header1
header1
הרצאה 107: שלושה היבטים של הימנעות מאהבה – הנתיב להתמרה

הרצאה 107: שלושה היבטים של הימנעות מאהבה

12 באוקטובר, 1962
תרגום מאנגלית: רותי ברזילי

ברוכים ידידי היקרים. אלוהים מברך אתכם. ברוכה שעה זו.

כאשר אני מציע ברכות, מה משמעות מלים אלו עבורכם? אולי אתם שומעים אותן רק כמלים ללא משמעות וללא מציאות? לברכות יש מציאות מוגדרת מאוד ידידי. אם הייתם ממש משוחררים מכל המחסומים שלכם, מכל השכבות שמונעות מכם להרגיש, לחיות ולחוות את החיים במלואם, ברכות אלו היו המציאות שלכם. הייתם חשים את הזרם הממשי, זרם האהבה שזורם אל כל אחד ואחד מכם, מעולם מלא אור וחופש, מעולם של הרמוניה ואמת, עולם של אהבה. אבל זרם זה של אהבה לעתים אינו יכול להגיע ולחדור אליכם יתכן שאינכם תופסים או חווים אותו, היות וחושים שנועדו לתפישה זו נחלשו על ידי פחד, בושה, משאלות דוחקות והגנות. כל אלו מושתתים על טעות, בלבול ותפיסות מוטעות. פעמים רבות העליתי זאת במפגשים שלנו ביחד! אבל לעתים קרובות מדי אתם רק שומעים ולא ממש מבינים או חווים את דברי. הם יכולים להפוך למציאותיים אם ורק כאשר תמצאו את האמת המיוחדת שלהם מהדהדת בתוככם. וידידי, זה לא יכול להיעשות על ידי היקשים וממצאים אינטלקטואליים, אלא רק כאשר תרשו לעצמכם להרגיש, לחיות את הרגשות שלכם, ועל ידי כך לקבוע בצורה מדויקת מהן התפיסות המוטעות שלכם, אותן עבדתם ושירתם כל ימי חייכם. מודעות לחוסר האמת שבכם, תביא אתכם קרוב יותר לזרם האהבה שבתוככם.

בכל אדם יש באר של חכמה ואהבה. זה אוצר שנמצא עמוק בתוככם. הוא יכול להיחשף רק כאשר אתם מודעים להיבטים בעצמכם, המונעים גישה לאוצר זה. אתם מורגלים לחפש אמת, הדרכה ופתרונות לבעיות שלכם, מחוץ לעצמכם, על ידי מורה חכם ובעזרת יד מכוונת. אבל התשובות האמינות והמציאותיות ביותר מגיעות מתוככם. כדי להוציא מים מהבאר נדרשת עזרה חיצונית, אבל יש לה ערך רק אם היא מצליחה להביא אתכם למקור הפנימי. מלבד נתיב זה של עימות עצמי, האם יש דרך נוספת לעזור לכם להוציא מים מהבאר?

כן. יש. עליכם למצוא שלווה בפנים ובחוץ. כל יום, שיקעו במדיטציה, על מנת להיעשות שקטים מאוד. כך , קול פנימי שמכסה את באר החוכמה והאהבה ייהפך מוכר לכם באופן מפורט. לאחר שתתרגמו את הרעש הזה למחשבות מדויקות, המדיטציה תוציא מבאר ההדרכה החכמה, רגשות חמים של אהבה, חיבה והבנה, בסופו של דבר , ללא הצרכים המיידיים שלכם שמעוותים את התפיסה הריאלית של הזולת.

אם ברצונכם להתעלם ולעקוף את הקול הפנימי של פחד, בושה, הגנות וצרכים מיידיים, ולהגיע ישירות לבאר השלווה, לא תגיעו לאוצר הפנימי. אולי תחשבו שהגעתם, אבל המחשבה הזאת אינה הופכת את המצב לאמיתי. יש להכיר בקיום הנוכחי של מחסום ורעש פנימי , במצב של פתיחות רגועה, ואחר כך יש לתרגם אותו למשמעות. זו הדרך ידידי. תקופות יומיות כאלו של רגיעה (במדיטציה) על מנת להבין את משמעות המחסום לרגיעה, יעזרו במידה רבה. תרגול זה אין להזניח.

דנו בעבר בכך שמחסומים הנם מזיקים. הדגש היה אז עליכם, ולא עליכם ביחס לאחרים. יחד עם זאת, אתם יודעים היטב שהעדר האושר והבלבול שלכם, קשורים תמיד בקושי להתמודד עם אנשים אחרים. לכן, עכשיו נשתמש בידע שצברתם על עצמכם עד כה באמצעות העבודה בנתיב, וניישם אותו בהקשר של היחסים שלכם עם אחרים.

כאשר אתם מתבוננים בשלווה בתגובותיכם לאחרים, אין ספק שתהיו ערים למתח פנימי, להתכווצות סוגרת, שמונעים מכם לפגוש את הזולת באופן פתוח וחופשי ללא מגבלות, ולהושיט ידכם לזולת ללא תובענות.  אינכם יכולים לתת ללא פחד. כאשר תרצו לפגוש את הזולת באהבה, אז ורק אז, תתרחש בחייכם הגשמה, וללא קשר לפעולות שונות שאתם עושים בחייכם, חשובות כאשר יהיו מכל היבט אחר.

הפחד אומר תמיד: "מה עם כל האנשים שמנצלים את אלו שהם בעלי רגשות חמים ואוהבים? אם לא אשמר, אם ארשה לעצמי להרגיש, אסבול". נכון שהבאר הפנימית שלכם, עם ההדרכה החכמה והאינטואיציה האמינה שלה, אינה יכולה לתפקד כאשר היא מכוסה בשכבות עבות של העדר אמת. ככל שהיא מכוסה בשכבות עבות יותר, כך אתם אוסרים רגש ואינכם פותחים את באר האמת מבפנים. יש לחפש את התרופה על ידי חדירה, באמצעות ההבנה המודעת שלכם, דרך השכבות שמכסות באר זו.

כאשר לא מתרחשת תקשורת עמוקה עם אחרים המבוססת על הבנתכם את החסימות שלכם לבאר האמת, אתם מבודדים.  אינכם יכולים להיות מאושרים. דנו כבר בסיבות רבות המונעות תקשורת עמוקה עם אחרים. נדון עכשיו בשלושה היבטים נוספים, המחייבים העמקה, היות והם שיוצרים אמירה פנימית של "לא" לאהבה. ה"לא" הפנימי הזה אינו רק תוצאה של פחד מסבל פגיעה ואכזבה. שלושת ההיבטים הללו נמצאים במידה מסוימת בכל בני האדם. אחד מהם יהיה יותר דומיננטי אצלכם, בעוד שאחרים יהיו בעלי חשיבות נמוכה יותר. לא חשוב עד כמה משנית הרלבנטיות של היבטים אלו לגביכם, התבוננו פנימה, עקבו באופן קרוב אחר התגובות הרגשיות שלכם. כשתבינו את משמעותן, תגלו שאחד, או כמה, או כל שלושה ההיבטים הללו קיימים בתוככם בדרגות שונות.

  1. ההיבט הראשון:

הפחד שתאלצו לעשות משהו שאינכם מעוניינים לעשות, אם תרשו לעצמכם להרגיש בהתאם לנטיות לבכם הטבעיות. אתם פוחדים שתהיו חייבים להקריב, בניגוד לרצונכם, או להיכנע, כאשר אין בכך כל יתרון או כאשר זה לא נוח. אתם מאמינים שהדרך היחידה להגן על עצמכם מפני דרישות מופרזות וילדותיות של אחרים היא על ידי ריסון הרגשות הטבעיים שלכם ועל ידי כך ניתוק מזרם האהבה הפנימי. ולהיפך – אתם מאמינים שאם תרשו לעצמכם להרגיש רגשות טבעיים אלו, תאלצו להיכנע. אינכם רואים חלופה נוספת. על ידי כך שאתם רואים רק שתי חלופות אלו, אתם מחבלים בתהליך האורגני של צמיחה רגשית. אתם עושים מניפולציה ברגשות שלכם בדרך שלילית והרסנית, עם השלכות קשות למציאות הפסיכולוגית שלכם וליחסיכם עם אחרים.

השלכה אחת – רגש אשמה עמוק בגין האיסור הפנימי לאהוב שאסרתם על עצמכם. השנייה – חוסר ביטחון וחוסר כבוד עצמי.

היות ואינכם מעניקים אהבה, תהיה לכם נטייה לעשות למען הזולת הרבה יותר ממה שעושה אדם סביר, ולבסוף נוצר מצב שאתם באמת מנוצלים. היות והעשייה שלכם נעשית ללא הענקת אהבה, כתחליף לאהבה שלא הענקתם, היא אינה מסירה מכם את רגש האשמה שלכם. כלומר, לא תוכלו להימנע מאותו מצב עצמו, שעל מנת להימנע ממנו, הפעלתם אמצעיים כוזבים ולא אמיתיים, המבוססים על מסקנות שגויות. כל הרגשות: אשמה, טינה, חוסר כבוד עצמי (על כך שאתם פועלים מתוך כורח כתחליף לאהבה), שמקורם בתפיסה מוטעית שהרגשות האמיתיים יגרמו לכם לצרות, יוצרים בלבול וגורמים לכך שאין לכם יכולת להתמודד עם יחסים קרובים. התוצאה היא שאתם מעורבים ביחסים "שליליים", או שאתם נסוגים מיחסים ונכנסים לבידוד מריר שיוצר תסכול. אלו הם החסמים לבאר החוכמה, האהבה והאינטואיציה שבכם, המקור של המדריך הפנימי שלכם.

איך אם כך נראה המצב אם באמת מתבוננים בו? למעשה, אפשר להעניק אהבה ולא לבצע כל דרישה של הזולת, מבלי לוותר. האם לא מוטב להיות אנוכי במעשיכם, אם זה רצונכם, בזמן שאתם מלאי רגש ואהבה? האין זה עדיף ואנוכי פחות מאשר לעשות הרבה ככל שניתן וללא אהבה? הרבה יותר קל לעמוד על זכויותיכם ומאווייכם, מוצדקים או לא, אנוכיים או לא, כאשר אתם אוהבים. כאשר אינכם אוהבים, קשה להיות אסרטיביים, בגלל רגש אשמה שמשתק אתכם או ,אם אתם מצליחים להביע התנגדות, היא תשמע פוגעת. כאשר אתם מסרבים להיענות לדרישת הזולת, זה לא יכול באמת לפגוע בזולת, אם אתם אוהבים. לכן, לא יהיה איום בהסכמתכם או סירובכם לציית. אתם יכולים לסרב באופן רגוע, קל ובלתי בעייתי. היכולת שלכם לאהוב תגרום לכם להרגיש ראויים לאהבה, ולכן תוכלו לומר "לא" בקול רם, היות והוסר ה"לא" הפנימי לאהבה ולרגש. אין זה אומר שצריך באופן מלאכותי לכפות אהבה שאינה קיימת באופן טבעי. זה יהיה חסר ערך. תתאמצו למצוא את הזרם הסמוי והמעודן, שמכוסה תחילה, באמצעותו אתם חוסמים ונסוגים מהרגשות האורגניים והטבעיים. ברגע שתאתרו זרם זה ותהיו מודעים לו, תוכלו להרפות ממנו. הידע וההבנה ששתי החלופות של "מכריחים אתכם לאהוב" או "דיכוי, הכחשת הרגשות הטבעיים" אינן האפשרויות היחידות שיש, יפסיקו את התהליך שבו אתם שרויים, של לא לאפשר אהבה. תזכו בחופש חדש, שיהיו לו תוצאות שמחות, מחזקות ומשחררות.

כאשר לא קיימים בכם רגשות חמים ואוהבים מלכתחילה, תתבוננו אלו רגשות כן קיימים בכם. תמצאו רגשות שליליים עליהם כבר שוחחנו. יש להכיר ולהבין את הרגשות השליליים. לא סתם לדחוף אותם הצידה או לדכא אותם. כאשר אתם מבינים אותם במידה מספקת, הזרם החם והטבעי של רגשות יופיע. רגשות אלו כבר נמצאים בתוככם. אין צורך לתת לכם אותם. הם קבורים מתחת לרגשות השליליים, שאינם מאפשרים לרגשות החיוביים להבשיל. אתם קוצרים את פרי הטעות שאסור לכם לחוות רגשות אמיתיים. היות וטעות זו אינה גלויה ומוכרת, היא אינה במצב שניתן לתקן אותה. לכן יש להכיר בטעות תחילה. עליכם לראות מדוע זו טעות. אז אפשר להמשיך. אם אתם חווים באופן אותנטי את הרגשות כפי שהם עולים, וודאי תעברו דרך סדרת התופעות הבאה: הטעות קוטעת במכוון רגשות טבעיים שעולים, זה מביא לאשמה, פחד, חוסר בטחון, כעס, טינה, זעם חסר ישע ותנודות מבלבלות בין כניעה רבה מדי לנוקשות רבה מדי. עליכם לחוות את כל הרגשות הללו והבלבול, לפני שתתחילו לחוש בממשות של האהבה שבתוככם. תחילה האהבה תבוא לידי ביטוי רק באופן מזדמן, חלש, לא באופן דרמטי. כשהיא מופיעה, היו ערים לכך, תנו לה לזרום, וראו איזו השפעה נפלאה יש לה עליכם ועל הסובבים אתכם. למשל, יתכן שתובענות היתר של הסובבים אתכם תפחת באופן מידי, כאשר הם יחוו זרם של אהבה שמקורו בכם. דרישותיהם הינן לעתים קריאה בלתי מודעת ועיוורת לאהבה. הדרישות שלהם הינן תחליף לאהבה אליה הם כמהים. ברגע שתינתן אהבת אמיתית, הדרישות הללו עשויות להעלם.

  • ההיבט השני:

כפי שאתם כבר יודעים מהתהליך של הנתיב שעברתם עד כה, כמעט כל אחד רוצה להתקבל ולהשתייך ל"מעמד עליון" סמלי כלשהו. כאשר "המעמד העליון" הזה נתפס כחסר רגש או אפילו קשוח, אינכם מעזים להרשות לעצמכם להיות מחוברים לרגשותיכם הטבעיים, מחשש שהאנשים שאת אישורם אתם מבקשים יבוזו לכם. הפחד חזק במיוחד, כאשר יש למישהו שכלפיו יש לכם רגשות טבעיים חמים, ולדעתכם עליכם לדכא אותם בהתאם לקוד ההתנהגות האמיתי או המדומה של "המעמד העליון". אם תעשו זאת, תגרמו לעצמכם נזק חמור. רוב הסיכויים שאנשי ה"מעמד העליון" הם בעלי רגשות ,שונים מהרגשות המיוחסים להם. יתכן שהם יכבדו, יחבבו ויקבלו אתכם במידה רבה יותר, אם תהיו האדם האדיב והאוהב, שאינו מכחיש ואינו בוגד בחלק הטוב שבתוכו, לצורך קבלת הסכמה ואישור. גם אם הם אינם מודעים לתגובות שלכם, כי הרי הזרמים הבלתי מודעים הללו שלכם הנם מציאות, התגובה שלהם תוכיח לכם שכך הוא. רק כאשר יהיה לכם האומץ להיות אותנטיים תגלו את האמת. יש אנשים שנדרש להם אומץ רב יותר לבטא את החלק החם והאוהב שבהם, מאשר לתת ביטוי לחלק האסרטיבי והחזק של אישיותם. אם ה"מעמד העליון" אליו אתם שואפים להתקבל הוא באמת כפי שחשבתם עליו, אזי למעשה מדובר באנשים שאינם בוגרים מההיבט של: להיות מחוברים לאהבה שבתוכם, כמותכם. התמזגות עם חוסר בגרות מסוג זה, אינה יכולה להיות מקור לכבוד עצמי ובטחון באישיותכם. היא יכולה להיות מקור רק לבוז לעצמכם ולאשמה, ואלו ישמטו מתחת רגליכם את התחושה של קרקע יציבה, שיכולה להיווצר רק על ידי אותנטיות. עוצמה שמקורה בבגידה בעצמי האמיתי ובהימנעות ממתן אהבה לחלשים שעליכם להרחיק, תיצור שנאה עצמית מהסוג שאתם חשים כאשר אין לכם אומץ ויכולת להתבטא באופן אסרטיבי, וכאשר אתם מצייתים רק מתוך חולשה. עוצמה מזויפת זו הנה במהותה ביטוי של חולשה כפי שצייתנות הנה ביטוי של חולשה. אלו מכם השייכים לקטגוריה זו מכחישים את הטוב שבהם על מנת להיות מקובלים, על מנת לקבל אישור. אתם יוצרים בכוונה תהליך של ניכור עצמי, על ידי הפעולה הפשוטה של דיכוי הרגשות הטבעיים והחמים שלכם ויצירת נוקשות באופן מלאכותי. כאמור, כל זה אינו מודע. אינכם מודעים לתהליך פנימי זה, אבל אם תתבוננו בחלק מתגובותיכם, תגלו שהכתוב פה נכון לגביכם. יתכן ואתם כבר מודעים לכך ברמה מסוימת, אבל לא חשבתם על כך עד כה במושגים כאלו. אם תפעלו כך , תישאו הלאה את המשמעות של תגובותיכם, ותקבלו מבט מקיף יותר, שיאפשר לכם לשנות את העמדות הילדותיות הללו. כאשר יהיה לכם האומץ להיות אמיתיים (True to yourself), כאשר תעזו לאהוב אדם שה"מעמד העליון" חושב שעליכם לתעב, תגלו שהחלוקה ל"מעמד עליון" ו"תחתון" היא אשליה. תגלית זו תשחרר ותיתן לכם כוח עצום, שאינכם יכולים לחזות עכשיו.

לאלו מכם שעדין לא צללו עמוק למבוכי הווייתם, יתכן שזה נשמע מופרך או טיפשי. אך לחלק מידידי מלים אלו יעזרו לפתור טעויות בקשר לחיים ולאנשים, שמעוותים עד כדי נכות.

  • ההיבט השלישי:

ההיבט השלישי של ה"לא הפנימי נגד אהבה" ישמע פרדוקסלי תחילה. אנשים בהם היבט זה קיים אצלם באופן בולט, הם בעלי צורך עצום להגשמה ולאהבה, עד כדי כך שהעדר האפשרות להגשמה, מייצג איום ופחד מיוחדים. ה"תרופה" שאנשים אלו מצאו היא זרם מאלץ חזק. מיותר לומר ש"תרופה" זו אינה פרודוקטיבית והיא אפילו הרסנית. ה"זרם המאלץ" שלהם אוסר מתן אהבה באופן חופשי. בדרכו הפתלתלה, זרם מאלץ זה גורם לאמירת "לא" פנימי לנתינה חופשית ורגועה. הזרם תופס ותובע. אדם כזה רוצה לתת, ופועל בכפיה, על מנת שימולאו דרישותיו, באופן שאינו חכם או רגיש לרצונות וצרכי הזולת. לכן, נתינה זו אינה חופשית או אותנטית. אדם כזה הוא בדרך כלל ההיפך מהטיפוס שכובש את רגשותיו, שתיארנו ב -1. שני הטיפוסים הללו בדרך כלל נכנסים לקונפליקט זה עם זה. התובענות והכוחניות של טיפוס 3, מפחידים את טיפוס 1, גם כאשר התובענות צועדת תחת תחפושת של "נתינה". אלו שמורעבים ומבוהלים מהרעיון שיסרבו להם, הנם עיוורים לזולת. כל מה שהם מרגישים זה את הצורך שלהם עצמם. אין להם מרחב המאפשר להם להתבונן באופן רגוע ולחוש את צרכיו של הזולת. הרעיון שיסרבו להם מייאש אותם, וכך הם מביאים על עצמם את הדחייה, בבהילות שלהם.  כשדחייה או סירוב מתרחשים, מה שהם חווים זה אישור לחוויית חוסר הערך שלהם. זווית הראיה המעוותת שלהם מונעת הערכה אמיתית של המצב. הדחיה שהם חוו אינה קשורה כלל ל"חוסר הערך" שלהם. הפחדים והבעיות של האדם שמולם הם שאחראים לכך שהוא דוחה אותם, ובאותה מידה תרם לכך העיוורון שלהם, תפיסתם את העולם והזולת כמאשרי "ערך" שיש או אין להם. התוצאה היא שדווקא השימוש בזרם מאלץ, על מנת לבטל תחושת "חוסר הערך" ממנה הם יראים, הופך לאמצעי שמאמת את פחדיהם האיומים ביותר.

התרופה האמיתית למשתייכים לקטגוריה זו מורכבת מ – 3 שלבים:

שלב א': הם צריכים להתעמת עם חוסר האמון שלהם בעצמם, ולמצוא סיבה אמיתית לכך. כמו למשל: אין להם רגש טבעי של אהבה, ועובדה זו מוסווית, לעתים קרובות, בלהיטות יתר לתת, על מנת לקבל אהבה, כדרכו של ילד שרוצה להיות נאהב.

שלב ב': עליהם לאתר את העיוות במושגיהם ולהבין למה נוצרו העיוותים.

שלב ג': כאשר הם בתהליך של חיפוש עצמי, עליהם להרשות לעצמם להתנסות בכל הרגשות שעולים.

הסיכוי הוא שמתחת לצרכים מיידיים מודעים, תימצא סיבה לכך שאסרו על עצמם רגשות אמיתיים של חיבה ואהבה. הסיבה יכולה להיות כה חבויה, שבבדיקה ראשונית יכחישו אותה לחלוטין. כל מה שהם מרגישים זה צורך שיאהבו אותם, הם מזהים צורך זה בטעות כרגשות חיבה אמיתיים לזולת. אך רגשות חיבה אמיתיים הנם רגועים יותר ודחופים פחות, ואינם מכוונים כלפי פנים, להבדיל מהצורך להיות נאהב. רגשות בוגרים יותר קיימים אבל התפתחותם נעצרה. עובדה זו ניתן להביא למצב של מודעות. חוסר ההגשמה החוזר ונשנה, מכאיב יותר מהנדרש, בגלל חוסר היכולת הילדותי לשאת תסכול. לפני שהגשמה תתרחש, צעדים א – ג לעיל צריכים להתבצע. זה דורש זמן. בתהליך, עוד אכזבות יכולות להופיע. אבל עכשיו, אפשר לנצל אותן לצורך העבודה ולהשתמש בהן כאמצעי נפלא לגילוי עצמכם. בינתיים, מה שאתם יכולים ללמוד, מתוך מודעות מלאה, הוא לשחות עם הגאות, לא להתנגד למאבק הפראי של כוחות הנשמה שלכם. בגרות תגיע כשתלמדו את נשמתכם להיות מסוגלת להתמודד עם תסכול, ללא דיכוי או כעס. יש להתמודדות כזו השפעה מרפאה ומאזנת. מתוך הפעילות היתרה של הזרם המאלץ והמאבק הפרוע, יצמחו שלווה וחוכמה שיקרבו אתכם למצב ההוויה שלכם.

עלי להדגיש שרגשות התסכול שיוצרים את הבהילות ותחושת החסר (הרעבה) צריכים לעלות לפני השטח ולהיות גלויים ומודעים. יש לתרגם את התחושה למלים מדויקות ובעלות משמעות. לאנשים הגוועים מ"מחסור באהבה" יש עוד סוג של תגובה, שגם אותה יש להביא למודעות ולהעלות על פני השטח. לעתים, כאשר הצרכים שלהם מתמלאים, ה"אהבה" פוקעת. זו הוכחה לכך שמה שנתפש בעיניהם כאהבה אינו אהבה, אלא צורך שהורעב. זה הבדל גדול! אנשים אלו אינם יכולים למלא את הצרכים של האנשים ששייכים לשתי הקטגוריות האחרות. הם מרגישים שהללו דוחקים אותם לשוליים ולכן הם מתרחקים מהם. הכרה בעובדה זו היא בעלת חשיבות ראשונית. האנשים בעלי זרם בעל ניגודים זה מפחדים להרפות מעמידתם על המשמר (באותה מידה שעושים זאת טיפוסים 1 ו – 2 ). הפחד שלהם מוסווה על ידי הצורך לו הם נותנים ביטוי. כל מה שהם יכולים לראות זה את מה שהם רוצים או מה שהם מפחדים שיקרה להם. מעבר לכך אינם רואים דבר. הם נקרעים בין 2 האפשרויות השליליות הללו, כשהם מפרשים כל אירוע חיצוני במושגים או של "צורך" או "פחד". באפשרויות הללו אינם רואים את המציאות.

כעת, ידידי, זהו המזון לחשיבה וחומר לעבודה נוספת עבור כל אחד מכם. אעז ואומר שעבור רוב האנשים מתקיימת קומבינציה של שלושה היבטים אלו. עבור רבים היבט אחד הוא הבולט ביותר וקל לאמת שכך הוא. אין איש שקורא את הדברים ואשר עבורו המלים הללו אינן ניתנות ליישום באופן מידי. על ידי עבודה עם ההיבטים הללו תוכלו להגיע לתוצאות נוספות. הרצאות אלו מכוונות לרמה כזו של ההוויה שלכם, שבה קיימת התייחסות בלתי רציונלית כמו שתוארה פה. ההרצאות אינן מכוונות לחשיבה הרציונלית שלכם.

שאלות ותשובות לא עסקו בנושא ההרצאה ולכן לא תורגמו.

נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי