולים להשתנות רק אחרי שהתאזרתם שוב ושוב בענווה לזהות את טבעם הנמוך. לפיכך אני חוזר: זַ הו שוב ושוב את כל מה שאינו כשורה בתגובות הפנימיות שלכם. כך תטפחו את עצם השינוי שאתם רוצים להשיג.
להכיר את עצמכם ידידיי, למצוא את העצמי האמיתי, את החלק בכם שלא הייתם מודעים לו עד עתה, זו תמיד המטרה והשאלה. אנסה עתה לעזור לכם להתקדם בכיוון זה.
לעתים קרובות ניתן לשכוח שלאישיות האנושית יש פנים רבות ולכן אדם מבין רק לעתים רחוקות מהי הכוונה האמיתית באמירה "להכיר את עצמכם". ודאי שיש דברים שאתם יודעים על עצמכם – המטרות והתגובות המודעות שלכם, טעמכם האישי, המוזרויות שלכם וכן הלאה. אבל ישנם צדדים רבים אחרים שמהם אתם מתעלמים לחלוטין יקיריי. רק חשבו על עצמכם ועל האנשים הרבים שאתם מכירים בנסיבות חייכם בהווה ובעבר. חשבו עד כמה אתם שונים ואיך אתם מתנהגים אחרת עם אנשים מסוימים, עם המשפחה שלכם או עם חברים. בכל סיטואציה קיים "אתם" שונה. נסו לדמיין מה יקרה אם תנהגו כלפי אדם "A" כפי שאתם נוהגים כלפי "B". אתם יכולים לעבור על כל אותיות האלפבית ולגלות שיש לכם צדדים רבים כמספר האותיות; וזאת רק ברמה השטחית, כי יש צדדים רבים אחרים שלעולם לא מגיעים לידי ביטוי באישיות החיצונית שלכם. איך אם כך ניתן לדעת מי אתם בצורה מעמיקה יותר?
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לגלות את הַמַּאֲוַיּים שלכם ידידיי. וכשאני מדבר על רצונות, אין כוונתי ליעדים ולמטרות החשובים בחייכם או לנושאים הגדולים. לא, הכוונה היא לכך שכל תגובה קטנה, וחסרת חשיבות כביכול, מצדכם מכילה רצון כזה או אחר. חשבו על אירוע פעוט כלשהו באחד הימים שבהם אתם מרגישים לא-הרמוניים, כועסים, רגוזים או, לצורך העניין, שמחים ואופטימיים. בכל תגובה כזו טמון רצון. אם ברצונכם לגלות מי אתם, עליכם לברר תחילה מה הם הרצונות בכל תגובה מתגובות היומיום שלכם. אין זה קשה כל כך כפי שאתם אולי סבורים, וגם לא כל כך קל. הדבר דורש טכניקה מסוימת, הכשרה. ראשית עליכם ללמוד לנהל סקירה יומית, כפי שהצעתי לעתים כה קרובות. הצעד הבא, במקום אך ורק להכיר בכך ש"הרגשתי כעס או תקווה או אומללות או שמחה במקרים אלה ואלה", הוא לשאול את עצמכם מדוע הרגשתם תגובות אלה, לא משנה עד כמה ברורה עשויה הסיבה להיות מבחינת אנשים אחרים והנסיבות החיצוניות.
שאלו את עצמכם, מה עשוי להיות הרצון שמאחורי התגובה שלכם. שאלו את עצמכם, "מה באמת אני רוצה בהקשר לסיטואציה שגורמת לי לכעוס או לפחד כרגע? אני כועס משום שאני רוצה משהו אחר. מהו הדבר שאני רוצה"? או לחלופין, "אני שמח, משום שאחד הרצונות שלי התמלא כנראה. מה היה הרצון הזה? ואם אני מרגיש תקווה, האם זה משום שיש יותר סיכוי כעת שרצון כלשהו שלי יתמלא? מהו הרצון הזה, במילים פשוטות וברורות?"
נסו להפוך חקירה-עצמית זו למנהג קבוע ידידיי. קחו את כל התגובות שלכם, כל יום, ובחנו אותן מנקודת מבט זו. מהו הרצון? הדבר יעזור לכם מאוד יקיריי להבין את עצמכם טוב הרבה יותר. הוא גם יעזור לכם להבין מדוע אתם כפי שאתם עכשיו ומדוע יש לכם רצונות כאלה. אבל זהו הצעד הבא, שבשלב זה הוא מוקדם מדי; כל דבר בּעִתוֹ. למדו תחילה לבסס מודעות תמציתית ורהוטה לרצונות שלכם, ואז נוכל לבחון את הסיבה לקיומם.
הרצונות הלא מודעים שלכם סוטים מאלה המודעים. אני סבור שעכשיו כבר כולכם מבינים כי זו אחת הסיבות העיקריות לקונפליקטים ולתסכולים שלכם. לעתים קרובות אתם יוצרים קונפליקטים וחוסר-הגשמות, תוך התעלמות ממלוא משמעותם. העובדה היא שהרצונות והמטרות המודעים שמנחים את מעשיכם תואמים את יעדיו של העצמי הגבוה, אבל בו זמנית מטרות נמוכות ואנוכיות נוכחות גם הן במניעים שלכם. מטרות נמוכות אלה מוצאות את צידוקן במטרות הגבוהות, דבר המשמש היטב להסתרת קיומן. חשוב מאוד לגלות את העובדה הזו ידידיי היקרים. אף כי המעשים שלכם ראויים וטובים כשלעצמם, אף כי מניעים גבוהים ואציליים קיימים בכם באמת, הם מאבדים מזוהרם אם אינכם יכולים לראות את המניעים הנמוכים השוכנים בכפיפה אחת עם אלה הגבוהים באותה המטרה עצמה. עוד הרבה לפני שאתם יכולים לטהר את עצמכם במידה כזו שמניעים אנוכיים, גאים, יהירים ומפוחדים חדלים להתקיים בכם, עצם העובדה שאתם פשוט מזהים את קיומם מטהרת אתכם במידה ניכרת ולכן גם מטהרת את פעולתכם הנכונה.
לעתים קרובות אתם במבוכה משום שאתם מגלים שאתם רוצים משהו טהור וטוב, אבל הדבר מביא לכם חוסר הרמוניה. הסיבה היא שאתם מתעלמים מן המניעים השונים הקיימים בתוככם ביחס לרצון האצילי. המניע המודע והאצילי משכנע אתכם שאין כל רע במטרה שלכם, אבל יש בעצם משהו רע, כלומר, זה שאינכם מכירים את החלק השני שקיים בכפיפה אחת באותו זרם-רצון. אתם רגילים לעמדה "אקסקלוסיבית"; אתם חושבים שהאמת במניע אחד מוציאה מכלל אפשרות את האמת שבמניע אחר ומנוגד מטבעו לעתים קרובות. תידרש מכם הבנה-עצמית רבה כדי להבין באמת שמניע אחד אינו שולל מניע אחר. היטהרות אין פירושה החלפת רצונות ותו לא. פירושה שאתם מפרידים את המניעים הטובים מן המניעים השגויים, תחילה על ידי התבוננות פשוטה בהם. לעולם אל תנסו לאלץ את הרגשות שלכם. לא ניתן לעשות זאת. אינני יכול להדגיש את הנקודה הזו לעתים קרובות מספיק. אבל נסו להפוך למי שמסוגל לומר, "כאן הרצון שלי הוא כזה או כזה. הרצון המודע הוא טוב. אבל אני מכיר בכך שמניע אנוכי כזה או אחר ממלא כאן גם תפקיד. אני אמשיך לבצע את המעשה הטוב, אבל אני לא ארמה את עצמי [להאמין] שאני משוחרר לגמרי מאנוכיות, מיוהרה, או מכל נטייה אחרת שעשויה להיות מעורבת כאן. אּוכל רק להתפלל ולקוות שזרמים פרועים אלה ייחלשו עם הזמן. אני לא מסוגל שלא להרגיש כך עכשיו, אבל אני מקווה להשתחרר מהם".
באמצעות התבוננות בעצמכם באופן זה, שוב ושוב, הזרמים הנמוכים בהחלט ייחלשו עד שבסופו של דבר הם ייעלמו. כך תשיגו הרבה יותר למען ההיטהרות שלכם מאשר בניסיון להכריח רגשות להיעלם. אתם מנסים לאלץ את הרגשות שלכם מתוך הכוונות הטובות ביותר: אתם יודעים שתגובות מסוימות הן אנוכיות או לא-אוהבות, ואינכם אוהבים להיות כאלה. נדמה כאילו אפשר להיפטר מנטיות כאלה על ידי אילוצן להיעלם. במציאות אתם רק מכסים עליהן ולפיכך נותנים להן כוח גדול הרבה יותר מאשר כאשר אתם מכירים בקיומן. בנוסף לכך אתם מרמים את עצמכם, בגלל האמונה שאתם טהורים יותר מכפי שאתם. אתם מאמינים שאתם משוחררים ממניעים נמוכים, בעוד הם תוססים בלא-מודע שלכם.
האנושות עושה הבחנה ברורה בין רגשות למחשבות. ידוע לכם שברוח, שניהם צורות קונקרטיות מחומר סמוי. כפי שאנו רואים זאת, הרגשות זהים במהותם למחשבות. ההבדל היחיד בין מחשבות לרגשות טמון בכוח ובעוצמה לא במאפיינים או בסוג. רגש הוא יותר חזק ואינטנסיבי מכל מחשבה שאתם עשויים לטפח. שכנועים [פנימיים] ודעות שאינם מחוזקים על ידי רגשות הם חלשים, והצורות יכולת להתמוסס מהר הרבה יותר מאשר אלה שבהן דעות והשקפות טעונות ברגש. עיקרון זה חל על צורות-מחשבה חיוביות ושליליות כאחד.
שכנוע פנימי או מחשבה מודעים וחזקים ביותר הם לא כלום בהשוואה לזרם רגשי לא מודע לחלוטין. מהר מאוד תגלו את האמת הזו בהליכה בנתיב. על ידי הפיכת הרגשות שלכם למודעים, אתם הופכים אותם למחשבות, ואז, אם אתם רוצים, אתם הופכים מחשבות אלה למעשים. כך אתם חיים בדרגת מודעות גבוהה יותר מאשר כשאתם פועלים בלי להבין מדוע, רק עושים לדבר רציונליזציה תוך שנשארים תחת שליטה של מחשבות או רגשות לא-מודעים.
אתם יודעים שמחשבות לא ניתן לשנות במהירות גם כשאין מעורבות רגשית אישית; כמה זמן אם כך לוקח לשנות ולהחליף רגשות! למשל, החזקתם כל החיים בדעות מסוימות. אף שאולי אין לכם מעורבות רגשית, הדעה עשויה להיות שטחית ובלי שום חשיבות אישית עבורכם, ההרגל והסביבה השפיעו עליכם להחזיק בדעה, כך שמעולם לא עלה בדעתכם לשנות אותה, למרות העובדה שהדעה התיישנה כבר מזמן. עד כמה קשה יותר אם כן לשנות דעה או עמדה, כאשר גורמים אישיים פסיכולוגיים, והרגשות שלכם, כן מעורבים! עד כמה כבולת-הרגלים היא הנשמה האנושית! עד כמה גדול המאבק להתגבר על פיתויי העצלות והגאווה! שכן נדרשת גם ענווה מסוימת כדי לשנות השקפות שהחזקתם בהן לאורך זמן. לעתים קרובות אנו רואים אנשים הנאחזים בדעה רק משום שזו הייתה דעתם במשך לא מעט זמן, למרות העובדה שבעומק ליבם הם יודעים או מרגישים שהשקפה חדשה היא הגיונית וטובה. אפילו שינוי של דעות שטחיות דורש מאמץ וענווה. שינוי מחשבות שאין להן השפעה רגשית חזקה מצריך כישורים מסוימים, שלא תמיד קל לגייס. הרבה יותר סבלנות וחוכמה נדרשות לשינוי השקפה או עמדה הכרוכה ברגשות עמוקי-שורשים.
אפילו מחשבה גרידא לא ניתן לשנות בכוח. איש לא יכול להכריח אתכם לחשוב אחרת, אפילו לא אתם עצמכם. אתם יכולים לשנות דעה רק אם אתם מתלבטים ושוקלים אותה, מבדילים ובוחרים. או לחלופין, אחרי התלבטות מודעת ובוגרת, אתם עשויים להחליט שהדעה הישנה נראית נכונה. לגבי רגשות, שהם חזקים ומשפיעים יותר ממחשבות, כוח הוא אפילו פחות מוצלח – ובוגדני מאוד. אל תדאגו ואל תיבהלו מכך שרגשות לא-מטוהרים שלכם אינם משתנים רק משום שזיהיתם סופסוף את טבעם הלא-מטוהר. הסתגלו לעובדה שבמשך זמן מה יהיה עליכם להתבונן בקיומם ותו לא, והיכולת לעשות זאת תלמד אתכם דברים נוספים.
פיתוח מודעות למניעים המעורבים שלכם דורש ענווה, שפירושה לחיות במצב בריא של אמת, למרות שהאמת לא תמיד מחמיאה. גרמו אם כן לנשמה שלכם להיות בריאה באמצעות הכרה-עצמית. בדרך זו תחוו, אט-אט, צעד אחר צעד, שינוי תודעתי, שינוי בקונספטים הפנימיים, כשהרגשות שלכם יתחילו להיות שונים באמת. הדבר יביא לכם ניצחון והקלה גדולים ביותר – אבל הוא לא יכול להתרחש בבת אחת; תוכלו לקצור את הפירות רק אחרי שביצעתם את העבודה המייגעת המותווית בהרצאות אלה.
דרך עבודה זו תבינו לא רק את הבעיות והקונפליקטים שלכם אלא גם את הדימויים שלכם וכיצד הם נוצרו. לצורך גילוי הדימויים עליכם לעבוד משני צדדים: (1) בחנו את ילדּותכם ואת התגובות שלכם בזמנו, וכן (2) בחנו את הרצונות שבתגובות שלכם בהווה להתרחשויות היומיום. אלה יצרו תמונה אחת שלמה. כאשר תחפשו את הרצונות שלכם עכשיו, תבינו מדוע חלקם חזקים מאחרים. חלקם שבורים מזרמים נגדיים, בעוד אחרים זורמים בנוקשות לכיוון אחד, והם מורכבים ממספר שכבות של האישיות שלכם וממניעים טובים ורעים כאחד. עכשיו תבינו מדוע הרגשתם כורח להסתיר את קיומם של המניעים הרעים ממודעותכם.
אני רוצה לדון גם באפשרות נוספת שעליכם להתעמת איתה כאשר אתם מנסים למצוא את עצמכם על ידי מציאת הרצונות שלכם. אף שבמודע וכלפי חוץ חייכם נראים כמכּוונים היטב, בתוככם יש מהומה. אולי תגלו שאינכם יודעים מה אתם רוצים באמת. זהו דבר מביך ולעתים תכופות מערער ומרגיז. קיים בלבול כה רב בנשמתכם בגלל הדחקת הרצונות המסוכסכים או הלא-רצויים עד שהכל הסתבך, ותידרש לא מעט עבודה מצדכם כדי להתיר את הקשרים. בתחילה יהיה אולי מפחיד מאוד לגלות שלמעשה, אינכם יודעים מה אתם רוצים, ובגלל זה תנסו לברוח תחילה לרצונות-תחבולה.
כדי לראות את רצונות-התחבולה עליכם למצוא אחד-אחד את קצות החוטים השונים של הקשר הפנימי, להפריד אותם ולראות לאן הם מובילים. כל חוט קטן בקשר מייצג רצון קטן; מאחורי כל אחד כזה עומד מניע שונה. באופן לא מודע האמנתם שאינכם יכולים להרשות לעצמכם להיות מודעים לכל המניעים השונים, משום שבידיעה שאתם אדם אינטליגנטי ומפותח ביותר מבחינות רבות, איך יכולתם להודות שיש לכם מספר רצונות סותרים לחלוטין אשר מבטלים זה את זה? עם זאת, הילד שבכם אכן רוצה שני דברים בלתי אפשריים, ולעתים תכופות יותר משניים. על ידי הסתרת קונפליקט זה, חשבתם שתוכלו להיפטר ממנו. במציאות לעומת זאת, גרעין חבוי זה טומן את עצם טבען של הדיסהרמוניות והאכזבות שלכם.
המוצא היחידי הוא לגייס את האומץ והסבלנות לקחת כל חוט ולשאול את עצמכם מה אתם רוצים בכל אחת מתגובות היומיום שלכם. הימנעו משיפוטים והערכות כגון, "אבל זה טיפשי, זה בלתי אפשרי, זה לא יאה לי", וכדומה. גישה כזו רק תקשה אף יותר על התרת הקשר, ואולי תהפוך זאת למשימה בלתי אפשרית. דעו כי הרגשות החבויים אינם קשורים כלל להיגיון הבריא החיצוני שלכם! דעו כי החלק בכם שלא יכול היה להתבגר בגלל הדחקתו, רוצה את זה בדיוק: את התגשמותם של שני רצונות סותרים או יותר. הילד שבכם רוצה דבר בלתי אפשרי בגלל רצונו העיקש להסתיר את גרעין הרצונות הסותרים באמצעות רצונות חיצוניים מתקבלים על הדעת, בעוד הקונפליקטים תוססים מתחת לפני השטח. והיות שרצונות, רגשות ומחשבות הם שדות מגנטיים חזקים, הם מושכים נסיבות התואמות את הקונפליקטים הפנימיים; ולעולם אינכם יודעים שהרצונות הסותרים הם האחראים לאומללויות ולחוסר ההגשמות החיצוניות שלכם. חוסר ההגשמות הם תוצאה הגיונית, הם הקרנה בלתי נמנעת של האומללות.
ייתכן שאתם רוצים הגשמה מסוג מסוים, אך עם זאת, בד בבד, אתם רוצים את היתרונות של רצון מנוגד. המניעים לרצון המנוגד עשויים להיות לא מחמיאים ולכן אתם מדחיקים את הרצון המנוגד ונועלים אותו מאחורי מנעול ובריח. ככל שרגש או רצון הם פחות מודעים, כך השפעתם גדולה יותר בחייכם. כתוצאה מכך אתם מקבלים בדיוק את מה שלא רציתם באופן מודע, אבל כן רציתם באופן לא מודע. רק שאתם רוצים זאת בלי תנאים ומגבלות, בלי החסרונות. ולאחר מכן אתם לא מבינים!
על כן במציאת עצמכם, עליכם לשקול לא רק את הצורך להפריד בין המניעים טובים למניעים הגרועים בקשר למטרה ספציפית, אלא גם את זה שייתכן כי אינכם יודעים מה אתם רוצים באמת. רק אחרי שמצאתם את הסיבות לכל הזרמים המתנגדים שבכם והבנתם את הבלבול שהיה לא מודע עד עתה, רק אז תהיו מסוגלים לגבש רצון אחד וברור הזורם ביציבות לכיוון אחד. או אז תהיו בוגרים מספיק בנפשכם כדי להבין שחובה לשלם את המחיר. זוהי הדרך. היא לא קלה, אבל היא בהחלט אפשרית לכל מי שמשקיע בה בתום לב ובהתמדה.
ידידיי היקרים, התחלנו לעבוד על הדימויים האישיים שנוצרו במהלך הילדות שלכם ושאחראים לתקלות בחייכם. אלה מכם העובדים ברצינות ברוח זו רואים התקדמות רבה.
אני רוצה לתת לכם עכשיו חומר נוסף למחשבה. לא רק דימויים אישיים ואינדיבידואליים אלא גם דימויי המון, דימויי גזע, דימויים לאומיים והיסטוריים קיימים בכל תקופה ותרבות. זו נקודה חשובה מאוד, יקיריי, משום שדימוי אישי שלכם עשוי להיות חופף לדימוי המון ולקבל ממנו חיזוק. אם אין לכם דימוי אישי בקשר לדימוי המון, דימוי ההמון עשוי שלא להשפיע עליכם, או לפחות הרבה פחות משהיה משפיע אילו היה לכם דימוי אינדיבידואלי התואם באופן כלשהו את דימוי-ההמון של תקופתכם. הכול מושפעים במידה מסוימת מדימויי ההמון. הם משפיעים עליכם יותר או פחות בהתאם לטבע הדימויים שלכם עצמכם. על כן חשוב להבין ידידיי כי דימויי המון כאלה קיימים. הבנה זו תוביל אתכם צעד אחד נוסף לקראת פירוק הקונפליקטים הפנימיים שלכם. או אז תראו איך דימוי ההמון המקביל מחזק את הדימוי האישי שלכם. קיימים דימויי המון רבים כל כך, עד שאין אפשרות למנות אפילו את חלקם. אולם ככל שתמשיכו בדרך, תגלו את כל החשובים מבחינתכם.
הרשו לי לתת לכם מספר דוגמאות. קיים דימוי המון לגבי אורך החיים, המדריך נמנע מלהשתמש בביטוי "תוחלת חיים"[. במשך זמן רב, דימוי המון זה היה שבני אדם מגיעים בממוצע לגיל ארבעים-וחמש, נאמר; ורובם אכן מתו בגיל הזה. כמובן, תוכלו לומר ששיפור ברפואה ובתנאי החיים הם האחראים למשך החיים הארוך יותר כיום. אני בהחלט לא מכחיש זאת. אולם בגלל השיפורים האלה, דימוי ההמון אכן השתנה, וככל שדימוי-המון מסוים זה החל להתפרק, השיפורים יכלו להתממש. הדבר פועל לשני הכיוונים. האחד לא מתקבל על הדעת ללא השני. אם האנושות לא הייתה משתפרת די הצורך מבחינה פסיכולוגית ורוחנית כדי להיות מוכנה לוותר על הדימוי הישן, על האשליה הישנה, שום שיפור טכני לא היה מאריך את החיים. דימוי המון נוסף הוא שכאשר אדם מגיע לגיל מסוים, הוא נעשה חלש וחולה. כל האנושות מושפעת מן הדימוי הזה.
דימויי המון קיימים בכל נושא שניתן להעלות על הדעת. חשבו על כך ידידיי. אתם תגלו כמה רבים הם דימויי ההמון, אשליות ההמון, המשפיעים על חייכם האישיים, ועוד כפל-כפליים כאשר מעורב בכך גם דימוי אישי דומה או קשור.
בטרם נפנה לשאלות, עוד מילה אחת יקיריי. אך טבעי הוא, כשאתם עובדים בנתיב זה, שרבים מן הרגשות החבויים שלכם עולים אל פני השטח. זכרו כי ככל שהרגשות החבויים שלכם נעשים מודעים יותר, כך עולה הסבירות שתתחשבו יותר בעמיתיכם בני האדם. כל עוד אתם נתונים תחת הרודנות של הלא מודע שלכם, אינכם יכולים אלא לפעול לעתים קרובות בדרכים שאינן נעימות לאחרים. אתם עשויים אפילו לא להיות מודעים לכך. יכולתם כמובן לראות זאת אילו רציתם, אפילו בלי התהליך של ניתוח-עצמי, אבל לעתים תכופות אתם נרתעים מהתבוננויות כאלה משום שהן עשויות להוביל אל עצם הזיהויים שמהם הנפש ]פסיכה[ רוצה להימנע. כאשר החלטתם בעד הנתיב הזה, אתם מחויבים לחשוב מעט על ההשפעה שלכם על אחרים. זַהו את עצמכם, נתחו את הרגשות שלכם, אבל אל תשחררו אותם על אחרים. ככל שמודעותכם-העצמית צומחת, כך בהכרח אתם פחות אנוכיים, ואתם מודעים יותר להשפעה שלכם על הסביבה.
ועתה יקיריי, הבה נפנה לשאלות שלכם.
שאלה: האם תוכל בבקשה לספר לנו יותר על מלאכים שומרים?
תשובה: כבר דיברתי על הנושא בעבר. הרשו לי לומר עכשיו זאת: אין שום אדם שאלוהים לא נתן לו שומר – אף אחד. בני אדם רבים מכחישים עובדה זו. הם חושבים שהיא אמונה תפלה ילדותית. הם מושפעים מדימוי המון בהווה שבא בתגובה לדימוי המון הפוך שהאנושות החזיקה בו בעבר. ואז, מלאכים שומרים וכל הקשור בהם התעוות לקיצוניות השנייה. בני אדם הטילו את האחריות לכל דבר 4 על השפעות מישויות-רוח, טובות או רעות, ובכך ניסו לעקוף את אחריותם-העצמית. כאן יש לכם שני דימויי המון מנוגדים שעוקבים זה אחר זה כפעולה ותגובה. כיום אופנתי לחייך לרעיונות כאלה, אולם כל אדם מקבל שומר. חוזקו וכוחו של השומר תלויים בהתפתחות האדם ובמשימה שבאחריותו בתוכנית האלוהית. השומרים מצייתים בקפידה יתרה לחוק האלוהי. הם מתערבים רק בהתאם לחוק ולתוכנית האישית של בני חסותם. אחרת אין להם שום זכות למנוע טעויות בשיפוט או החלטה. הם אינם יכולים למנוע תקלות, שעשויות להיות תרופה טובה, ולפיכך הם עומדים מנגד ומתצפתים. משימתם היא להנחות את בני חסותם לאורך החיים בהתאם לתוכנית חייהם האישית, ולמנוע רק את מה שנוגד את חוק הסיבה והתוצאה.
כידוע לכם, אדם יכול באמצעות הרצון החופשי שלו או שלה לשנות את התוכנית שהתקין לפני התגשמותו בבשר. השומר לא ימנע זאת, בין אם השינוי הוא לטובה או לרעה, אבל הוא ישגיח על בן או בת חסותו, כך שהם יושפעו רק ממה שהם עצמם גרמו; השומרים יודעים עד כמה הם יכולים להרחיק לכת מבחינת השפעה או השראה. אם וכאשר אדם עושה את הצעד הראשון בכיוון הנכון – מתקרב לאלוהים באופן ישיר או עקיף – השומר חופשי לפגוש אותה או אותו עם כל מה שטוב למטרה הזו. אם הצעד הראשון לא נעשה מתוך רצון חופשי, השומר אינו יכול לכפות על בן חסותו את ההחלטה הנכונה. ככל שאדם הולך יותר לקראת אלוהים, כך השומר יכול להתקרב יותר אל בן חסותו. ככל שהוא או היא מתרחקים יותר מאלוהים, כך רחוק יותר עומד השומר. הדבר לא יכול שלא להיות כך. ככה זה.
יש גם רוחות רבות סביב כל אדם – רוחות לא מאורגנות, רוחות שאינן בהכרח רעות, כמו גם רוחות רעות. אך לעולם אין לשכוח שהרוחות סביבכם אינן מופיעות באופן שרירותי. הן נמשכות אליכם על ידי קווי-דמיון בסיסיים מסוימים, אף כי דרגת הטוב או הרוע עשויה להשתנות במידה עצומה, ולהיות שונה מאוד משלב ההתפתחות הנוכחי שלכם. רוח רעה עשויה להסתובב סביבכם אף כי אינכם אדם רע; אבל לזרמים מסוימים בכם יש את אותו מרקם בסיסי כשל הרוח הרעה שהסתפחה אליכם. אותו הדבר חל על הרוחות האלוהיות. עד כמה רוח לא מאורגנת יכולה להשפיע עליכם, הדבר שוב תלוי בכם. ככל שיש לכם יותר מודעות-עצמית, כך יש לכם שליטה גדולה יותר בעצמכם, ולפיכך גדולה יותר מידת עצמאותכם מהשפעתן של הוויות אחרות, רוחות או אנשים. אדם שתודעתו לא מוגבהת במידה מסוימת יהיה נתון בקלות להשפעת אנשים אחרים, אף כי הוא או היא אולי אינם מודעים לעובדה. אותו הדבר חל על ההשפעה שרוחות יכולות להשיג על אדם מסוגו. השומר מחויב לעתים קרובות לצפות מנגד. במקרים אחרים, השומר רשאי למנוע השפעה מסוג זה. הדבר תלוי בנסיבות רבות כל כך עד שלא ניתן למנות אותן כאן. אבל הכל לפי שלמות החוק האלוהי וחוכמתו.
שאלה: האם כל השומרים הם רוחות מאורגנות?
תשובה: כמובן. אבל אין זה אומר שלא נמצאות סביבכם גם רוחות לא מאורגנות שרוצות משהו טוב עבורכם. הן עשויות להיות לא רעות כלל. אבל השומרים הרגילים חייבים להיות רוח מאורגנת.
שאלה: לפי התוכנית האלוהית, מהו הגיל של בן אנוש?
תשובה: על כך לא ניתן לענות במספר פשוט יקירי. התוכנית האלוהית חייבת לקחת בחשבון את דימוי ההמון הקיים בכל רגע נתון. היא גם לוקחת בחשבון את כל פרטֵי הגלגול של כל הוויה. על כן הגיל חייב להשתנות. דימוי ההמון הוא צורה חזקה וצריך להתחשב בה. לפי זה, בשילוב עם התוכנית האישית, אדם אחד מגיע לגיל גבוה מאחר. ככל שדימוי ההמון משתנה, התוכניות האינדיבידואליות יכּווננו אל דימוי זה, כך שככל שהאנושות מתפתחת ככלל, כך יש לכל אינדיבידואל יותר סיכוי להגשמה בתקופת חיים אחת. אבל תמיד יהיו מקרים בהם משך החיים האינדיבידואלי הוא קצר הרבה יותר ממשך החיים הממוצע. יום אחד יהיה הגיל הממוצע מאה שנים, אולם עשויים להיות מספר אנשים שתוכניתם היא למות בני עשרים.
השואל: הכוונה שלי הייתה, היות שהבריאה היא מושלמת, מה יהיה הגיל במסגרת השלמות?
תשובה: אבל יקירי, מימד אנושי זה, המישור הארצי, לעולם לא יהיה מושלם. זהו מימד זמני, שלב זמני הקיים רק כל עוד קיים חוסר שלמות. כאשר הוויה הגיעה לשלמות היא כבר לא תהיה חייבת לעבור את תהליך הלידה והמוות; הוא או היא יהיו רוח נצחית השרויה בנצחיות אל-זמנית.
שאלה: האם יש שומרים שנמצאים בין גלגולים, או האם כולם כבר מחוץ למחזור הגלגולים?
תשובה: זה תלוי באדם. בני אדם רבים עוד לא הגיעו לשלב שבו הם יכולים ליטול על עצמם נתיב כזה של התפתחות-עצמית או למלא משימה רוחנית. הם אנשים שמנהלים את מה שנקרא חיים ממוצעים, ולומדים ומתפתחים לאיטם על ידי צבירת ניסיון, או נשארים במצב קיפאון. לאנשים אלה יש שומרים שגם הם כמובן רוחות מאורגנות, אבל כאלה שטרם יצאו ממחזור הגלגולים. אדם שמתפתח במהירות רבה ורוצה לקחת נתיב כזה, ובסופו של דבר הוא ממלא משימה, ניתן לו שומר גבוה יותר וחזק יותר. שומרים אלה נמצאים לעתים תכופות, אך לא תמיד, מחוץ למחזור הגלגולים.
שאלה: אני מניח שדימויי גזע ודת מהווים גם הם חלק מדימויי ההמון?
תשובה: כמובן.
שאלה: אם כך, במחזור הגלגולים, הנשמה עוברת דרך כל מיני דימויי גזע, ובייחוד דימויי דת; ואז כל הגלגולים מעורבבים. האם זה עוזר להיטהרות?
תשובה: כן, נכון בהחלט.
שאלה: בקשר לרצונות החבויים. לפעמים אדם מרגיש שמחה, שגם היא מכילה רצון. האם אין אפשרות שאדם מרגיש לפעמים שמח משום שהוא התקרב במקצת לאלוהים?
תשובה: זה בהחלט אפשרי. אתם עשויים להרגיש שמחים בגלל ניצחון בתוך עצמכם. אינני אומר שכל שמחה מכילה נטיות נמוכות. כלל לא! במקרה כזה התמלא רצון שהוא טוב ובונה, או שהוא כזה באופן חלקי לפחות. עם זאת, אין כל רע בלהתבונן בו. אם זוהי התשובה כולה, בסדר. בכל מקרה, כאשר אתם מרגישים שמחה טהורה, בלי פחד לאבד אותה שוב, בלי שום דיסהרמוניה דאוגה, אין צורך לבחון זאת. כולכם בנתיב צריכים לבחון בעיקר רגשות מסוכסכים המכילים אלמנטים דיסהרמוניים, מה שיכול לקרות גם כאשר אדם חווה שמחה מסוימת, אבל יחד איתה נוכחים גם רגשות אחרים, אם אתם רק מקשיבים לעצמכם מבפנים.
שאלה: האם כל מצב רוח מוכרח להכיל רצון חבוי?
תשובה: כל רגש מכיל רצון, חבוי או לא, אך לא כל הרצונות הם גרועים או שגויים. לפיכך, כל מצב רוח מכיל רצון כלשהו, שכן מצב הרוח הוא תוצר של רגש.
שאלה: האם עדיף לבצע מעשה טוב מתוך מניע רע, או האם אדם צריך להימנע מלבצע את המעשה?
תשובה: הו לא, האדם לא צריך להימנע. הוא רק צריך לזהות שהמעשה הטוב מכיל מניע רע, בלי הונאה-עצמית. עצם העובדה שמניע רע זוכה להכרה עוזרת במידה ניכרת להיטהרות שכל נשמה חייבת לעבור בסופו של דבר. כנות-עצמית היא תמיד ההתחלה.
שאלה: חזרה לתשובה שלך על השומרים, לזה שאנו מושכים את מה שאנו קוראים לו. האם זהו חוק הזיקה?
תשובה: כן.
שאלה: האם תוכל לספר לנו קצת יותר על זה?
תשובה: חוק הזיקה כבר נדוֹן בהרחבה בהרצאות קודמות. למעשה, כל מה שאני אומר ומלמד מבוסס עליו, אף כי אני לא תמיד משתמש במונח ספציפי זה. כל החוק הרוחני, ככלל, מסתכם בו. הוא חוק הסיבה והתוצאה החובק את כל התהליכים האוניברסאליים והפסיכולוגיים. קחו למשל את הדימויים. כאשר דימוי קיים ומביא את האדם אל סיטואציות מסוימות בחיים, אנשים מסוימים נמשכים אל תוך חייו. הדבר מתבסס על חוק הזיקה, משום שצורות מחשבה, רגשות ורצון מושכים את המקבילות שלהם. כל קונספט הדימויים ניתן להבנה רק כאשר אדם מבין את תקפותו של חוק הזיקה. מה שנובע מכל יצור חי, מה שמכונה לעתים קרובות הכוח "האוֹדי", הרטטים [ויברציות] הנובעים מן הכוח האודי לסוגיו, כל אלה מתבססים על חוק הזיקה.
שאלה: בנוגע לדימויי ההמון: האם אנחנו נולדים אם כך לדימוי-גזע ולדימוי-אמונה דתית? מה קורה למשל אם אדם מאמונה דתית אחרת הולך בנתיב, וליתר דיוק בנתיב הנצרות לעומת היהדות? במובן מסוים נוצר אז חיכוך ואף שנאה לאמונה הקודמת. מה ההסבר?
תשובה: לנשמות מסוימות יש עדיין מעורבות גדולה בדימויי הגזע או האמונה שלהם משום שגורמים אישיים ופסיכולוגיים, כלומר זרמי דימוי אישיים שלהם פועלים ביחד עם דימוי ההמון המקביל; ואז הם לא יִטוּ לנפץ את הדימוי במשך זמן מה. מספר גלגולים נחוצים בטרם תוכל הנוקשות להשתחרר. אחרים, הנולדים לתוך אותו הגזע או האמונה, כבר נמצאים בנקודת ההמסה של דימוי הגזע או האמונה שלהם. הם כבר מוססו את הדימויים האישיים שלהם במידת מה, או שהדימויים האישיים שלהם שונים ופחות תלויים-הדדית בדימוי ההמון המקביל, או שאין להם דימוי כלל. בנקודה זו יש מחלוקת רבה וכל כך הרבה רגשות אישיים עד שהדימוי המשוחד ימנע מכולם כמעט מלשמוע כל דבר בנושא. אותו הדבר לגבי לאומיות. יש אנשים הנולדים למדינה בעלת נטייה חזקה ללאומיות ולפטריוטיזם מוגזם. הם נשארים במדינה זו ולעולם לא עולה בדעתם שההשקפה שלהם משוחדת. אחרים הנולדים באותה המדינה מרגישים דחף לצאת ולראות מדינות אחרות ואנשים אחרים, ולפיכך להרחיב את השקפתם. אותו הדבר לגבי דימויי-המון. אדם אחד עוד מעורב בהם יותר, אחר מתחיל להיחלץ מהם. האחד הוא יותר מפותח, לפחות במובן זה. במובן אחר, זה שעודנו חד-צדדי ומשוחד עשוי להיות יותר מפותח, מתקדם אולם במובן האחד הזה, הראשון כבר החל להכחיד את ההשפעה הנגרמת מדימוי ההמון של הציוויליזציה שלו או שלה.
מה שאתם רואים שקורה בתקופה שלכם הוא הכחדה הדרגתית אך מובהקת של דימויי המון הנוגעים ללאומיות. לפיכך, מנקודת המבט שלנו, אפילו לתהפוכות המלחמה ולייסוריה יש נקודות טובות משלהן; שכן ללא התהפוכות, אנשים לא יעברו ממדינה למדינה וירחיבו את השקפתם – דבר שמכחיד אצלם את דימויי ההמון ולעתים קרובות משפיע בסופו של דבר על הדימויים האישיים שלהם. אותו הדבר יקרה לדת. לפיכך, זהו קוצר ראות לחשוב שהתרחשות נוראה על פני האדמה, ואפילו מלחמה, לא מובילה את האנושות לקראת התפתחות והגשמה רוחנית. ההגשמה היא כה בלתי נמנעת עד שהיא תהיה חייבת להתרחש בדרך זו או אחרת. אפילו אם האנושות עוד לא מצאה את הדרך אל השלום, החלופה השגויה חייבת גם היא להוביל אל המטרה של אחדות ושחרור מאשליה, או מדימויי ההמון. ודאי, אלימות ושנאה, דעות קדומות ואנוכיות, כל הסיבות למלחמה, אינן רוחניות. אולם אנשים רבים עדיין מוצאים את עצמם במצב זה. רק אם ימשיכו ללכת עוד ועוד הם יאבדו בהדרגה את עיוורונם. אף על פי כן, למרות קיומם של זרמים אלה, ההתפתחות לא יכולה להיעצר, שכן התוצאה ממלחמות ומתהפוכות דומות מכוונת תמיד אל המטרה האחת: אבולוציה רוחנית, איחוד, שחרור מן השלשלאות הפנימיות של האדם עצמו. אם תתבוננו בהיסטוריה מזווית זו, אתם תחשבו קצת אחרת. כפי שהדבר פועל באינדיבידואל, כך הוא פועל עבור האנושות ככלל: עצם הקושי שאדם עובר בגלל הזרעים שזרע, הוא התרופה להשתחררותו מן הקושי. אין זה אומר שעליכם להפיץ מלחמה.
שאלה: האם תחשיב את הצעת האפיפיור ליצור אחדות תחת ישוע כצעד מקדם שלום?
תשובה: כמובן. בלי קשר למה שיצא מזה, בלי קשר לשאלה האם הפתרון האידיאלי יכול להימצא מיידית או לא, זהו סימן להכחדה איטית של דימויי ההמון הדתיים, צעד אחר צעד.
ידידיי היקרים, אני פורש עכשיו חזרה לעולמי ומשאיר לכם את ברכות האל ואת אהבתו ואורו של מושיענו ישוע המשיח. קבלו את הכוח ואת האהבה הניתנים לכל אחד מכם. היו בשלום יקיריי. היו באלוהים!
נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי