תרגום מאנגלית: עמיר כרמל
שלום. ברכות לכל אחד מכם כאן. הרבה אנרגיה, אהבה וכוח ריפוי, ריפוי לנשמה, לרוח ולגוף, נאספו כאן. הדבר נובע מאיחוד הרצון שלכם להעפיל עוד ועוד לרמות חדשות של תודעה, של רגשות ושל חוויות מבפנים ומבחוץ; והוא נובע מישויות שאינן בגוף ושגם הן נוכחות כאן. כמו שאמרתי לכם מדי פעם, הרבה יותר ישויות מעורבות במיזם התקשורת שלנו מאשר כמות האנשים שנמצאים כאן. כמוכם, חלקן עוזרות וממלאות משימות, אחרות רק לומדות בשלב זה. אך לכל צעד בהתפתחותן השפעה מיטיבה המלמדת אחרים, בין אם הם יודעים זאת או לא.
ההרצאה הערב היא סיכום על מדיטציה. אספר מהי מדיטציה, על חלק מהחוקים הכלולים בה; ואז אדבר ספציפית על הדרך הטובה ביותר בה יכולה המדיטציה לשמש להגשמת המטרה של נתיב זה: האחדת האדם כולו עם החלק שעודנו נפרד אצלו, העצמי הנמוך. הרבה מהדברים יישמעו מאולצים, חוזרים על עצמם, אבל לא ניתן להימנע מכך בשום סיכום. עם זאת, הדברים יביאו לכם תועלת משום שהם יעניקו לכל אחד מכם הבנה טובה יותר למשמעות המדיטציה וחוקיה, ויקלו על הניסיון שלכם לתרגל מדיטציה.
מדיטציה היא פעולה בוראת שנעשית במודע ובמתכוון; היא אחד המעשים הדינמיים ביותר והיצירתיים ביותר שניתן להעלות על הדעת; אתם בוראים כל הזמן, בין אם אתם יודעים זאת או לא; אתם יוצרים/בוראים בעצם היותכם, על ידי מה שהם סך כל הרגשות שלכם, הדעות והדברים שאתם מאמינים/משוכנעים בהם, במודע או שלא במודע; אתם בוראים באמצעות התפיסות שלכם, אשר קובעים את המעשים והתגובות שלכם, ובאמצעות המטרות, העמדות והגישות שלכם. כל מחשבה היא יצירה [בריאה] שתוצאה בצידה; היא מחוללת תוצאה ספציפית שמבטאת את המחשבה. מאחר שאנשים מחזיקים בהרבה מחשבות סותרות, ומאחר שלעתים תכופות המחשבות והאמונות שלהם שונים באופן דראסטי מהרגשות שלהם, הרי שהתוצאה, הבריאה שלהם, חייבת לשקף את השוני הזה במקביל. חיים מבולבלים, מלאי סתירות ובלבול, כפי שרוב האנשים חיים, הם עדות לעובדה זו. יש היוצרים/בוראים באופן לא מודע, בלי לדעת שהמחשבות הלא-נבונות והשגויות שלהם, שהרגשות ההרסניים והמשאלות הלא בדוקות שלהם מחוללים תוצאה שלילית ממש כאילו פעלו במודע. יש הבדל גדול בינם לבין אותם אנשים שמנסים לבדוק, לבחון ולקרוא תיגר על המושגים שלהם, שוחרי אמת המתאימים את רעיונותיהם ויעדיהם אל האמת, ואשר מטהרים את רגשותיהם על ידי כך שהם צולחים את הרגשות באומץ ובכנות, בתבונה ובידיעה שמה שקיים בפנים, לא משנה עד כמה כואב, ממנו אי אפשר להתחמק סתם כך אלא צריך לחוות אותו; זהו הבדל עצום. עמדה זו, האחרונה, כלפי החיים, תוכל להביא אתכם ליצור את חייכם בהתכוונות/ ב"כוונת מכוון"; וזו היא מדיטציה משמעותית.
המדיטציה בוראת משום שאתם חיים בתוך חומר יצירתי רב עוצמה, שהוא גם מה שכיניתי חומר הנשמה. אתם חיים בתוכו, אתם נעים בתוכו, ההוויה שלכם שוכנת בתוכו. כל מה שהתודעה שולחת אל תוך חומר זה חייב ללבוש צורה. המילה שאתם מדברים או חושבים, המחשבה הטעונה רגשית שאתם יודעים ומביעים הן פעולות בוראות. צורות מחשבה מוטמעות, נחקקות, בחומר היצירתי שבו אתם חיים ואשר חי בכם, והוא מקבל את צורתן. חומר זה משתנה ללא הרף ככל שהוא סופג מחשבה וכוונה מודעות. בדרך זו נפרשׂת הבריאה על שלל צורותיה.
בבריאה מודעת אתם מבטאים מחשבות, רגשות ועמדות למיניהם, והסך הכולל של כל אלה יוצר את מכלול חייכם. כל המושגים והדעות, כל ההשקפות והתשוקות יוצרים כיווּן של רצון, וכוחות יצירתיים אלה מפעילים את חומר הנשמה שלכם, הפתוח לקליטתם. אם תבינו את העיקרון הזה, יתברר לכם שאתם יכולים לדעת בדיוק מה אנשים אחרים חושבים, מרגישים ומאמינים, במודע ושלא במודע, כאשר אתם רואים היכן יש הגשמה ושפע בחייהם, והיכן דלות ומחסור.
בנתיב ההתמרה לפיכך, אחת המטרות החשובות ביותר היא להפוך למודע את כל מה שאתם חושבים, יודעים, קולטים והוגים, מאמינים ורוצים. רק אז תוכלו לראות את כל הקונפליקטים והתפישות השגויות. רק אז אתם יכולים להתחיל ליצור חיים טובים. המדיטציה יכולה וצריכה כמובן לשמש למטרה זו של הסרת התפישות השגויות והעמדות ההרסניות. בעזרת המדיטציה אתם יכולים להיעשות מודעים לתפישות השגויות שלכם: מה הן ומדוע הן מוטעות. בעזרת המדיטציה אתם יכולים בהדרגה להטמיע אמונות נכונות בחומר הנשמה שלכם.
תחילה אתם משתמשים במדיטציה כדי להסיר את כל מה שמונע מכם למדוט. הדבר נשמע כמו פרדוקס, אבל אין זה כך. אם אתם מחזיקים באמונות לא נכונות ושליליות, אינכם יכולים ליצור חיים טובים; תחת זאת, אתם הורסים בלי משים חומר יצירתי, או מממשים אותו למשהו שלילי. אחרי הסרת התפישות השגויות, ניתן ליצור באופן פעיל חוויות רצויות יותר, יכולת רגשית עמוקה יותר ומשופרת, יותר הבעה-עצמית יצירתית, יותר שמחה ושלוות נפש [serenity]. כל זה קיים ביקום בשפע חסר גבולות באמת, אשר זמין לכם לחלוטין. מה שמגביל הוא השכל [mind] שלכם, אשר בגלל רעיונותיו הכוזבים ובגלל הרגשות והעמדות השליליים שנובעים מהם, הוא מתעלם מן השפע הזה.
כל אקט ביקום מתרחש משום שהעיקרון הפעיל והעיקרון הפתוח-לקלוט מתמזגים ויוצרים משהו חדש. הדבר תקף לכול, למן האקט הקטן ביותר והבלתי משמעותי ביותר לכאורה, ועד אל הנשגב ביותר. בין אם אלה אתם שיוצרים חפץ זעיר, או האינטליגנציה הקוסמית שבוראת גלקסיות חדשות, בשניהם, העיקרון הפעיל והעיקרון הפתוח-לקלוט, חייבים תמיד להתמזג באופן הרמוני. אותו הדבר תקף כמובן גם לאקט המדיטציה.
כל רמה באישיות שלכם יכולה, בשלבים שונים של התפתחותכם, לעשות שימוש בגישות שונות למדיטציה. כל גישה יכולה להשתנות בהתאם לשאלה איזו רמה ממלאת את התפקיד הפעיל ואיזו את התפקיד הפתוח-לקלוט. אכנס ליותר פרטים מאוחר יותר; עתה רק הניחו לי לומר כי בשלב הראשון, השכל המודע לוקח כמעט תמיד את התפקיד הפעיל, על ידי אמירת המלל, על ידי ניסוח תמציתי של המחשבות והכוונות. ככל שהצהרותיו ואמירותיו של השכל המודע הן תמציתיות יותר, וככל שהמחשבות והכוונות הן יותר בונות וכנוֹת, כך יותר חסימות פנימיות לא מודעות יתמוססו, בתנאי שהן מטופלות באופן מציאותי ובכנות.
הבה נניח לדוגמה שאתם מודטים למען מימוש [סיפוק, הגשמה] רב יותר עם בן או בת זוג. העוצמה שבה אתם משוכנעים שהמימוש מגיע לכם, שהוא אכן אפשרי ועולה בקנה אחד עם החוק האלוהי, תהיה תלויה במידה שבה התייצבתם מול הרצון שלכם לא לאהוב. כשאינכם מודעים למשאלה לא לאהוב, הבקשה שלכם למימוש רב יותר חייבת להיות נטולת שכנוע וחדורת ספק. אך אם אתם מתייצבים מול העמדה הלא מידתית שלכם – מול השנאה שלכם, מול האהבה התובענית שלכם – ומוותרים על עמדה זו בצורה אמיתית, תוכלו למדוט תחילה להגברת היכולת שלכם לאהוב. כך החסימה למימוש מטופלת באופן מציאותי, וכל ההתנגדות והספק שאכן מגיע לכם הטוב ביותר ייעלמו.
חומר הנשמה מתפקד לפי העיקרון הפתוח-לקלוט. ככל שהאמירה שלכם היא נקודתית יותר, לא-מסוכסכת ולא-נגועה בספקות חשאיים בגלל דברים שליליים לא-מזוהים, כך הטבעתה בחלק הפתוח-לקלוט, בחומר הנשמה, תהיה עמוקה יותר וברורה יותר. התודעה תעצב את חומר הנשמה לפי החוזק, השכנוע והבהירות שלה (של התודעה).
הבורא המצוי-בכול משתמש בדיוק באותו העיקרון המשמש את בני האדם, בידיעתם או בלעדיה. ככל שמידת ההתפתחות גבוהה יותר, וככל שמחשבותיה ומושגיה של הישות נאמנים יותר לאמת, כך תהיה עוצמה רבה יותר לאנרגיה שבאמצעותה הישות בוראת. במקרה של הבורא העליון, אנרגיה לעולם לא תתבטל בגלל קונפליקטים, במגבלות השכל (המיינד), או בהדמיה-חזותית (ויזואליזציה) פגומה.
יש גם מִתאם בין מידת הדיוק של הידיעה, של ראיית אפשרויות חדשות להתרחבות ולהתנסוּת, ושל תפיסות נכונות, ובין מידת הפתיחוּת-לקלוט של חומר הנשמה. כשהתפיסות אמיתיות, ולפיכך השפע חסר הגבולות ביקום נתפש בצורה נכונה, העמדות יהיו חיוביות ויעלו בקנה אחד עם החוק הקוסמי, חוק האמת והאהבה. הגנות לפיכך יהיו דבר לא נחוץ. במצב נטול הגנה חומר הנשמה נעשה משוחרר, גמיש ופתוח-לקלוט. הוא נעשה כחומר ביד היוצר שקל להותיר בו הטבעות, והבריאה יכולה להמשיך ולזרום הלאה.
מאידך, כשהתפיסות הן מעוּותות ומעודדות עמדות הרסניות ורגשות שליליים, החוק הקוסמי מופר. הדבר גורר אשמה ופחד, המצריכים בתורם הגנות. ההגנות גורמות לפני חומר הנשמה להיות קשיחים ופריכים, ולכן קשה יותר להטביע ולהדפיס בו.
הבנת התהליך במידה מסוימת לפחות, גם אם בהתחלה בצורה תיאורטית ואינטלקטואלית בלבד, תועיל מאוד לניסיונות שתעשו במדיטציה להבא.
מדיטציה יוצרת/בוראת מורכבת לפיכך מהשלבים או התקופות הבאים:
- המשׂגה/ תפיסה [concept]
- חקיקת הטבעות, ואיפשור קבלת הטבעות
- הדמיה-חזותית [ויזואליזציה]
- אמונה [faith]
בואו נראה כיצד זה עובד.
מדיטציה צריכה להתחיל במיינד המודע. כמו כל מעשה, היא באה בעקבות החלטה שיש בה רצון וכוונה. התפיסות והמחשבות שאתם יוצרים באמצעות השכל המודע הם הכלים ההתחלתיים שלכם. אני חוזר: בהירות ושכנוע פנימי, אמירות מתומצתות, והכְוונה נטולת קונפליקטים, אלה קובעים את כוחו של התהליך ואת האנרגיה שלו. אם אתם מרגישים חולשה וספקנות בעת הצהרת הכוונה שלכם, זהו סימן מידי שעליכם להתמודד תחילה עם החסימות שלכם, ושתשומת לבכם צריכה להיות מופנית לחשיפתם, למשל, של דברים שליליים לא מודעים, היבטים של העצמי הנמוך, או מושגים/תפיסות מעוּותים.
כשהסרתם את החסימות על ידי התמודדות איתן, כשמיינד המודע מנסח בצורה חזקה ותמציתית, הרצון הפנימי שלכם צריך להירגע ולאפשר לחומר הנשמה לקבל הטבעות. כך תוכלו ליצור חיים טובים, עמדות חדשות, חוויות טובות ואירועים טובים, התרחבות אינסופית.
כאשר המיינד נתון במסגרת הצרה של מצבו הנוכחי, אין כל אפשרות להתרחבות וליצירה. מדיטציה לפיכך דורשת מהמיינד, תודעה, לבצע זינוק בתפישה ולדמיין אפשרויות חדשות, מצבי תודעה חדשים עבור העצמי. אם אינכם מסוגלים לדמיין את עצמכם משוחררים עכשיו מעמדות מסוימות החוסמות לכם את הדרך, תחילה עליכם לשקול באופן אינטלקטואלי שדברים יכולים להשתנות ושאתם מייחלים לכך.
ראשית עליכם לדעת ולהאמין שיש לכם זכות ויכולת לעצב וליצור/לברוא חומר באמצעות השכל [mind]. ייתכן שמעודכם לא חשבתם על אפשרות כזאת, וכשאתם בוחנים כעת את העמדה שלכם, אולי תגלו שיש לכם ספק רב שאתם מסוגלים לכך. קבלו זאת כאפשרות היפותטית לשם התחלה, עד שתדעו שאכן זה נכון.
אם המיינד הלא מודע דוחה מחשבה שהמודעות שלכם הלבישה עליו, התהליך לא יעבוד. ניתן לקבוע בקלות רבה האם המחשבה המודעת נדחית, לפי איך שאתם מרגישים לגביה. אם אתם חשים דחייה, עליכם להתמודד עם הסתירות הפנימיות שלכם ולנצל את המדיטציה והתהליך היצירתי שלה ליישוב הסתירות. כך ניתן להתגבר על פחד ועל התנגדות ולהתייצב מול האמת איתה עליכם להתמודד, להרגיש את הרגשות שיש צורך להרגיש. אולי נדמה שלא נחוץ לחזור על כך, אך זו נקודה חשובה ביותר. אנשים רבים נואשים מן המדיטציה משום שנראה להם שהיא לא עובדת. הם מתעלמים מהאמביוולנטיות הלא מודעת שלהם עצמם ומוותרים.
אם לדוגמה יש לכם תשוקה לא מודעת, חזקה ונוירוטית, שמתנגשת עם משאלה מודעת, המיינד המודע שלכם יפריך את התשוקה הלא-מודעת ויילחם כדי לא להכיר בה, שלא לדבר על להסכים לנשל אותה. כל עוד בתוך הלא-מודע נמשך המאבק, המשאלה המודעת תהיה חסרת-אונים. במקרה הטוב היא תאבק בכוח-הנגדי הלא מודע ותתנודד בין שני המצבים, הגשמה ומחסור, לפחות עד שתיחשף מן השורש המשאלה הנסתרת במחסור.
מדיטציה היא דרך נהדרת לבחון עד כמה אתם מתנגדים לתשוקתכם החיובית והמודעת בהגשמה. עד כמה אתם רוצים אותה באמת? עד כמה אתם אולי פוחדים מהיבטים מסוימים של הדבר שאתם חושקים בו ביותר? עד כמה אתם מוכנים באמת לשלם את המחיר? מדיטציה יכולה להכניס את השכל/מיינד למסלול הנכון, בתנאי שאינכם מתעלמים מהתגובות הרגשיות שלכם למחשבה שהגיתם.
התפיסה [הקונספט] המודעת שלכם צריכה אם כן להיות גם זו ששוררת/גוברת בלא-מודע. כשאתם בוחרים נושא למדיטציה שלכם, או מטרה, או משאלה, או מצב שלתוכו אתם רוצים להתרחב, מן ההכרח לקבוע האם יש קונפליקט כלשהו בין התפיסה המודעת לזו הלא-מודעת.
האיחוד בין המודע ללא-מודע משפיע ישירות על השלב השני: להטביע ולקבל הטבעות. עם תודעה מאוחדת, ההטבעה תהיה חזקה. שום הגנות או התחבאות לא נחוצים, כך שחומר הנשמה שלכם יקבל ברצון הטבעה של המושג המלא-אמת ששלחתם לתוכו. אתם תרגישו את המושג שהנפקתם "שוקע לתוככם", ממש כך, כמו זרע שנופל לאדמה כדי לנבוט. בלי ההגנות, אתם תניחו לתהליך הנביטה לעשות את שלו. לא תקטעו אותו בספקות, בפחדים ובחוסר סבלנות. ככל שאתם פחות עמוסים בעמדות הרסניות לא מודעות, כך תרגישו יותר את התהליך היצירתי פועל את פעולתו. אתם תבטחו בו, תאפשרו לו להתרחש בדרך אורגנית משלו, בלי להפריע לו עם רצון-עצמי ורעיונות קודמים שנובעים מהמיינד החיצוני המוגבל. כך היצירה/בריאה החדשה שלכם תיפרשׂ לאיטה, אולי קצת אחרת מכפי שחשבתם.
זוהי הדרך הרצויה ביותר ליצור/לברוא; הדרך היחידה האפשרית לאמיתו של דבר. ייתכן מאוד שהתגובה הראשונה שלכם למדיטציה תצביע על הפרעות נוספות. מאחר שאולי לא התכוננתם לתשובה מסוג זה, אולי בהתחלה תיטו להתעלם ממנה ולא תצליחו להבין שהתרחשויות או תגובות מסוימות הן אכן התשובה שאתם זקוקים לה עכשיו. ככל שאתם מוכנים יותר לקבל את הקשיים שעשויים להתעורר, כך יהיה לכם קל יותר להבין את שפתו של התהליך היצירתי שהכנסתם לפעולה בכוונת מכוון.
לא ניתן להדגיש די הצורך שמדיטציה, כמו כל אקט יצירתי, מורכבת הן מהטבעה באמצעות העיקרון הפעיל, והן מקבַלַת ההטבעה באמצעות העיקרון הפתוח-לקלוט. ככל שאתם מצליחים להרגיש יותר את האינטראקציה הזו, כך האקט היצירתי שלכם חייב להיות אפקטיבי יותר. זו הסיבה שאנשים עם הגנות חזקות אינם יכולים למדוט, לא משנה עד כמה הם בעלי כוונות טובות. השכל המודע שלהם עשוי להיות פעיל דיו כדי לנסח את המושגים הנכונים, ההטבעה שהם עושים עשויה להיות חזקה, אולם מבפנים, שום דבר לא קורה. לא ניתן להטביע בהם הטבעות משום שהם לא הסירו את ההגנות שעוד מסתירות את מה שאינם רוצים להכיר בו.
השלב השלישי הוא הדמיה-חזותית [ויזואליזציה]. הבה נבין תחילה בבירור לגבי הדמיה-חזותית, מה היא לא. היא לא אומרת משאלת-לב, חלימה בהקיץ, פינטוז, תקוות אשלייתיות. כל אלה הם ניסיונות למחות את חוסר התקווה, שקיים בתורו בגלל עמדות ותכונות הרסניות שאדם אינו רוצה להתייצב מולן ולוותר עליהן, או בגלל משקעים רגשיים שאדם לא חפץ לחוות.
הדמיה-חזותית פירושה לראות את עצמכם במצב שאליו אתם רוצים להגיע, שאותו אתם רוצים לחוות ולהיות: להרגיש את עצמכם במצב ההוא. אתם יכולים לחוות את עצמכם במדיטציה כאוהבים, בניגוד למלאי משטמה; מוגשמים, בניגוד לחסרים וריקים באופן נצחי; שמחים ומרוצים, בניגוד לחרדים ומדוכאים; או כל דבר אחר שמעסיק אתכם. הדמיה-חזותית באה בעקבות הגייה/הריון רעיוני נכון. הריון רעיון פירוש לשקול את המצב או את החוויה הרצויים כאפשרות; הדמיה-חזותית פירושה להרגיש את עצמכם במצב ההוא. אין זה אומר לדמיין את פרטי הפרטים, שכן זה עשוי בקלות להוביל אתכם לשגות בחלומות חסרי שחר, דבר שמפריע יותר מאשר עוזר.
אם אתם רואים שאינכם מסוגלים לדמות-חזותית את הלך הרוח [state of mind] הרצוי, את ההרגשה או את החוויה, זהו סימן מידי לכך שאתם חוסמים את עצמכם באופן לא מודע, משתמשים ב"אמת-נגדית" ובכך מחזיקים את חומר הנשמה שלכם במצב נוקשה שלא מקבל הטבעות, ו/או שעוצמת-המחשבה שלכם היא חלשה. אם כן, עליכם לעבוד על כך. תהליך ההדמיה-החזותית דורש מכם קשב בלתי פוסק לתגובות הפנימיות שלכם, ובמודע.
השלב הרביעי הוא אמונה. בתחילה, אתם יכולים רק לחפש באפלה את האמונה באמצעות גישה של ניסיון כנה. לא ניתן לאכוף אמונה באמצעות פעולה רצונית. זו תהיה הונאה, שפירושה להלביש מעין אמונה-משאלתית [a wishful kind of faith] על גבי ספקות פנימיים, שליליות, ואמירת לאו פנימית. לרוע המזל, זהו מה שקורה לעתים קרובות מדי בדתות, עם תוצאות לא רצויות ביותר. הדבר מוריד את ערכה של הרוחניות עצמה בעיני אלה שאינם מסוגלים להבדיל בין חוויה מולבשת מבחוץ לבין חוויה אמיתית.
אם אתם חסרי אמונה משום שאתם חיים בעיוורון ובשלילה [באמירת לאו] ולכן אתם מנותקים מן האמת של היקום, עליכם לטפל בעמדה זו בדרך הכּנה ביותר שאפשר. בחנו באומץ את הגישה הזו ועשו לעצמכם מבחן כדי לגלות האם יש לכם אינטרס לשמר אותה, ומה עשוי האינטרס הזה להיות. היות שטבעו הבסיסי של האדם הוא לאהוב, לא לשנוא; להיות שמח, לא מיואש, כך גם הטבע המולד שלכם הוא לדעת/להכיר את הנוכחות המיטיבה של הרוח הקוסמית השוכנת בתוככם וביקום. אם אינכם יודעים זאת, הרי שבנקודה כלשהי החלטתם שלא לדעת. את ההונאה הזו אתם מוכרחים לוודא לעצמכם; עליכם להודות בה ובסופו של דבר לוותר עליה.
עליכם לאמץ אם כן עמדה של פתיחות, של חקירה ודרישה כנוֹת. פתיחות פירושה לשקול תמיד את האפשרויות שטרם חוויתם. ואז עליכם לתת לאפשרות כזאת הזדמנות – במלוא הכּנות. תבונת הסבלנות, התבונה לדעת שקיימות אפשרויות רבות מעבר לטווח הניסיון שלכם, והרצון הטוב לחפש באפלה את הדרך, אלה אמורים לעזור לכם. אם אתם מחפשים תשובות באופן כנה, אתם תקבלו אותן, והיקום האמיתי יתקשר את עצמו אליכם.
כשאתם מטפחים עמדה כזאת, תוצאות חיוביות חייבות להתרחש. אדם שעוד נתון במצב אפור מאוד של ספק נוטה להאמין שהמימושים והתשובות הראשונים אינם אלא יד המקרה, שהם היו קורים בכל מקרה ושאינם בגדר תשובה. זוהי תגובה צפויה, בלתי נמנעת אפילו. היא לא צריכה לגרום לכם להרגיש אשמים, וּודאי שלא צריך להסתיר אותה מעצמכם יותר משצריך להסתיר כל תגובה אחרת. תחת זאת, התעמתו עם המחשבות האלה והיעזרו שוב בכנוּת ובאינטליגנציה.
למשל, תוכלו לומר: "כן, זה נראה כמו נס. בהחלט פועלים כאן תהליך חי ואינטליגנציה חיה, שהם הרבה מעבר לכל פנטזיה. הדבר נראה טוב מכדי להיות אמיתי. אני רוצה את זה, אבל בתוכי יש גם חלק אחר שיש לו ספק שזה יכול להיות אמיתי. אבל בכל זאת אני אתן לזה הזדמנות נוספת". בדיוק בנקודה הזו, היכן שאתם מסוכסכים בתוך עצמכם ומלאי ספקות, עליכם להשתמש במדיטציה. בדקו מה רוצה הצד הספקני, ומה אינו רוצה. הניחו לו לבטא את עצמו. בקשו הדרכה לזה, ובקשו לעצמכם תשובות נוספות.
התשובות יכולות להגיע במגוון דרכים: השראה, רעיונות פתע חדשים, בדרך כלל כשאתם מצפים להם פחות מכל; הבנות חדשות של הרגשות, או דרך מילה שאתם שומעים או קוראים היכן שהוא. ככל שתמשיכו, אתם תזהו שתשובות מסוג זה מבטאות תהליך חי שהוא כה עמוק ומשמעותי ואורגני עד ששום דבר שהאינטלקט מסוגל להמציא לעולם לא ישווה לו. אתם תזהו שתשובות מסוג זה וההארה שהן מביאות, אלה חתיכות בפאזל, היוצרות בהדרגה תמונה כוללת. בסופו של דבר אתם תסתמכו על התהליך הזה יותר מעל כל דבר אחר. הוא יותר אמיתי מכל דבר בעולם החומרי. הוא הנתיב שלכם עצמכם שנפרשׂ, וסופו לחשוף את הסיבה להימצאותכם כאן על האדמה עכשיו, משמעות הגלגול הנוכחי שלכם. כאשר החוויה והוודאות הפנימית האלה מגיעות, יש אמונה [faith].
עד אז, עליכם ללמוד להתמודד עם השלבים שמונעים מכם להגיע לאמונה. הלימוד עשוי לקחת שנים, ובינתיים עליכם לבחון כל הזמן את התוכן הלא-מודע, או המודע בחלקו, של האמונות, העמדות הרגשות והתגובות שלכם. החוויה הניצחת שאנו מכנים אמונה יכולה לבוא רק כאשר אתם נותנים לעצמכם את ההזדמנות, כשאתם שומרים על ראש פתוח ואתם כנים עם עצמכם. בימים אלה, אנשים שומרים לא פעם על צרוּת המחשבה שלהם בגלל פחד לספוג לעג מאחרים. לכן חוסר האמונה שלהם הוא לעתים קרובות לא טבעי, לא ישר ומולבש מבחוץ, אופורטוניסטי וקונפורמיסטי, בדיוק כמו שהדת השקרית נהגה להיות.
באותו האופן, ובדיוק באותה התכיפות, אנשים לא מרשים לתשובה לשאלה ישרה להגיע אליהם, מתוך פחד שהתשובה עלולה להיות "לא", ושהם עלולים לגלות שאין שום דבר מעבר לנתפס ולחומרי. האלטרנטיבה הזו מפחידה אותם כל כך, עד שהם לא מרפים די הצורך כדי לשמור על פתיחות ולהישאר פתוחים-לקלוט. תשובות אמת יכולות להגיע אליכם רק כשאין עמדה לחוצה ומפוחדת, וכשקיימת אצלכם מוכנות אמיתית להתמודד עם כל תשובה שהיא. מאחר שאתם פוחדים מהתשובה השלילית, אתם מעדיפים להשאיר את העניין תלוי ועומד. אתם מתנדנדים, מעלים תיאוריות, תלויים על בלימה לפני ההליכה אל תוך התהום לכאורה של מחויבות לעשות מבחן לאמת. הישארותכם עם התיאוריה יכולה להימשך לפעמים תקופות-חיים רבות. כדי להסתכן בקבלת תשובה לא רצויה, עליכם לאזור אומץ. אז תשרור האמת. תיאוריה מאפשרת רק אמונה אשלייתית, לעולם לא אמיתית.
אמונה אמיתית היא ידע, חוויה פנימית שלא נותר לגביה שום ספק. אמונה אמיתית יכולים לרכוש רק אלה שמוכנים להסתכן בקבלת תשובה לא רצויה, ולהיות נחושים להתמודד איתה לאחר מכן. אם אתם באמת מוכנים להתמודד עם כל מה שעולה בחיים, בתוך עצמכם, אתם יכולים לקחת סיכונים ותגלו את האמת. אם אינכם מוכנים לעשות כן ואתם מסתפקים בפלפול תיאורטי, בלחיות באמצעות בא-כוח בארץ ה"כאילו", לעולם לא תוכלו להתקדם מעבר לפלפול הפנימי.
אתם צריכים גם להבין שסוג כזה של מחויבות כנה ומוכנות להתמודד עם מה שקיים באמת הולכים יד ביד עם עמדה דומה כלפי העצמי הנמוך. באותה המידה שבה אתם מסתתרים מהעצמי הנמוך ולא מוכנים להתייצב מולו, כך גם לא תמצאו את האומץ להתמודד עם שום דבר אחר – כולל לא עם האמת האוניברסאלית.
כל ארבעת השלבים תלויים כמובן זה בזה בצורה ישירה. עתה אציג כמה חוקי מדיטציה כדי לתת תמונה כוללת על הרצף וההמשכיות שלה.
אחד החוקים החשובים ביותר הוא דבר שחוזר בכל כתבי הקודש: מה שאתם מאמינים [שיהיה] הוא מה שתחוו[1]. הדבר די ברור למעשה מכל מה שכבר אמרתי. היות שאתם חיים בתוך חומר גמיש לאין שיעור של מאסה או חומריות יצירתית וברת-הטבעה, האמונה שלכם מעצבת ויוצרת. ים האנרגיה רב העוצמה והרוחש שבתוכו אתם מתנועעים, נושמים, חושבים ומבטאים את עצמכם, יכול לפיכך לממש כל דבר שאתם יכולים להעלות על הדעת: ממצב של גיהינום קודר ביותר ועד למצב של גן עדן נשגב, וכל דרגה ביניהם. מצוידים בהבנה זו תוכלו לחולל שינוי אמיתי ועמוק בחייכם. אני מציע שתחשבו על כך עמוקות ותבקשו לכך השראה והדרכה במדיטציה. לכאן נכנסת ההדמיה-החזותית. כשאתם הוגים מחשבה, מטביעים ומקבלים הטבעות, עושים הדמיה-חזותית ומחזיקים באמונה, אתם מבטאים בכך ופועלים לפי אמונה ספציפית, שאותה תהיו חייבים אז לחוות בתגובה שנוצרת.
אם האמונה שהגיתם ודימיתם היא שאינכם יכולים להשתנות, שהיקום הוא עוין, שְמַרָה תהיה אחריתכם, כי אז בהחלט תחוו, תהיו חייבים לחוות, בדיוק את זה. כל הפעולות והתגובות שלכם מכוונות לחולל בדיוק את זה. מאידך, אם אתם מאמינים באמת שאתם יכולים להשתנות ולצמוח אל מחוץ לשליליות, להרסנות, לחוסר-תקווה, לאומללות ועוני, ושהיקום הינו שמחה שופעת מכל בחינה ושאתם יכולים לחוות אמת זו, כי אז בהחלט, לא תוכלו שלא לחוות זאת. אמונה זו צריכה לכלול את נכונותכם להסיר את החסימות שלכם עצמכם. אם אתם מחויבים לכך בכנות, תרגישו יותר ויותר חופשיים להאמין באפשרות לחוות את השפע ביקום.
מנגנון פנימי מכויל היטב מונע מכם להפר את החוקים האלוהיים מעבר לדרגה מסוימת. כך למשל, אם באופן לא מודע יצאתם לדרך של שנאה וזדון, אינכם יכולים להאמין באפשרויות של אהבה ומימוש. אם באופן לא מודע אתם רוצים לרמות את החיים על ידי רציית יותר משאתם מוכנים לתת, אתם מפרים חוק קוסמי חשוב אחר, כך שלא משנה עד כמה תשתדלו להאמין באפשרות של שפע בחיים, זה לא יעבוד. זה לא יקרה, החומר שלכם יסרב לקבל את ההטבעה, עד שתיפטרו מהפרת החוק הזו. את החיים לא ניתן לרמות – וטוב שכך.
חוק נוסף הוא שלא ניתן לדלג על שום צעד. אם אתם מעוניינים בתוצאה שתלויה בסילוק חסימות שמֶפירות חוק כלשהו, עליכם לטפל בחסימה קודם כל. לכן מטרת המדיטציה שלכם חייבת כנראה להשתנות לאורך הדרך. אם אינכם מוכנים לתקן את מה שמפריע בדרך, התוצאה לא יכולה להגיע; יצירה/בריאה לא יכולה להתרחש בתחום זה.
כאן יש בידכם לבחור בין מעגל קסמים שלילי או מיטיב. המעגל השלילי הוא: "אם אני בולם את עצמי באופן לא מודע ולא רוצה לקחת על עצמי את המחויבות לאמת ולכנות, או את המחויבות לתת באותה המידה שבה אני רוצה לקבל, אלא אני רוצה, באופן ילדותי ולא צודק, לקבל יותר מאשר אני מוכן לתת, כי אז השכנוע/האמונה שלי יהיו לוקים בחסר. או שאם אני מעוניין בתוצאה חיובית בלי לרצות לעשות את השינוי הנחוץ בתוך הווייתי שלי, אהיה חייב להיות בספק ששינוי אפשרי בשבילי. כך המושג/תפיסה שלי, האמונה שלי, ההדמיה, הוויזואליזציה, שלי יהיו חלשים מדי וחומר הנשמה שלי יהיה שברירי מכדי לקבל הטבעות. הדבר יחזק את הספק והשלילה שלי".
לעומת זאת, "כאשר אני מגשים את חוק האמת והאהבה, הכנות והפתיחות, כשאני מסיר את ההגנות ומתייצב מול העצמי הנמוך שלי, כשאני נכון להשתנות, אז ארגיש את זכותי המוּלדת לחוות שפע מוחלט, טבעו המהותי של היקום. אם אני תקוע לאורך הדרך ואני עיוור, מציאת התשובה תלויה בי. התשובה לעולם לא מעורפלת כמו שחלק ממני רוצה להאמין. אני תמיד יכול למצוא תשובה ברורה, אם אני רוצה באמת".
אחד הדברים המועילים ביותר לזכור הוא שאתם יכולים למדוט על למדוט; שאתם יכולים לבקש הדרכה והשראה למציאת הנושא הנכון, הריכוז, הדבר המעסיק אתכם, המילה והעמדה הנכונים בכל שלב נתון בנתיב שלכם. אתם יכולים למדוט להשגת מודעות בחומר הנשמה שלכם היכן שהוא מוקף בחומה ועמוס כולו באי-אמת, היכן שהוא זקוק לעזרה כדי להשתחרר. מדיטציה יכולה וצריכה לשמש אתכם בכל צעד לאורך הדרך. היכן שאתם מרגישים שההתנגדות גדולה מדי, עליכם לדעת שאתם לא רוצים את החיובי, אלא מבקשים להישאר בשלילי. ואז עליכם לטפל במשאלה הזו. המדיטציה נעשית בעייתית באמת, כשאתם מכחישים את תשוקתכם השלילית אבל מתלוננים שאינכם מקבלים את התוצאה שרציתם. ברגע שידוע לכם שאתם רוצים את השלילי עשיתם צעד קדימה, משום שעכשיו אתם יכולים למדוט על הדבר הזה.
ככל שאתם מתקדמים באמנות המדיטציה, בהכרח תהיו מודעים יותר לקיומה של אינטראקציה בלתי פוסקת בין העיקרון הפעיל לעיקרון הפתוח-לקלוט, בין היכולות הרצוניות והלא-רצוניות. אחרי שלב ראשון זה במדיטציה, שבו המיינד/שכל ממלא את התפקיד הפעיל והמטביע אשר משפיע על חומר הנשמה הפתוח-לקלוט, עולות אפשרויות אחרות, בהן הרמות השונות של התודעה האנושית ממלאות תפקידים מתחלפים בַאינטראקציה בין הצד הפעיל לצד הפתוח-לקלוט. מיינד-האגו המודע שלכם יכול להפעיל את התהליך האלוהי ולתת לו להגיב/להיענות. העצמי הרוחני מקבל הטבעה ונקרא, על ידי הרצון-הטוב-המודע ועל ידי השכל, לבוא. אבל אז חייבת להתרחש אינטראקציה נוספת. העצמי הרוחני שמתגלה, חייב להפוך לעיקרון הפעיל, והמיינד המודע חייב להפוך לזה שפתוח-לקלוט, שמקשיב, ששומר על גמישות ועל יכולת לספוג הטבעות. הוא חייב לכוונן אל, תוך ולהבין את המסרים הרוחניים המגיעים אליו.
אפשרות נוספת היא שוב להשתמש במיינד-האגו המודע, אבל הפעם להפנות אותו אל החלק הנמוך וההרסני של העצמי, לבקש ממנו להתממש ולבטא את עצמו. לאחר מכן אתם חייבים להיעשות שוב פתוחים-לקלוט, ולהאזין בעזרת המיינד המודע, כך שהעצמי הנמוך יוכל להישמע באמת. אין זה אומר שהשכל המודע נכנע לו ומזדהה איתו או, במובן זה, מקבל את ההטבעה שלו. תחת זאת, השכל המודע מאזין וסופג, מעריך הערכות ועושה הבחנות.
כשם שהשכל המודע שלכם מאפשר לעצמו לקבל הדרכה מהעצמי הרוחני, כך העצמי הנמוך יכול לקבל הדרכה משניהם, ממיינד-האגו המודע ומהעצמי האלוהי – לפי הסדר הזה אולי. אחרי שהאזנתם לשטויותיו ההרסניות של העצמי הנמוך, בלי להפריע לו להתבטא בחופשיות, תוכלו לדעת היכן הוא טועה; מדוע זה כך; מה הן התפיסות המוטעות שלו והנזק שהן גורמות. מתפתחת אינטראקציה, נוצר דיאלוג.
זמן מה אחר כך, אולי תוכלו לבקש מהעצמי האלוהי להתחיל להדריך את העצמי הנמוך. הניחו לעצמי האלוהי לדבר אל המיינד המודע שלכם ואל העצמי הנמוך הלא-מפותח. האזינו לו; אפשרו לו ללמד אתכם ולעורר בכם השראה בכל הרמות. אפשרו לו לדבר או לכתוב אליכם דרך מיינד-האגו שלכם.
העצמי האלוהי יכול להדריך את העצמי הנמוך, שהוא בדרך כלל לא מודע, במגוון דרכים. אתם עשויים לשמוע, ממש כך, את הדיאלוג הפנימי שנערך בין שתי רמות התודעה האלה בתוך הווייתכם. האגו יכול אז ליזום וליצור ברית עם העצמי האלוהי. או שהתהליך יכול להתרחש בשנתכם, בלי מעורבות ישירה של השכל המודע. התהליך עשוי ליצור מהומה רגעית מסוימת, שאולי לא תבינו בהתחלה; ייתכן שהיא נובעת מהמשאלה שהבעתם, לטהר את העצמי הנמוך. אחרי שזיהיתם באופן מלא איך פועל התהליך – דבר שהוא תמיד הכרחי, לא ניתן לדלג עליו, שכן אתם חייבים לקחת אחריות עליו – השפעתו של העצמי האלוהי תוכל להתקיים ברמה הלא-רצונית. תצטרכו להיות מכוּוננים ביותר, פתוחים מאוד לקלוט, להיות ערים להשפעת העצמי האלוהי. מצב מתקדם הרבה יותר זה מתחולל רק כאשר אתם כבר שולטים היטב בשלבים הקודמים ומאומנים בהם.
יש מדי פעם תקופות שתהליך פנימי מסוג זה מתרחש בחייהם של כל בני האדם, גם כאלה שאינם הולכים בנתיב מסוג זה. הדבר עשוי להתרחש בגלל כוונה שניטעה לפני הגלגול הנוכחי; הישות אולי הגיעה לצומת ספציפית, שבה הדרכה פנימית כזו נעשית כלי הכרחי ללקיחת החלטה ומחויבות חיצוניות לנתיב אמיתי, על כל המשתמע ממנו. הדרכה כזאת עשויה להגיע בתקופות הרות תהפוכות, דרך חלומות עזים או דרך רצף אירועים ספציפי. אולם אם אין לכם מעורבות עמוקה במציאות הפנימית שלכם ואם אינכם מכוּוננים אליה, לא תצליחו לפענח את משמעות ההדרכה שאתם מקבלים. תזדקקו לעזרה ולהכוונה מאחרים. גם אז, משמעותה המלאה של ההדרכה הפנימית עשויה להתבהר רק לאחר זמן רב.
אם המיינד המודע והלא מודע שלכם לא חוסמים את ההדרכה הפנימית אלא ממתינים ומאזינים, התפתחות עצומה יכולה להתחולל בעקבות תקופות כאלה. יותר פתיחות, יותר הארה חייבות להגיע. אולם אם התנגדות מודעת ושלילה לא-מודעת, אם פחדים ומחסומים עומדים בדרך, כי אז נכנס לפעולה תהליך מזיק מאוד, משום שההתרחבות הפנימית דוחפת קדימה בעוד המחסומים החיצוניים חונקים את התהליך. הדבר מוביל למשבר. המשבר עשוי להתרחש בכל רמה או בכל הרמות. הוא עלול לגרום להתמוטטות, אם המשיכה להתרחבות מצד אחד והחסימה מצד שני הן חזקות מדי. תמיד זהו הצד החיצוני, החוסם, שצריך לפנות את הדרך לדחף הפנימי להתרחב, שכן זה האחרון הוא הקול האלוהי והאמיתי, אשר יודע תזמון נכון מהו. כל משבר צריך לראות באופן הזה.
ככל שהלכתם רחוק יותר בנתיב, כך תהיו פתוחים יותר לקלוט את התהליך הפנימי; וכך גם תגדל היכולת שלכם להתחלף לסירוגין בין המצבים של פתיחוּת-לקלוט ושל לקיחת יוזמה, ומרמה לרמה. המודעות הגוברת לתהליכים הפנימיים והכוונון אליהם, ולפיכך אל עולם האמת הפנימי, יסירו בסופו של דבר את החומה הבצורה שמפרידה את האגו שלכם מן המציאות הרחבה יותר.
את המדיטציה ניתן להחיל על כל חוויות החיים, הן הפנימיות והן החיצוניות, וכן על הביטוי-העצמי. אם מתרגלים אותה נכון, היא משנה. אם המימוש החיצוני לא נחסם מבפנים, מדיטציה למימוש תביא מידית לידי מושג [קונספט] הולם, בלוויית הטבעה וקבלת הטבעה, ויזואליזציה ואמונה בתוצאה. התהליך היצירתי יפעל, ואתם תרגישו בכך. אולם כשיש חסימות פנימיות, המדיטציה צריכה להפנות את המבט אליהן, כדי שתוכלו לאחר מכן לחזור ולמדוט על המטרה החיצונית הרצויה.
אין זה משנה האם המטרה המוצהרת הראשונית שלכם בשימוש במדיטציה היא לחוות את החיים באופן משמעותי יותר, או האם הדבר שמעסיק אתכם הוא לחוות את הבורא בתוככם; שכן כוונת שניהם היא אל אותו מצב פנימי, ושניהם מחוללים את אותה חוויה חיצונית. אם אתם חווים את אלוהים בתוככם ויודעים שאתם ביטוי של האל, חייכם חייבים להיות עשירים ומוגשמים; או שאם אתם מתחילים במחשבה על עושרם של החיים, תדעו הצלחה רק כאשר תדעו שהשפע הוא טבע הבריאה ורצונו של האל. כדי להשיג את שתי המטרות, עליכם להסיר חסימות פנימיות בפני איחוד פנימי אמיתי, במקום לנסות לתחזק את האיחוד הכוזב שנובע מפיצול החלק הלא רצוי שאינכם רוצים להתמודד איתו.
ניתן להשתמש במדיטציה כדי לפגוש את הפחדים העמוקים ביותר שלכם ולהתמודד איתם. ניתן לבקש הדרכה והארה, כוח ואומץ. אינכם נדרשים לחיות בפחד, אולם הפחד נעלם רק כאשר אתם נכנסים לתוכו וחושפים את היותו תעתוע שווא.
אין אדם שלא פוחד מן המוות. חומה שקיימת בפנים חוצצת בין בני האדם לבין תהליך החיים שמעבר למוות. גם היא יכולה לשמש כנושא למדיטציה. אתם אולי רוצים להסיר את החומה הזו ומבקשים לקבל את ההדרכה הנחוצה לכך, אולם האם אתם באמת מוכנים למלא אחר בתנאים? אם כן, אתם בהחלט יכולים להסיר את החומה. ניתן לחיות בלי לפחד מן המוות. ניתן לחוות את חיי הנצח כדבר אמיתי, כאן ועכשיו, בזמן שאתם בגוף. אולם פירוש הדבר הוא לוותר על כל עמדותיו של האגו; לוותר על כל ההתעסקות העצומה בכל מה שמזין ומטפח את האגו: גאווה, רצון-עצמי, פחד, יוהרה, נפרדות, דואליות, בקצרה, האמונה שיש הבדל ביניכם לבין כל אחד אחר, ושאחד משניכם צריך להיות חשוב יותר מהשני. כל העמדות השגויות והאשלייתיות האלה הינן חלק מתודעת האגו והן לא מאפשרות לכם להיות במודעות למי שאתם באמת: המודעות הרחבה יותר שאינה מכירה שום חומות ולכן אין דבר שהיא מפחדת ממנו. אתם יכולים לסרב להסתכל על המוות ולהשלות את עצמכם שאינכם פוחדים ממנו, אולם הפחד שלכם יתבטא בכל מיני אופנים. כל עוד אתם נתונים בתוך חומות האגו, אינכם יכולים שלא לפחד מהמוות, גם בשעה שאתם מייחלים לו מתוך הרסנות, מוּנעים על ידי משטמה ורצון להימלט. ניתן להיפטר באמת מן הפחד הזה כאשר אתם נוטשים את עמדותיו של האגו. לשחק בהגינות ובצדק עם החיים, בלי לרמות, בלי להציב את עצמכם מעל אחרים ולפיכך בלי להרגיש מתחת להם, דבר זה בהחלט יעשה אתכם חסרי פחד; שכן הפחד שלכם מוּתנה באגו שלכם, כפי שידוע לכם אך אתם בוחרים לשכוח.
כל שאלה, כל בעיה, כל קונפליקט, כל חושך, יכולים וצריכים להיכנס למדיטציה ולהיות מטופלים בכנות. הבעיה היחידה כאן, ידידיי היקרים, היא שאפילו כאשר כבר חוויתם את המדיטציה כאמת ורכשתם כלפיה אמון אמיתי, אתם בכל זאת נוטים לשכוח להשתמש בתקשורת המופלאה הזו. פשוט לא עולה בדעתכם להשתמש בה בכל עת; אתם שוכחים עד כמה אפקטיבי להשתמש בה לגבי הסוגיות הקטנות ביותר והגדולות ביותר בחיים. במציאות, אין קטן או גדול. הכל חשוב. כל נושא נותן מקום לשתי החלופות: עמדה בונה או עמדה הרסנית. ניתן לבחור לאמץ עמדות אמת או עמדות שגויות, עמדות אלוהיות או שטניות. מאחר שכל דבר יכול להיות חשוב או לא חשוב, תלוי בנקודת המבט שלכם, כל דבר גם יכול להילקח אל המדיטציה.
ככל שתמשיכו למדוט להסרת החסימות שלכם, יותר ויותר תהיו התגלמות של הביטוי האלוהי שחי דרככם, חי באמצעותכם, בתור הישות המסוימת שהיא אתם עכשיו. בשלב זה כבר אין יותר חומה, אין יותר אגו: אתם התודעה האלוהית. לא תזדקקו יותר לעשות מהלכי מדיטציות ספציפיים כדי לחשוב ולהתרכז, לגבש את המחשבות שלכם ולהאזין, ולא תצטרכו יותר לחסום את המיינד וגחמותיו, אשר רוצים להסיח את דעתכם. לא תצטרכו להתאמץ. מעשה הבריאה/יצירה פשוט ינבע מכם; אתם תחיו אותו, תנשמו אותו, תהיו הוא. כל הבעה ומחשבה והרגשה שלכם יהיו אקט מדיטטיבי יוצר, כאשר האתם האמיתי הוא חופשי.
קיימים שלבים נוספים שחשוב להכיר וברצוני לדון בהם בקצרה; מדובר בכך שהאנשים הפחות מוארים משתמשים בתפילות תחנונים. אנחנו לא צריכים להיכנס לזה, כי אף אחד מכם כבר לא נמצא בשלב ההוא. הרעיון [קונספט] לפיו ישות חיצונית שומעת אתכם, מתגמלת אתכם באופן שרירותי וכן הלאה, ברור שהוא תוצאה של מצב ילדותי ובלתי מפותח. אם אנשים אלה מתחננים בהכנעה גדולה, הם מדמיינים לעצמם שהישות האחרת, הנפרדת, תמלא את מבוקשם. אבל אפילו תפילות תחנונים פרימיטיביות אלה עשויות להישמע לעתים קרובות, משום שכוח השכנוע, ההדמיה, החוק שלפיו "מה שאתם מאמינים הוא מה שתחוו", אלה עדיין בתוקף. עוצמת המחשבה גורמת לכך. גם אהבה, ענוות רוח וכנות יכולות לעזור לאפקטיביות של עוצמת המחשבה, למרות האמונה הפרימיטיבית.
השלב הבא הוא כבר שלב מואר הרבה יותר: בקשה. זה אומר שאתם מבקשים מהעצמי שלכם ללכת לכיוון מסוים; שאתם יודעים שתהליכים אלה חייבים להיענות, ושמה שאתם רוצים עולה בקנה אחד עם החוקים האלוהיים הבלתי משתנים.
השלב השלישי הוא לדעת שהמשאלה שלכם תתגשם; שיש לכם זכות להגשמה ושאתם ראויים לכך, משום שאתם מוכנים לוותר על כל העמדות השליליות והחוסמות. מחויבות טוטאלית זו מובילה אתכם אל האמונה שהכוח והתודעה האלוהיים שבתוככם מחויבים להיענות.
בשלב הרביעי והמתקדם ביותר אתם יודעים שמשאלתכם התגשמה עוד לפני שהיא באה לידי ביטוי חיצוני. מתרחש "קליק" פנימי שבו אתם חווים את התהליך האלוהי המתמשך תמיד. בשלב זה הוסרו כל הספקות משום שהשליליות שלכם הוכחדה.
אתם יכולים בתחומים מסוימים בחייכם להיות בשלב השני, בתחומים אחרים בשלישי, ובאחרים בשלב הרביעי. זהו מדד שיכול לשרת אתכם היטב. השלב הרביעי פירושו שאתם בשלב האיחוד.
ידידיי היקרים, כאשר אפרוש ואתם תישארו כאן יחד זמן מה, אולי יתחשק לאחד מכם באופן ספונטני למדוט בקול רם, ומעט מעט אחרים יכולים להשתתף. תנו לדבַר להתבטא באופן ספונטני. כך תוכלו ליצור כאן אנרגיה נפלאה, שתוכל לשמש אתכם לכל מטרה בנתיב ההתמרה. בסופו של דבר תוכלו להשתמש בה ישירות על מישהו שזקוק לה למטרה ספציפית, באופן דומה לאיך שעכשיו אני מעניק לכם מכוחי. בדרכו שלו זה יהיה אפילו כלי חזק יותר. האנרגיה של הרבים, לא רק שהיא חזקה יותר מזו של האחד, אלא היא גם תעזור לכם לתפוש מהו הכוח שאתם יכולים לייצר דרך תיעול הכוח בערוצים הנכונים. הרשו להשראה להתעורר בכם, והרשו למה שבא לבוא. היו מבורכים באהבה, ובאמת, ובכוח.
[1] "According to your faith let it be done to you" – פרפראזה על פסוק מתוך הברית החדשה (הבשורה על פי מתי 9:29)
נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי