סיכמה: ליאורה ורדי
ברכות, ידידיי היקרים ביותר. היו ברוכים, כל אחד מכם. ברוכה השעה.
אני רוצה לדבר על שלושה נושאים: מושג חיובי של החיים והיקום שאוגד בתוכו גורל מיטב לאנושות, החופש וחוסר הפחד לאהוב ואיזון בריא בין אקטיביות לפסיביות. כל אלה יוצרים את הבסיס להרמוניה אצל האדם ועם החיים, וכתוצאה מכך, מביאים להגשמה עצמית. כל שלושתם תלויים בהתעוררות והפעלה המרכז הפנימי ביותר, הגרעין של מה שאנו מכנים העצמי האמיתי.
כל עוד האגו הינו הגורם היחיד המניע בחיי אדם, זה בלתי אפשרי לבטוח בטבע המיטיב של החיים, בלתי אפשרי לאהוב בלי פחד, ובלתי אפשרי לכונן איזון בריא בין אקטיביות לפסיביות. נבדוק את הדברים.
מושג בריא של החיים משמעותו מושג אמיתי של החיים. ומושג אמיתי של החיים פירושו ידיעה, חוויה של החיים שמיט6יבים לחלוטין. בכל פעם שאתם מתרחקים מהאמת הזו, אתם בהכרח חווים את החיים ככוח עוין, כמשהו שיש לגונן על עצמכם מפניו. כאשר אתם מגיעים בנתיב לתחומים עמוקים יותר של ההוויה הפנימית ביותר שלכם, איך שהוא אתם מוצאים תמיד את המושג השלילי הזה של החיים.
ישנו קשר גומלין ישיר בין המגרעות שלכם והמושג השלילי של החיים. קשר זה פועל תמיד בשתי הדרכים. היות שאתם נדחפים ונשלטים על ידי כוח הרסני שנכנס לפעולה על ידי המושג השלילי שלכם על החיים, האמונות השליליות מתרחבות אפילו אם אתם בקושי מודעים אליהן. ובגלל האמונות השליליות אתם נוקטים בעמדה מתגוננת כלפי החיים ובכך מנציחים את הנטייה ההרסנית.
בהרצאה האחרונה דיברתי על נחיצות השינוי מגרעות האופי. הצעד הראשון לשינוי זה הוא תמיד מודעות למגרעות. אין זה קל, אבל גם לא קשה כל עוד ניגשים לזאת בעמדה המתאימה. ברגע שאתם מודעים למגרעות הספציפיות, הצעד הבא הוא להבין את הסיבה לקיומן, ומדוע אתם נצמדים אליהן. כאשר אתם מתבוננים באובייקטיביות ולעומק, תמצאו שבכל רגע המגרעת אמורה להדוף דבר שאתם משערים שיקרה לכם. במילים אחרות, אתם מניחים מראש שצפוי דבר שלילי.
זו צורת ביטוי לתפיסה השגויה הדואלית הפועלת בקרב מודעות כל בני האנוש.
למעשה ישנו רק כוח אחד. חשוב מאוד להבין זאת, ידידיי, במיוחד כאשר אתם באים לעסוק בהרסנות ובשליליות שלכם. ישנו רק כוח חיים אחד שמטעין באנרגיה את כל ביטוי החיים. אותו כוח חיים יכול לזרום בדרך בונה, חיובית ומאשרת, או להפוך לזרם הרסני ושלילי. על מנת להבין את התהליך הזה בדרך אישית, אדבר על כך מנקודת ראות של היחיד ביחס לחייו.
כוח החיים ביסודו הוא לחלוטין בונה, חיובי ומאשר. לכן הוא יוצר הנאה מוחלטת לכל מודעות חיה, מרגישה וקולטת. ככל שהמודעות יותר מפותחת, כך ההנאה שהיא יכולה לחוות מכוח החיים הטהור הינה יותר מלאה, ובכל דרך שהיא תמצה לה ביטוי. כוח החיים הטהור אינו יכול להיות שום דבר פרט ליופי.
כל אורגניזם חי נוטה להיווכח בפוטנציאל הזה בטבע – תינוק שנולד, צמח, תא. כאשר מפריעים לזרם טבעי זה, זרם האנרגיה המחפש ביטוי נחסם ומפסיק לזרום כלפי היעוד שלו, הזרם הטבעי מופסק על ידי התנאים – פנימיים או חיצוניים או שניהם. כאשר ילדים פוגשים בתנאים בסביבה החיצונית שלהם שמונעים את הזרימה הטבעית של כוח החיים, מידת הנזק תלויה במידת החופש שלהם מחסימות פנימיות. אם החסימות הפנימיות קיימות ושוכנות רדומות מפני שהן עדין לא חוסלו במהלכי החיים הקודמים, התנאים השליליים החיצוניים ייצרו חסימות חמורות ויקפיאו את זרם האנרגיה הצף, וישתקו אותו למסה נפשית מוקשית. כאשר אין חסימות קודמות, התנאים השליליים החיצוניים ייצרו רק הפרעה זמנית בזרימה של כוח החיים. בעיות עיקשות בחיי אנשים נובעות מאנרגיה חסומה כזו. שחרור החסימה יכולה לקרות רק כאשר מבינים ביסודיות את היחסים בין התנאים השליליים החיצוניים לפנימיים, האחראים על החסימות. תכונות האגו הלא בוגר של הילד אינן מאפשרות לו לטפל בתנאי השלילי. לפיכך, תנאי שלילי חיצוני לעולם אינו לגמרי אחראי לכיווץ האנרגיה ולשיתוק זרם החיים. זה יכול להיות רק גורם מפעיל סופי, המוציא החוצה את התנאי הפנימי השלילי החבוי.
המקום בנפש שבו התנאים השליליים החיצוניים מפעילים את התנאי השלילי הפנימי החבוי הוא בדיוק הנקודה שבה כוח החיים החיובי הופך לכוח אי חיים הרסני. רגשות הופכים מאהבה לפחד ולעוינות, מאמון לחוסר אמון וכולי. לבסוף, הכוח השלילי נעשה כה בלתי נסבל שהרגשות הקשורים בו מוכהים.
כאשר בני אנוש מוצאים עצמם בנתיב כגון זה, חשוב מאוד שיבינו שרגש שלילי אינו יכול להיות מוחלף ברגש חיובי שונה. עליו לחזור למצבו המקורי. כל אדם חייב למצוא את הדרך להפוך את זרימת האנרגיה למצב המקורי שלה. כל הגשמת חיים שאתם חווים שאינה נעימה, בעייתית או יוצרת חרדה היא התוצאה של חזרה על האירוע המקורי בחיים האלה, כאשר נחסם כוח מהנה חיובי, עוכב או נאסר ועל כל הפך ללא נעים.
כעת, לא ניתן לומר במדויק שאין שום הנאה בדבר הלא נעים הזה. כאשר אתם מוצאים עצמכם נכשלים במאמציכם להתגבר על השליליות, חשוב ביותר לחוש עמוק בתוככם את ההיבט המהנה של אותה שליליות, ולא חשוב עד כמה כאב אתם חשים במודע. הקושי של שחרור עצמכם מההרסנות הוא כמובן עקב סיבות אחרות כמו הרצון להעניש או להשתמש בזרם הכופה שטוען – "אם אהיה אומלל במידה מספקת, זה יראה לעולם עד כמה הוא טעה בכך שלא נתן לי את מה שרציתי." אבל סיבות אלה אינן יוצרות את הקושי העמוק ביותר בפיזור השליליות. נחוץ לחוש בצורה אינטואיטיבית ואז להרגיש בספציפיות שבאופן פרדוכסלי קיימים בשלילה שלכם במקביל גם הנאה וגם חוסר הנאה.
דבר זה מאוד מובן כאשר אתם מתבוננים בתהליך על פי הסבריי. עיקרון העונג אינו יכול להעדר לחלוטין למרות שהוא מופיע בצורה מעוותת. המרכיבים הבסיסיים של אנרגית החיים חייבים להישאר תמיד, לא משנה עד כמה מעוותת הגשמתה וכתוצאה מכך עד כמה קשה זיהוי הטבע המקורי של זרם החיים. זו הסיבה לכך שהשליליות נראית כה קשה להסרה. ההיבט המענג שלה קיים תמיד. כאשר אתם מבינים שיש לשנות רק את צורת הביטוי, כך שזרם החיים הזהה יוכל להפוך עצמו, אז אפשר לוותר על השליליות. כאשר אתם מבינים שניתן לוותר על ההיבטים המכאיבים, כלומר על הביטוי השלילי, בשעה שההיבט המענג גדל ומתחזק, השליליות יכולה לשנות את עצמה. כאשר אתם מבינים שקבוצה חדשה של רגשות לא תופיע משום מקום, אלא שאותו זרם יתגשם בדרך שונה, אז, מה שנראה קשה יתרחש מעצמו.
כאשר תעשו מדיטציה על זה, יהיה אפשרי עבורכם להיות מודעים להנאה שמצטרפת להרסנות שלכם. במקום לחוש אשמה לגבי הנאה זו ובעקבותיה להדחיק אותה, תהיו במצב שתאפשרו לזרם ההרסני להיגלות, לבטא עצמו ולהפוך עצמו. הצירוף או החיבור בין ההנאה להרס היה חיוני באשמה הרווחת של בני אנוש לגבי כל חוויות ההנאה. וזה בתורו אחראי על כהות הרגשות. שהרי כיצד ייתכן שהתענוג ישוחרר מהרסנות אם שניהם נחשבים לגרועים באותה מידה? ועדיין, בני אנוש אינם יכולים לחיות ללא הנאה אפילו אם צריכים להסתיר אותה, מפני שהחיים וההנאה הם אחד ואותו דבר. כאשר ההנאה קשורה להרסנות, לא ניתן לוותר על ההרסנות. מרגישים כאילו ויתרו על החיים. וזה מביא למצב שברמה אחת של החיים הפנימיים שלכם אתם נצמדים במידה שווה להנאה ולהרסנות ומרגישים אשמה ומפחדים באותו זמן משניהם. ברמה מודעת שטחית יותר, אתם כהי חושים ומרגישים מעט מאוד או אפילו לא חשים דבר.
אין זה מספיק לדעת זאת באופן כללי, הידיעה חייבת להיות מובאת לנסיבות האישיות שלכם. מהי ההגשמה החיצונית ברגע זה שגורמת לכם סבל מתמשך? זו אינה חוויה רגעית שנוצרת על ידי תנאי חד פעמי שמתפוגג כאשר מגיעות נסיבות חדשות. לא, אלה הבעיות בחייכם שאינכם יכולים לפתור. על מנת לפתור באמת את המצבים האלה, הנקראים בפינו תדמיות ואשר הם יוצרים תמיד תנאים חדשים ומצבים חדשים, יש להציף שנית את האנרגיה המשותקת והחסומה. וזה ניתן להתבצע רק כאשר תתחילו, כמו בצעד הראשון בשלב המסוים של התפתחותכם, לזהות את ההיבט המענג בהרסנות שלכם. עליכם לחוש את העונג המצורף לבעיה הלא נעימה. עליכם לדעת זאת בבהירות.
היות שזרם העונג בכוח החיים מתגשם בעיקר במיניות, ההרסנות שהינה אנרגיה חסומה מכילה אנרגיה מינית. ואז הבעיות החיצוניות הן סימבוליות או מייצגות אנרגיה מינית שנחסמה על ידי תנאים חיצוניים. הכאב של החסימה הזו גרם להרסנות שבד בבד מכילה היבטים של עיקרון העונג. לכן, כל מצב קשה בחיים מייצג קיבעון מיני במקום העמוק בנפש, שממנו אתם מפחדים ובורחים. היות שאתם לא מתייצבים בפני זה, התנאים החיצוניים נעשים בלתי פתירים, הסיטואציה נעשית יותר מנותקת מהסיבה הפנימית שבו היא עדיין חיה על ידי היבט העונג.
עליכם בנתיב לחזור אחורנית, ולהרשות לעצמכם להרגיש את ההנאה בהרסנות. רק אז תבינו באמת את הסיטואציה החיצונית המכאיבה אשר אולי אין לה דבר עם החיים הגרשיים או עם שום בעיה מינית. כבר ציינתי שבפנטזיות המיניות הסודיות ביותר שלכם נמצאים הסודות של הקונפליקטים שלכם, כמו גם המפתחות לפתרונם. כאשר תמצאו הקבלה בין הבעיה החיצונית לזרם העונג במיניות שלכם, תהיו מסוגלים להזרים את האנרגיה הקפואה. זה יאפשר לכם למוסס את השליליות, ההרסנות, וזה כמובן חיוני לחיסול הבעיה החיצונית.
חוסר יכולתכם להרגיש את ההנאה בחוסר ההנאה הוא התוצאה של מלחמתכם בעצמכם ושל אי אהבת עצמכם עקב העיוות המסוים הזה. כתוצאה מכך ישנה הכחשה והתרחקות נוספת מהגרעין שבו ניתן לחוות את התנאים האלה ולשנות אותם בהדרגה. לכל בעיה חייב להיות גרעין כזה, שבו הזרם המקורי נחסם ולכן מעוות, ובו הפער של הנאה/חוסר הנאה יוצר קיבעון לא מודע של חווית ההנאה בסיטואציה שלילית. ואז אתם נלחמים נגד זה מכל סיבה שהיא, כשהתוצאה הנוספת היא שנוצרות בעיות חיצוניות והן חוזרות ונשנות. לא ניתן לגבור עליהן עד אשר יחווה הגרעין. דבר זה תקף לבעיות עקשניות, בין אם נראה שיש לכן קשר למיניות ובין אם לא.