סיכמה: ליאורה ורדי
לימדו להישען על העוצמה הפנימית שלכם, יש לכם כוח לשחרר אותה. לעיתים קרובות אתם מחפשים את העזרה במחוץ במקום להיווכח ששום דבר לא יכול לגעת בכם (במובן פגיעה) אם אין לכם כלי פנימי להשתמש בו ולהיעשות חזקים יותר וחכמים יותר.
מאבק בריא אינו מתיש את האנרגיות שלכם. מאבק בריא אינו חסר תועלת, למרות שאינו תמיד קוצר הצלחה באופן ישיר. מאבק בריא מאופיין על ידי פעילות שלווה והיכולת לקבל כישלון, וכן מאופיין על ידי מטרות מוגדרות היטב ומניעים בריאים. בנוסף, אתם מתמקדים בנושא עצמו ולא מכסים על מניעים פסיכולוגיים חבויים. במאבק בריא לעולם אינכם נלחמים כנגד עצמכם.
מאבק בריא יעשה אתכם חזקים יותר. לא תשחו כנגד הזרם ולכן המאבק לא יתיש אתכם.
במאבק בריא אין חרדה, אין פחד ואין אי וודאות וספקות. כאשר אתם נאבקים עבור מטרה שנראית בריאה אך חווים רגשות שליליים, דעו שמתנהל בכם גם מאבק לא בריא . באיזו דרך סמויה אתם נאבקים כנגד עצמכם, אולי כנגד ספק או אנוכיות. ואז הרשו לרגשות החבויים לעלות על השטח.
כאשר אדם מנסה להעביר את השליטה לנסיבות חיצוניות בתקווה שהנזק יתוקן מבחוץ, הוא מונע את הזרימה החופשית שהמודעות מביאה איתה. המיקוד החיצוני מפריד את האדם מהשליטה האמיתית העומדת לרשותו, שהיא השליטה היחידה המשמעותית: מודעות מלאה לעצמו.
כאשר אינכם אוהבים או אפילו פוחדים מרגשות מסוימים ועמדות בכם, אתם חוסמים את המודעות אליהם. זה מביא לחסימה של זרם הרגשות וגורם להדחקה. זה כמו לחסום מים על ידי סכר. ככל שיצטברו יותר מים מאחורי הסכר, כך תגדל האנרגיה שלהם עד אשר הם יפרצו את הסכר ויהרסו לא רק את הסכר אלא גם את הצמחייה הבריאה והמִבנים שבדרכם. כאשר אתם צוברים עמדות הרסניות ומדחיקים אותן, אתם חווים משברים והתמוטטויות. הרצון לא לראות את השלילי אינו מחסל את קיומו.
הכירו בסימנים של ההתנגדות שלכם. ראו כיצד אתם מתפתים להדחיק את הרגשות הלא נעימים הצידה בתקווה שהם איך שהוא ייעלמו. התבוננו כיצד אתם מנסים למצוא הסברים קלים שאינם מספקים אתכם בעצם. וכיצד אתם נותנים תירוצים על מנת לא להתבונן בהפרעות האלה, וכיצד כל דבר אחר נראה יותר חשוב מאשר אותה התבוננות. שימו לב לרציונליזציה, כי היא הכי מסוכנת. רציונליזציה אבסורדית קיימת גם בקרב האנשים שקולים ביותר, וקל יותר להתמודד איתה משום שנדרש פחות מאמץ כדי לראות את האמת. אולם רציונליזציה הגיונית מציבה סכנה גדולה יותר משום שנדרש מאמץ גדול כדי לראות את האמת.
כל אחד מכם העובד תהליכי התפתחות רוחנית וגדילה פנימית, צריך לשאול: מה הכי חשוב עבורי על מנת להגיע ליושר עצמי מכסימלי? איזה פעולות יעזרו לי בכך? האם אני מרמה את עצמי כאשר אני רוצה להאמין שפעולות שאין בהם מודעות עצמית יכולות להביא אותי להתפתחות רוחנית? האם אני עושה מספיק לשם כך? האם יש תחומים שבהם אין לי את האומץ להתבונן באמיתות לגבי עצמי? כאשר תענו בכנות על השאלות הללו, תחוו את ההבדל בין מאבק בריא למאבק לא בריא. אם יש בכם ספק ואינכם רוצים אותו, אתם עלולים להיאבק כנגד הספק על ידי הכחשת קיומו. אך אין בכך כדי להסירו. אתם מעמידים פנים שאין בכם ספק. וספק הוא רק אחד מרגשות רבים בהם אתם מתנגדים להכיר בעצמכם. הפסיקו את ההתנגדות. אפשרו לרגשות השליליים לצוף בחופשיות על פני השטח, ואז לא תצטרכו לפחד מהם.
מאבק לא בריא הוא התנגדות, והוא חסר תועלת משום שאתם נלחמים כדי להאמין בדבר שאינו מתאים למציאות. אל תאבקו כנגד מה שקיים בתוככם ולא משנה מהו. אחרת אתם מאבדים אנרגיה בהכחשה הזו. אתם מנציחים הטעיה עצמית ואינכם משיגים את התוצאה שאתם רוצים. לימדו לקבל את העובדה שאתם רק בני אנוש ואינכם ראויים לגינוי על חולשותיכם. בכך תהיו טובים יותר לעצמכם ותוכלו להתמודד עם מה שקיים בכם. נזיפות עצמיות אינן בעלות ערך, כפי שאתם חושבים. זה בדיוק ההפך, משום שנזיפות עצמיות מעידות על יוהרה וגורמות להטעיה עצמית וחוסר אמת.
ברצוני להזכיר לכם שכאשר אתם חשים חוסר נוחות פנימית, לא מספיק להתבונן במשמעות העמוקה יותר. אתם צריכים גם לבחון את הזמנים שחוויתם דבר דומה כילדים. ואז השוו את שני הרגשות. לצורך כך נחוצה התקדמות מסוימת בנתיב, אחרת התהליך לא יהיה משמעותי ומשחרר. אל תשכחו שפגיעות הילדות שעדיין לא השלמתם איתם, גורמות לכם להתנגד, להיות לא אמיתיים עם עצמכם, לחיות בתבניות הרסניות, בפחד פנימי וחוסר ביטחון. פגיעות אלה גורמות לכם להיאבק בכיוון הלא נכון, וזה מונע את מחייכם לזרום בהרמוניה.
אלה שאף פעם לא מצאו בעצמם התנגדות, עוד צריכים לעבור כברת דרך ארוכה. הם נמצאים הרבה אחרי אלה שיכולים להודות בחופשיות בהתנגדות שלהם, ולכן להתמודד איתה.
התמודדות עם חרדה:
זו טעות לחשוב שאם אתם מאפשרים לעצמכם להיות מודעים לחרדה, תיכנסו למצב שאינכם יכולים להתמודד איתו. המודעות אינה גורמת לקשיים אלא העמדה כלפי הפחד. העמדה השגויה היא מאבק לא בריא כנגד הפחד. מאבק במובן זה שאתם אומרים לעצמכם "איני צריך לפחד. איני רוצה לחוש פחד משום שזה רגש לא נעים". עמדה כזו נלחמת בחלק בכם הפוחד ברגע זה. התחושה של חרדה שמציפה אתכם באה כתוצאה מהתנגדות לגל הפחד, כאשר אתם מפעילים הגנות בפני הכרה שאתם כרגע בפחד. אם תסכימו לחוות את גל הפחד, הוא יזרום ויעבור.
אתם הסרתם בחלקו את המחסום משום שהבנתם שהוא מונע את התפתחותכם, אבל חלק נוסף שבכם מנסה לסלק את הפחד לפני שיֵצא לגמרי ממקום מחבואו, על כל הסתעפויותיו. אם תפסיקו את המאבק כנגד הפחד, אם תוכלו לומר: "אני בן אנוש כמו כל אחד אחר, ואני נמצא כעת בפחד", תוכלו לצוף ולעלות מעל לגל הפחד ולא תשקעו בו. תשחו בפחד ולא תטבעו בתוכו. וזה יחסל את תחושת הסכנה. אפילו שהפחד עדיין יהיה נוכח, אתם תחוו אותו בדרך שונה מאוד. הטביעה בפחד נגרמת כתוצאה ממאבק כנגדו. הפחד מטביעה מונע אנשים מלשחות, אפילו אם יש להם היכולת לשחות. רק כאשר אתם שוחים אתכם יכולים לראות מעבר לפחד.
פחדים מציקים וחוזרים הם פחדים לא ריאליים בהם אינכם מתמודדים בצורה נכונה, ולא חשוב מה הנושא. מתחתיהם תמצאו תמיד זרמים של רגשות חסומים, כגון עוינות, השפלה, יוהרה, בושה, פגיעה, חשיבות עצמית, רחמים עצמיים, התעקשות על דרישות לא הגיוניות ועוד הרבה. פעמים רבות השכבה הראשונה מאחורי הפחד מורכבת מעוינות חזקה, ואם תרשו לה לעלות על השטח הפחד ייעלם. אם תוכלו לקבל את העובדה שלא יהיה לכם כל מה שאתם רוצים, זה ייתן לכם את האמון בעצמכם. אם אתם חייבים שיהיה לכם מה שאתם רוצים בלי שתוכלו לספק אותו לעצמכם, תישארו חסרי אונים ותלויים וחסרי ביטחון. אם תוכל לקבל תסכול, יהיה לכם את הביטחון הנובע מהידיעה שאתם יכולים להתמודד עם החיים.