תרגום מאנגלית: ליאורה ורדי
ברכות, ידידיי היקרים ביותר. בדרך כלל אני מתחיל מפגשים אלה במתן ברכות. מהי משמעות המילה "ברכות"? הבה נבדוק את המשמעות העמוקה ביותר שלה. היכולת שלכם להבין אותה היום עשויה להיות שונה לחלוטין לעומת קודם לכן.
"ברכות" משמעותה שאיפה מוחלטת וחזקה לטוב, הנובעת מהעצמי הפנימי ביותר, מההוויה הפנימית האלוהית. שאיפה לטוב של העיקרון המאחד, היודע שאין ניגודים ואין קונפליקטים. כאשר שאיפה לא חסומה זו זורמת ישירות לתחומים העמוקים ביותר בתודעה של אדם אחר, נוצר כוח אנרגטי פועם המשפיע על התודעה של האדם האחר.
מעתה, כאשר אתם שומעים את המילה "ברכות", בצורה ישירה או לא ישירה, יועיל לכם לזכור שהתגובה שלכם נחוצה על מנת שהברכה תהיה אפקטיבית. פתיחות, נכונות ושיתוף פעולה פנימי מושלם חיוניים על מנת לאפשר לשני הכוחות להיפגש, כי ברכה של צד אחד אינה ברכה. היא עשויה להתכוון להיות ברכה, אבל היא מהדהדת על קיר של התנגדות או אי שיתוף פעולה ונייטרליות.
הנושא הערב הוא תהליך של גדילה. הרצאה זו הינה המשך של ההרצאה הקודמת – אחדות ודואליות (נמצאת בפרק 5 של הספר "הנתיב להתמרה עצמית").
דיברנו על העקרונות המאחדים והדואליים. תודעת האדם, תפיסה וחוויה מכוונים לרוב לעיקרון דואלי. משמעותו, שכל דבר נתפס בהפכים – טוב או רע, רצוי או לא רצוי, חיים או מוות. כל עוד בני אנוש חיים בדואליות כזו, הם ימשיכו לחוות קונפליקטים ואומללות. אמת קוסמית, אוניברסלית ואבסולוטית היא תמיד מאוחדת ועוברת מעבר להפכים, בידיעה שהאמונה בהפכים הינה אשליה.
איחוד אין פירושו שמבינים את הטוב של "זה או זה" הדואלי. אנשים שמאמינים בתפיסה שגויה זו צועדים בנתיב שגוי. הם מקווים להיוושע מאחד ההפכים האשלייתיים. כל עוד האדם מתנגד לצד אחד ודבק באחר, הוא לא יכול להשיג את המימוש העצמי או השחרור, כלומר את העיקרון המאחד.
הטוב של העיקרון המאחד הוא בעל טבע שונה לחלוטין מהטוב של הדואליות. הראשון מרָצה את שני הצדדים, בעוד שהאחרון מפריד ביניהם. דבר זה ניתן לאמת בכל בעיה לאחר שהבינו אותה לעומקה. חשוב מאוד להבין נקודה זו. כי כאשר אתם מחפשים רק צד אחד משני הפכים, אתם בהכרח מתנגדים לצד האחר. ואז הנפש שלכם עצבנית ומפוחדת, ובמצב כזה אינכם יכולים להשיג איחוד.
הבה ניישם הבחנה זו לתהליך הגדילה. כל עוד התודעה האנושית מכוונת לדואליות ולא יכולה לעבור מעבר לה, תהליך הגדילה יהיה בעייתי מאוד. הגדילה היא תנועה בזמן ובחלל, ולכן הגדילה על גבי מישור דואלי אוטומטית נעה כלפי המנוגד לה. מהרגע שאתם נולדים אתם נעים לכיוון המוות. מהרגע שאתם נפתחים וגדלים לקרא הגשמה, מתחילה פנייה למטה, לכיוון ההרס. מהרגע שאתם חותרים לכל סוג שהוא של אושר, אתם בהכרח פוחדים מהמנוגד לו. במקצב משתנה תמיד, המחזור, התנועה הנצחית של גדילה, חייבת להגיע להפוך שלה. היא נעה מהחיים למוות ולחיים וחזרה למוות. מבנייה להרס לבנייה. האחד מביא איתו את האחר.
חשוב ביותר להבין מושג זה, מפני שהוא אחד הסיבות העיקריות להתנגדותכם לגדילה. זו התנגדות עמוקה, מעבר לתבנית פסיכולוגית של נוירוזה. ניתן למצוא את ההתנגדות הבסיסית הזו לגדילה אפילו לאחר שהנוירוזה נפתרה ונעלמה. זה מסביר מדוע כל עוד אתם תופסים את החיים במונחים דואליים, אתם פוחדים מגדילה. מפני שאתם פוחדים שהשגת מטרה תוביל אתכם להרס. אתם משלים את עצמכם על ידי התקדמות נגד הזמן, על ידי דחיית הגשמה ועל ידי כך דחיית הדבר הנגדי להגשמה, שממנו אתם מפחדים. המצב הסטאטוס קוו, נקודת הקיפאון, יוצר תסיסה או תנועה במובן מעוות.
כל עוד הגדילה מתרחשת במישור הדואלי, ישנו תמיד שיא שאליו מגיעים, ולאחריו ירידה. כך נעים כל הדברים החיים במישור הדואלי, במחזור תמידי של חיים ומוות, בניה והרס, להיות ולהיעשות. בטבע, הצמח צומח באביב לקראת פריחה בקיץ. בסתיו הוא גווע לאיטו. בחורף הוא לא קיים יותר. רק פוטנציאל החיים החבויים נמצא בקרקע, ממתין לזרע לגדול שוב באביב. זהו תהליך הגדילה. השמחה במהלך התנועה למעלה לא יכולה להיות מלאה וחסרת דאגות וחרדות, מפני שאפילו לפני שמושג השיא, מצפים לנפילה.
במישור המאוחד של התודעה, היות שאין הפכים, לא קיימת דיכוטומיה (הפרדה). המימוש מוביל תמיד לחוויה ותפיסה של המצב המאוחד. ולהפך, המצב המאוחד אינו יכול להגיע בשום דרך אחרת מאשר דרך מימוש עצמי.
מימוש עצמי משמעותו הסרת השכבות של שגיאה כך שהעצמי האמיתי, האלוהי, ההוויה הפנימית הנצחית, יופיע במלוא הדרו. אתם יכולים להסיר את השכבות של כאב, שגיאה, בלבול ומגבלות רק כאשר אינכם בורחים מעצמכם; כאשר אתם מוכנים להתבונן בעצמכם כפי שאתם במקום כפי שאתם רוצים להיות; כאשר אתם מקבלים את עצמכם ברגע הנוכחי, כאשר אתם לא נאבקים כנגד המצב הזמני שלכם למרות שאתם מבינים את השגיאה שבו. זו העבודה שאתם עושים בנתיב.
זו טעות מוחלטת להניח שהתפיסה המאוחדת לא יכולה להתרחש במישור הארצי. היא בפירוש יכולה לקרות לכל אחד הנכון להרחיב את תודעתו. הרחבה הוא תהליך פשוט מאוד של חקירה לגבי אמיתות הדעות המוגבלות שלכם, תיקון של מה שאתם משערים שלא ניתן לשנות. זה יכול להתבצע רק כאשר אתם מתבוננים ביושר במצבי הרוח ובתגובות הנסתרות ביותר שלכם, ומתרגמים אותם למילים מפורשות. אז אתם מוצאים שהתגובות והרפלקסים הללו, הרגשות ומצבי הרוח, מבוססים על הנחות מסוימות שמעולם לא חקרתם, היות שהכול נשמר תחת החשיכה של רציונליזציה מעורפלת ונוחה לכם.
זו הסיבה לכך שהנתיב הוא בעל חשיבות שאין לשערה. מפני שללא התבוננות וזיהוי יומי של מצבי חוסר היושר הקטנים שלכם, ההטעיות העצמיות, ההנחות השגויות, אינכם יכולים לבדוק אותם ולשחרר אותם בכדי לפנות מקום למציאות חדשה. בכל פעם שאתם בוחנים ביושר הפרעה מעורפלת ומבטאים אותה במילים, ניתן לגלות ולחקור את המושג שעליו מבוססת ההפרעה. צעד זה מרחיב את התפיסה שלכם ומאפשר לכם לעבור מעבר לדואליות ולתפוס את המצב המאוחד. דבר ה חייב להיעשות בכל תחום של תודעה, בכל צד של קיומכם, מפני שאפשר לממש את העיקרון המאוחד בכמה תחומים בעוד שתחומים אחרים יהיו שרויים באשליה וכאב של הדואליות. נחזור לזה מאוחר יותר.
לא ניתן להדגיש מספיק ששחרור עצמי, או המעבר מממצב דואלי למאוחד, לא יכול להתבצע על ידי צבירת ידע והבנה תיאורטית, על ידי לימוד או שאיפה למטרה חיצונית. זה לא יכול לבוא על ידי שאיפה להיות שונה, מאמץ להשיג מצב שלא קיים בכם ממילא. הוא יכול להגיע רק על ידי הימצאות בהווה, על ידי גילוי שכל דבר כבר קיים בכם, מאחורי הרמות של בלבול וכאב. ומצב זה, מעבר לחווייתו כדבר רגעי, יכול להשתחרר ולהגיע מעל פני השטח רק כאשר רמת הבלבול והכאב מובנת לחלוטין.
הזרימה הקוסמית הטבעית הקיימת בנפשו של כל יצור חי, בכל דבר שקיים מסביבכם ובתוככם, הינה זרם חיים מבעבע בעוצמה, הסוחף אתכם אוטומטית ובטבעיות כלפי המצב של מימוש עצמי במקום שבו אין יותר אף התנגדות וקונפליקט כואב. זהו המצב הטבעי, כך שהטבע עומד לצידכם! על ידי כך שתפקידו עצמכם בזרם החיים, אם תאפשרו לעצמכם לקלוט זאת, תקלו על גילוי הייעוד הטבעי שלכם.
לרוע המזל, אנשים נאבקים כנגד היעוד הטבעי שלהם שהוא כה טוב. אתם שמים את כל אמונתכם בעיקרון של ניגוד. אתם ממציאים אם ואבל שלמעשה אינם קיימים. זו הסיבה לכך שאתם מזמינים לעצמכם כאב, מפני שכל הכאב, בניתוח הסופי, הוא מיותר לחלוטין. אלה לא סתם מילים, ידידיי. כל אחד בנתיב למימוש עצמי, שנקט בכמה צעדים כלפי יציאה מהשגיאות שלו, גילה אמיתות אלה. כל מי שעובד בחריצות חווה לפחות רגעים שהוא הבין לגמרי כיצד התנגד, בצורה מיותרת, לזרם הטבעי שבו אין כאב. אתם גם הבנתם באותם רגעים שהאמת לעולם אינה פוגעת וגם לא הורסת או מסכנת אתכם. אבל באופן מתמיד אתם חובקים את הכאב, הן על ידי אמונה שהוא בלתי נמנע, או על ידי אמונה שהוא בטוח יותר מאשר המצב המאוחד שאליו אתם נעים.
אם תפקידו עצמכם במצב המאוחד, תיווכחו לדעת שדברי נכונים לחלוטין. אני מבין כמובן, שלא מספיקים הסברי לגבי העיקרון האבסטרקטי הזה. לא משנה עד כמה אתם פתוחים, שום מילים לא יכולות כשלעצמן לסייע לכם לעשות את המעבר. אבל הן עוזרות לכם להבין בצורה יסודית את המצב הנוכחי של חייכם, את המצב הפנימי והחיצוני. הן יכולות לעזור לכם להרוס אשליות ודעות שגויות. אינכם יכולים לעשות זאת על ידי חיבוק החדש, על ידי קבלת פילוסופיה מתקדמת יותר של חיים וזניחת מושג פחות אמיתי שאליו נצמדתם עד כה. אתם יכולים להתחיל רק על ידי הריסת השגיאות האישיות הקטנות שנובעות מחוסר ההרמוניה וההטרדות היומיות שלכם.
אפילו הבעיה הכי פחות משמעותית יכולה להראות לכם כיצד אתם חובקים שגיאה והתנגדות, זרם שלילי, מתוך פחד ובורות. (הכוונה, אם תחקרו את מקור הבעיה). היא יכולה להראות לכם כיצד אתם עוצרים את התנועה הקוסמית הטבעית שאתם חלק אינטגראלי ממנה ואשר היא חלק אינטגראלי מכם. רק על ידי מבט אישי על התגובות שלכם לאירועים היומיים תוכלו לחוות את האמת של מילים אתה. וזה לא יכול לקרות על ידי תשלום מס שפתיים לעיקרון מאחוריהן, אפילו אם אתם מבינים שכלית את מה שאני אומר. האינטלקט אינו מספיק בכדי להביא למעבר מדואליות לאיחוד.
גדילה במישור הדואלי היא בהכרח טעונה בפחד מניגוד לא רצוי. על כן תהליך הגדילה שלכם אינו אלא אחיזת עיניים, כל עוד אתם מסתכלים על מטרת הגדילה כטובה, בניגוד לרעה. במישור המאוחד, הגדילה אינה מאוימת על ידי ניגוד שלה. לכן אין מה לפחד ממנה או מהניגוד שלה. אבל הגדילה לא יכול להתרחש על ידי התנגדות לניגוד, היא מגיעה רק כאשר מדמים את הניגוד שממנו מפחדים ומקבלים אותו אם צריך. כאשר אינכם מפחדים יותר מהניגוד, אינכם נצמדים יותר בפחד לדבר האחר, אז ורק אז, תוכלו להגיע למצב המאוחד. אבל אינכם יכולים לעשות זאת כל עוד יש פחד בליבכם.
תהליך הגדילה במצב המאוחד משמעותו התפתחות והרחבה באופן מתמיד. הרחבת חוויה של האפשרויות האינסופיות של יופי, חיים וטוב. אבל זכרו, היופי אינו הניגוד לכיעור, החיים אינם הניגוד למוות, הטוב אינו הניגוד לרע, מפני שבמצב המאוחד אין שום איום של ניגוד.
שתי הדרכים לגדילה, במישור הדואלי ובמישור המאוחד, הן שונות לחלוטין. גדילה דואלית היא תנועה מעגלית, עם עיקול כלפי מעלה, שיא, ואז עיקול למטה שממחזר את עצמו תמידית, ותמיד מבטא שני הפכים. זהו המצב של סיבה ותוצאה.
גדילה במצב המאוחד מתרחבת בצורה אינסופית. היא לעולם לא חוזרת על עצמה ולא זקוקה לתנועה הופכית. היא יצאה מחוץ לעיקרון של סיבה ותוצאה. כאשר תתפסו זאת איך שהוא, ואפילו בצורה מעורפלת, אתם תתפסו זאת תחילה ברגשות הפנימיים שלכם. תפיסה זו תגיע מהתייצבות בפני השגיאות הפנימיות האישיות וההטעיות העצמיות שלכם. ואז תיפתח בפניכם גישה חדשה לחלוטין של גדילה.
במעבר מדואליות למצב המאוחד חשוב להבין ציוני דרך נוספים שיעזרו לכם להבין את החיים שלכם עד כה. כאשר אתם עוסקים בחיפוש עצמי אינטנסיבי, כאשר אתם מתעמתים באומץ עם עצמכם ומגלים אמת אחר אמת וקובעים תנאים פנימיים חדשים, הנפש שלכם עוברת תהפוכות עמוקות. המצב הכואב בעבר, כפי שאתם יודעים, היה תוצאה של דעות שגויות. כשדעות שגויות אלה מתחילות להתפורר, ההרס עלול להביא שינויים חיצוניים דרסטיים. כאשר אתם נמצאים בתקופת מעבר, אתם עשויים להגיע בכמה רמות להתחלה של חווית האיחוד. אתם מרגישים שלווה עמוקה ושמחה בכל רגע, ולא משנה אם החוויה מתאימה לטוב שרציתם. אתם תופסים שכל רגע בחיים מכיל את פוטנציאל השמחה והשלווה. כאשר אתם נמצאים באמת עם עצמכם, אינכם פוחדים יותר משום דבר, וגם לא נצמדים ומתעקשים שיוענק לכם טוב מסוים. אתם פתוחים למקור האלוהי שימלא אתכם ויעביר לכם את המציאות האמיתית של החיים – שאין ממה לפחד כי קיים רק טוב. ואתם יכולים להגיע לטוב זה ללא דחיפות ולהשיג זאת בדיוק מפני שאתם יודעים שזה שלכם. אינכם פוחדים שתחמיצו אותו מפני שאתם מפיקים הנאה משני ההופכים של המצב הדואלי. זו בקצרה מהות המצב המאוחד.
מצב זה יכול להתחיל להתקיים באופן חלקי, במיוחד בתחומים מסוימים בחיי כל אינדיבידואל. עוד לא השגתם מעבר מוחלט, שהוא ההתעוררות שבה אתם מגלים שהאמת של החיים התקיימה בכם תמיד ללא צורך בפחד או במאבק עבור שום דבר שהוא. אבל המודעות המתגלה מביאה לבסוף גילוי והעשרה לתוך הנסיבות החיצוניות שלכם בצורה כה הרמונית ואורגנית שהיא נראית כאילו צירוף מקרים.
השיפורים החיצוניים עשויים להתאים או לא להתאים לדעות ולאידיאלים שהחזקתם בהם במישור הדואלי, אבל הדרך שבה אתם חווים את הדעות והאידיאלים האלה שונה לחלוטין. במילים אחרות, המטרות שלכם אולי לא ישתנו, אבל החוויה שלהן תהיה שונה. כמו כן, אפילו אם לא השגתם מטרה, לא תסבלו כפי שסבלתם כשתפסתם את המציאות בצורה דואלית. הגדילה למצב המאוחד בהחלט מתגשמת בצורה של אמון גובר בעצמי, בחיים. הגדילה גם מביאה איתה חדווה שלווה שהופכת כל רגע לפועם, מעניין וחופשי לחלוטין מחרדה או שעמום. כל רגע עשיר באפשרויות שלו ומכיל אופקים של תפיסה שלא חוויתם קודם לכן.
באותו זמן אתם ממשיכים להגיב בדרך הישנה, עם פחד, חוסר אמון, חרדה, ייאוש ורצון עצמי חזק, בדרך כלל בתחומים שהנפש שלכם מיוסרת על ידי תבניות התנהגות נוירוטיות, ותפיסות שגויות נעוצות כה עמוק בכם שנדרשת לכם עבודה רחבה יותר וסבלנית יותר על מנת לשנות את התמונה הפנימית. צד אחר זה מגיע בהדרגה לצד שהינו קרוב מאוד וכבר נמצא חלקית בארץ החדשה שבה האור לעולם לא מאוים על ידי החשכה.
אתם בניתם את המצב הישן על בסיס של שגיאות, ובסיס זה חייב תחילה להתמוטט לפני שיוקם בסיס של מושגים אמיתיים. בלתי אפשרי שלא להרוס מבנים שהוקמו על מושגים שגויים. חוק זה מצביע על הזיוף של הדואליות, שסימן הזיהוי שלה הוא תמיד שעמדה אחת נתפסת באופן מוחלט כרצויה והעמדה ההפוכה כלא רצויה. וכך אתם נצמדים לדעה שהבנייה הוא תמיד טוב, בעוד שההרס הוא תמיד רע. האיחוד של שני ההפכים יכול להגיע רק במצב המאוחד כששני הצדדים מיושבים. על מנת להבין את המצב המאוחד עליכם להכיר בכך שההרס של שגיאה עשוי להיות רצוי, והתיקון שלה לא רצוי.
כעת, ההרס הינו תמיד תהליך מכאיב, בין אם הוא רצוי או לא. כאשר מגדלי השגיאה נהרסים, ישנה הפרעה בחיים שלכם. אתם מרגישים בפנים מאוימים וחסרי אונים. כלפי חוץ, אפילו האספקטים שנראים רצויים לקיומכם נעלמו ואף מבנה מתאים לא תפס את מקומם. ככל שהמבנים השגויים גדולים יותר, כך גדולה תקופת המהפכה בחייכם, שבאופן טבעי מכאיבה. אבל, ידידיי, היא מכאיבה רק מפני שאתם לא מבינים מה קורה ומשערים שזו נסיגה וחוסר התאמה אישית. ועל כן זה מרפה את ידיכם ואתם נופלים לייאוש והולכים נגד הזרם שיכול היה לשאת אתכם למצב הכרה חדש. כשאתם הולכים נגד תנועה אורגנית ורצויה אתם מאריכים את תקופת המעבר המכאיבה – מכאיבה בעיקר מפני שאינכם מבינים אותה. אתם מרגישים "כאן אני, מנסה כה חזק, ועם זאת ראו מה למרות זאת קורה! כל דבר נראה כאילו חומק מבין אצבעותיי, לא רק שאיני מוצא את ההגשמה, אפילו ההנאות נעלמו."
כאשר אתם מבינים שהתמוטטות המבנה הישן היא רצויה מפני שהדרך הישנה רק נראתה כאילו נותנת לכם סיפוק, אז לא תבכו על דברים שלמעשה אין בהם הפסד. וגם לא תשלו את עצמכם על שלא התקדמתם. מצב זה עשוי להיות ההוכחה הטובה ביותר שאתם מתפתחים למציאות חדשה, אבל עדיין חוסמים זאת כי אתם מסרבים בעקשנות לאפשר לאינטואיציה שלכם להגיד לכם היכן זרם החיים הקוסמי נושא אתכם. במקום זאת אתם ממשיכים להעריך את חייכם במושגים הדואליים המוגבלים, ומתעלמים מהכיוון החדש.
נוכחתם לראות ולחוש שמה שקורה לכם אינו נסיגה אלא הריסת הישן, תהליך שהינו הזרע של בנייה חדשה. אתם מתחילים לחוש שבפעולה של הריסת השגיאה, האמת משלימה את הבניה עם הרס ואוספת אותן לתנועה אחת במקום שני הפכים שנלחמים ביניהם. על כן אין לכם מה להתייאש ולא תסבלו במיוחד כאשר לא תצפו שהחיים יהיו שונים, מפני שתדעו שהכול הוא כפי שצריך להיות ואפילו חייב להיות! כי העדר דבר מה טוב שרוצים פוגע הרבה פחות כאשר לא רואים את העדרו כסימן שלילי. אבל כאשר מאמינים ש"אם הייתי במקום שבו אני צריך להיות, הדברים לא היו קורים בדרך זו", אז האובדן הרבה יותר מכאיב. כאשר תראו את תקופת המעבר כצעד אורגני לקראת שלמות, הכאב יהיה הרבה יותר קל לשאתו.
אין פירושו של דבר שאינכם צריכים לחפש פתרון אינטליגנטי לבעיה מסוימת. אבל כאשר תמצאו שכל הדלתות סגורות והחיים יָראו לכם בבהירות גם מתוככם וגם מהחוץ, שאינכם יכולים למצוא פתרון, אז תבינו בבטחה שהתבניות הישנות, המבוססות על השגיאה של התפיסה הדואלית, מתמוטטות. אם תאמצו הבנה זו, תלכו עם הזרם במקום להתנגד לו.
ניתן להגיע למצב המאוחד על ידי שתי דרכים, שתיהן הפכים של המצב הדואלי. האחת על ידי הצד "הטוב" וגם על ידי הצד "הרע". כאשר אתם במצב יחסי של בריאות ואמת פנימיים, כשאתם כבר קצת משוחררים מפחד ורכשתם אמון ותחושה אמיתית של טבע מטיב של היקום, תוכלו למצוא בתוככם בריאות ואמת אבסולוטיים ולהיות משוחררים מפחד וחוסר אמון. יש לכם ידיעה שקטנה של האמת על החיים, שכל הטוב הוא שלכם, שהיקום מכיל את כל הטוב, שיש שפע נקי מקונפליקטים, במילים אחרות, שהטוב שלכם לעולם לא מתערב בטוב של אחרים. הטוב שלכם לא מביא שום רע לאחר. כאשר הגעתם למצב זה אז תוכלו למצוא את העיקרון המאחד עמוק בתוככם. זה קורה ללא פחד, ללא התנגדות וללא אשמה. זה קורה מפני שאתם חשים ראויים באופן עמוק. אתם תדעו שההגשמה שלכם לא תקפח אף אחד, וגם לא יהיה לכם פחד מחוסר הגשמה. אתם תדעו שהטוב האינסופי קיים, ללא קונפליקטים ביניכם ובין אחרים. ומכאן האיחוד.
במקום שבו הנפש מיוסרת עמוקות עם ספק, פחד, אשמה, קונפליקט ושגיאה, לא ניתן ללכת בדרך זו. אם בכל זאת מנסים לעשות זאת, זו נהיית פעולה מניפולטיבית מלאכותית שיכולה להוביל רק להטעיה עצמית. מפני שמבצעים אותה לא על פי הידע המאוחד אלא כתוצאה מהפחד הדואלי שחוסר הגשמה הינו מסוכן. ושגיאה יסודית זו חוסמת את הדלת למעבר לעולם הפתוח והרחב של המצב המאוחד.
אם אתם עדיין במצב של חוסר אמת ועיוות וכתוצאה מכך אתם פוחדים ולא מאמינים בעצמכם ובעולם, אתם יכולים לעבור ממצב זה רק על ידי קבלה של מה שאתם פוחדים ממנו ולא על ידי בריחה מעצמכם. היות שהמצב המאוחד הינו חופשי מכל התנגדות, עליכם להפסיק להתנגד לזה אשר אתם פוחדים ממנו. אבל אין לעשות זאת ברוח של הכחשה עצמית מזוכיסטית אלא על ידי שאלה גלויה האם הדבר הזה אכן כה מפחיד. במילים אחרות, עליכם לחקור את המושג שגורם לכם את הפחד מהאלטרנטיבה במקום להתנגד לאלטרנטיבה בעצמה.
דבר זה קשור ישירות בזניחת מה שהאדם מתעקש עליו, במידה שהוא פוחד שהאלטרנטיבה הרצויה לא תתרחש. לא ניתן להשיג הרמוניה ושלווה פנימית כאשר הנפש במצב מכווץ והדוק. השחרור יוצר רגיעה, שבלעדיה אי אפשר ליצור את הקשר עם העצמי הפנימי האלוהי או המציאות האולטימטיבית. שחרור אין פירושו תבוסתנות או קיפוח עצמי. משמעותו רק שבמקום שבו אתם מזהים נקודת פחד וחוסר תקווה, עליכם לזנוח את המושג שמציין פחד זה, עליכן לזנוח את האחיזה ההדוקה של עמדות מסוימות שהינן בוודאות הרסניות אבל "מגינות" עליכם מסכנה. דבר זה נראה כאילו אתם חושפים עצמכם לדבר שאותו אתם הכי לא רוצים. אבל יש לקחת צ'אנס זה על מנת להיווכח שכל הרעיון היה אשליה, אחרת לא תוכלו לצאת מהמצב המתמשך של פחד או קונפליקט.
ניקח לדוגמה הגשמה מסוימת שאתם מאוד שואפים אליה. עשיתם כל מה שאתם יכולים כדי להשיג אותה, אבל הדלת נשארת סגורה. אתם מגלים שאתם חרדים שלא תשיגו את אותה הגשמה, למרות שחוויתם את האמת של העיקרון המאחד בתחומים אחרים בחייכם. עדיין, בתחום זה אתם עדיין פוחדים ומתנגדים לאלטרנטיבה הלא רצויה. אפילו כאשר אתם מנסים להשליט את האמת שהיקום אינו מכיר שום מגבלות, או רק מפני שאתם עושים זאת, מכסים את הפחד, ההגשמה חומקת מכם. הדרך היחידה שבה תוכלו לעבור ממצב זה היא על ידי קבלה זמנית של המצב, בידיעה שהוא אינו סופי. משמעותו שלא רק אתם מקבלים את המגבלות של המצב החיצוני, אלא גם את המצב המוגבל האישי שלכם באותו זמן. כאשר אתם מוותרים על ההתנגדות למצב הנוכחי הלא רצוי, אתם יכולים למצוא את האמת, ואז יהיה אפשר לשלב בין מה שנראה שני הפכים.
מצב האיחוד הוא מצב ללא פחד, אבל לא ניתן להיפטר מהפחד על ידי התעקשות שהוא יימצא מחוץ לטווח שלכם. כי אפילו אם תצליחו באופן זמני, תישארו תמיד תלויים בנסיבות מסוימות, ולכן הפחד לא יעדר לחלוטין מחייכם. הדרך היחידה לשחרר עצמכם באופן אמיתי מהפחד היא לטעום ולגלות שאין בו שום אימה, שניתן להתמודד איתו, שהוא בעצם לא פוגע בכם. שום תיאוריה לא יכולה להביא למצב הבטוח הזה. רק פעולה פנימית יכולה לעשות זאת. לבדוק אותו, להיכנס אליו ולוותר על ההתעקשות שזה דבר מפחיד ולכן אכן יש לחמוק ממנו.
כאשר אתם חובקים אלטרנטיבה אחת ואומרים: "אני חייב להשיג את זה על מנת לחמוק מהשנייה", זה מרחיק אתכם מהמעבר למצב המאוחד נטול הפחד. אתם ממשיכים בכך לחסום את הזרם האוניברסלי שרוצה לשאת אתכם, אבל יכול לעשות זאת רק כאשר תנועות הנפש שלכם רגועות.
הדבר שיעזור לכם לחפש ולוותר על אותם דברים שאינם אמת זה לזכור שבכל פעם שאתם מוצאים עצמכם במצב פנימי ו/או חיצוני, חייב להתקיים בתוככם חוסר אמת. ואז, ללא ספק תמצאו שברמה עמוקה יותר, אתם מתנגדים למה שאתם נצמדים אליו במודע ומקבלים בברכה את מה שאתם מתנגדים אליו במודע. ההתנגדות חייבת להתקיים בכל פעם שהפחד מאלטרנטיבה אחת מונע מכם להיות בשלווה ושמחה.
לדוגמה, כאשר אתם מפחדים ממוות, ואין זה משנה אם זה פחד מודע או שהוא מתגשם לא ישירות, ואתם נצמדים במתח לחיים, מתנגדים למוות, אינכם יכולים להגיע לעיקרון המאחד אלא אם כן תגלו את האי אמת המיוחדת שלכם. בעזרת אותה אי אמת אתם מתנגדים לחיים ושואפים בהיחבא למוות. רק כאשר תמצאו את אותה חוסר אמת תוכלו לשחרר את הפחד ממוות. אין זה אומר, כמובן, שתרצו למות.
אין זה אפשרי למצוא רמות עמוקות אלה שיאפשרו לכם לבצע את הוויתור כפעולה טבעית, ולתפוס את האמת המאחדת דרך תובנות חוזרות ונשנות, ללא עזרה. אתם תוכלו לשחרר את הפחדים רק אם באמת תרצו בכך. בכל אחד מכם עדיין יש התנגדויות מסוג זה או אחר. כצעד ראשון היו מודעים להם ובטאו אותם.
אני מקווה שלא תפרשו בצורה לא נכונה את דבריי ותסיקו שעליכם לחבוק אי צדק והרסנות מסביבכם בלי ניסיון אחראי לחסל אותם. אני לא מדבר על רמות חיצוניות, כי ההתנגדות, כמו ההרס, יכולה להיות חלק מהשלם ולכן להוביל לאיחוד. לעולם אין לקבל או להפריך אף מושג בשטחיות. ההתנגדות שעליה אני מדבר מתייחסת למצב הכרה ורגשות, לאספקטים של החיים ושל העצמי שלא יכולים להשתנות ברגע זה. כאשר תמצאו היכן וכיצד אתם מתנגדים למשהו מפני שאתם נצמדים בחוזקה לדבר ההפוך שלו, תעשו בכך צעד ממשי כלפי גדילה לעיקרון המאחד.
אני שולח בזאת שאיפה עמוקה המגיעה מהתחומים העמוקים ביותר של התודעה האוניברסלית, של מציאות, שתגיע לכל אחד ואחת מכם. אני אגע בכם אם תפתחו עצמכם לכוח זה ותתאחדו איתו. כאשר אתם מתאחדים עם כוח זה בתוככם, לא תרצו יותר להתנגד לאמת בשום צורה שהיא, ותרצו לרדוף אחר האמת הפנימית שלכם. אמנם רק יותר מאוחר תתחילו להרגיש את ההשפעות של כוח זה, אבל עדיין הוא מאוד אמיתי, זורם תמידית עמוק בתוככם.
היו בשלום, היו בתחום העמוק של עצמכם במקום שבו הכול הוא אחד.
נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי