תרגום מאנגלית: ליאורה ורדי
המאבק האנושי הוא מאמץ מתמיד לכיוון האור. ואני מתכוון לאור של האמת – האמת של האושר. כי אתם מאושרים כשאתם בָּאמת. ואתם מאבדים את האמת כאשר אתם מחפשים פתרונות מסובכים יותר מאשר האמת. אתם מחפשים את התשובה רחוק מדי.
אתם סבורים שהאושר יושג רק בעתיד הרחוק. אתם חותרים לכיוון העתיד, בשעה שהאושר נמצא בהווה. אם תבינו באמת את עצמכם ביחס לרגע הנוכחי, כולל חוסר אושר רגעי, אז תהיו מאושרים. במילים אחרות – זה נשמע כסתירה, אבל אין זה כך – לא משנה עד כמה אתם לא מאושרים כעת, אם תבינו זאת, תהיו מאושרים. וההפך: לא משנה עד כמה הנסיבות מיטיבות, ולא משנה עד כמה אתם חושבים שאתם מאושרים ברגע זה, אם אינכם חיים את מלוא הרגע ומבינים אותו ביחס לעצמכם, אינכם יכולים להיות לגמרי מאושרים.
כשאני מדבר על עכשיו ועל רגע זה, יש לזה רק משמעות אחת – והיא אתם. העמדה שלכם כלפי החיים, כלפי מה שקורה וכלפי אחרים נובעת רק מתפיסתכם על עצמכם. אם תבינו את עצמכם ביחס לחיים, ברגע זה, לא תוכלו להיות בחשיכה.
נתתי לכם כלים רבים כדי להגיע לעצמכם ועל ידי כך לחיות ברגע. כל הנתיב, על כל השיטות והגישות שלו, מכוון למטרה זו. כאשר אתם מוצאים את העצמי האמיתי, אתם בהווה – בפעולה הממשית של להיות עצמכם.
ישנן שתי גישות בסיסיות בנתיב, שתיהן נחוצות. האחת היא למצוא, לבטא ולשחרר כל מה שבכם, כדי שתוכלו לבחון מחדש את האמת והמציאות שלו. השנייה היא להטביע, לעצב ולכוון את הכוחות שבכם, על מנת ליצור נסיבות טובות יותר עבורכם. שתי הגישות קשורות זו בזו ומאפשרות לחיות חיים משמעותיים ובצורה דינאמית. אם אין הרמוניה ביניהן, יהיה בלבול וחשיכה.
לא משנה עד כמה כל גישה היא חשובה בפני עצמה, כאשר משתמשים באחת במקום השנייה לא תגיעו להגשמה שאותה אתם מחפשים. לא תמיד קל לדעת מתי מתאימה פעולה מִהגישה הראשונה ומתי מהגישה השנייה.
אתם כבר מבינים את החשיבות של בחינת המחשבות והתגובות הלא מודעות שלכם. אתם יודעים שכאשר לוקחים מושג אמיתי ומנסים להטביע אותו בתוככם, זו רק הטעיה עצמית. זה לא יכול ליצור עמדה קונסטרוקטיבית. הנפש שלכם היא כמו כלי. אם היא מלאה במים בוציים ואתם שופכים לתוכו מים נקיים, גם הם יהיו בוציים. יש לשפוך תחילה את המים הבוציים. והנמשל – עליכם תחילה להבין את תוכן "הבוץ". עליכם להבין את התפיסות השגויות שיוצרות את המים הבוציים. זו ההתבטאות (expressing) או הריקון (emptying out).
נתבונן בהתבטאות. אחד הדברים שחשוב ביותר לבחון אותם הוא המאבק שלכם לפתור בעיות המבוססות על הנחות שגויות. אותה שאלה שאתם מציבים בלא מודע בהקשר לעמדה מסוימת כלפי החיים – המבוססת על הנחה שגויה לחלוטין. פעמים רבות הבעיה אינה קיימת או שהיא קיימת בדרך שונה לחלוטין מאשר אתם סבורים במודע או בלא מודע. כאשר אתם בונים הגנות כנגד בעיה שאינה קיימת, לא משנה עד כמה אתם נאבקים, ולא משנה עד כמה אתם מתגוננים, אתם חייבים להסתבך עוד יותר עמוק ברשת הבלבול. כל אחד מכם חייב להוציא עצמו ממאבקים והגנות כנגד הנחות שגויות וצרות שאינן קיימות. כל אחד מכם עדיין נאבק כנגד בעיה שאינה קיימת.
לדוגמה, כל אחד מכם מפחד בדרך זו או אחרת להיות דחוי או שיזלזלו בו. ואז אתם מנסים להיאבק כנגד הבעיה הזו שאינה קיימת, וזה יוצר בעיות ממשיות. בעיית הדחייה אינה קיימת כי זה בכלל לא קיים בראשם של אחרים לדחות אתכם. תשע עשיריות מהעמדות שלכם לחיים – לעצמכם ולאחרים – הם מאבקים כנגד הנחות שגויות.
כשאתם נכנסים לנתיב, מופנים מאמציכם בכיוון ביטול האירוע ממנו אתם פוחדים. כלומר אתם מקווים לשפר את ההגנות שלכם כנגד בעיית הדחייה וחוסר ההתאמה, בעיה שאינה קיימת. כל עוד תמשיכו לנוע בכיוון זה, לא תגיע רווחה ממשית. עליכם להכיר תחילה שכל האנרגיות שלכם, כל המטרות שלכם מופנות בכיוון שאין לו שום הצדקה. אתם מתמקדים באשליה ולא במציאות. וכאשר תבינו זאת, לא תשליכו כלפי העתיד מושלמות שלכם וציפייה לחיים מושלמים. לא תצטרכו להתאמץ להיות משהו שאינכם. העכשיו יהיה מספק לחלוטין. ובמקום בו אתם עומדים בהווה, יתרחש הריקון (empyting out).
הריקון מורכב מהכרה, שהבעיה שאתם נאבקים בה אינה בעיה ממשית אלא דמיונית. כתוצאה מבעיה דמיונית זו נובעות תפיסות שגויות ועמדות הרסניות. כאשר יש לכם תשוקה או מטרה לגיטימית וריאלית שעדיין לא סופקה, מה שחוסם את השגתה הוא המאבק כנגד בעיה לא קיימת. כתוצאה מהמאבק, פועלים זרמי "לא" כנגד הרצונות המודעים שלכם. וחיוני להיות מודעים להקשר.
כאשר מטרה של ביטוי עצמי והגשמה נשארת באופן עקבי לא ממומשת, סימן שהתעלמתם מעמדה מכחישה שאינה רוצה את אותה מטרה. אם אתם ממשיכים להתכחש לעובדה שאתם דוחים למעשה בדיוק את הרצון שלכם, אינכם יכולים לחסל את חוסר התקווה שהינו תוצר לוואי תמידי של מצב פנימי כזה. כל עוד אתם מודעים רק לרצון המודע ולא רואים את העיכוב הלא מודע שלכם מאותו רצון, חייבת להתלוות חוסר תקווה. הדרך היחידה שבה תוכלו לבטל את חוסר התקווה היא על ידי הליכה ישירה לאותו צד שבכם שאומר "לא, אני לא רוצה את זה!". במקום לשקוע בחוסר תקווה, שאלו עצמכם: "במקרה שאני מרגיש חוסר תקווה מפני שאני לא מקבל את מה שאני רוצה, מה הדבר בי שאומר 'לא' לרצון שלי? אני רוצה ומתכוון למצוא זאת".
יש לשרש את העמדות השליליות כלפי ההגשמה ואת הבעיות הלא קיימת שאתם נלחמים נגדה. ורק אז יוסרו החסימות שלכם.
הגישה השנייה היא הטבעה (impressing). מאחורי כל חוסר אמת קיימת אמת. לא ניתן להעלים אותה על ידי הנחות שגויות מצידכם. הבנת האמת הוא דבר חשוב ביותר. כאשר אתם מגלים מושג לא אמיתי, עליכם להבין מה חוסר האמת לגביו. באיזה דרך הוא לא אמיתי? מהו המושג האמיתי שקיים מאחוריו? ניתן להשוות זאת לעננים שמסתירים את השמש. אם אדם שוכח שהשמש קיימת, הוא יהיה חסר תקווה. אך אם הוא נוכח לדעת שהשמש קיימת מאחורי העננים, הוא לא יחוש חוסר תקווה אפילו כאשר ישלטו העננים בשמיים. הבינו שלא משנה עד כמה מצב רוחכם הרגעי הוא שלילי, חסר תקווה ולא מאושר, האמת היא ההפך. האמת היא אושר, אפילו אם אינכם יכולים לחוות אותו באותו רגע. ידע זה, הבנת העיקרון הזה, יקרבו אתכם להבנת חוסר האמת הרגעית והאמת שמאחוריה.
אינכם יכולים להטביע בעצמכם מושג אמיתי לפני שתבינו את המושג הלא אמיתי שלכם. רק אז ניתן להטביע בחומר הנפש שלכם. כל עוד אתם מבולבלים, אינכם יודעים באיזה דרך אתם לא בָּאמת, באיזו דרך הבעיה שאתם נלחמים נגדה היא דמיונית ומדוע זה כך. כל עוד אתם מתעלמים מהעובדה שהבעיה שאתם נאבקים כנגדה לא באמת קיימת, כיצד תוכלו להטעין עצמכם ברעיונות האמיתיים?
האינטרקציה המתמדת בין שתי גישות אלה הינה בעלת חשיבות גדולה. זו טעות לחשוב שבאופן קבוע בנתיב ישנה תחילה ההתבטאות ואחר כך ההטבעה. עד נקודה מסוימת העבודה בנתיב מתמקדת בהוצאת מה שנמצא בפנים. רק אז מתחילה הבחינה והאנליזה של אותו חומר. ההתבטאות וההטבעה חייבות להתקיים כל הזמן. בתחילת הדרך בנתיב, האישיות מלאה מושגים שגויים ולא מודעת לבלבולים שלה. ואז יש לבטא את כל החומר שנמצא בפנים. על מנת להצליח בהתבטאות נחוץ מדי פעם להבין ולהטביע בנפש מושגים נכונים. להטבעה זו יש הכוח לאסוף כוחות פנימיים ולכוון אותם לערוצים נכונים. עליכם לעצב בבהירות את הכוונה שלכם על מנת להפעיל כוחות פנימיים. זה ימנע קיפאון וויתור מתוך ייאוש ובלבול. על מנת לבצע זאת, אפילו בשלבים המוקדמים כאשר הכלי הפנימי מלא בחומר לא ברור שיש לרוקנו, חייבת להתקיים אינטרקציה מתמדת בין הטבעה – הבהרת אמיתות – ועיצוב כוונה בונה – והוצאה (של מושגים ועמדות לא נכונות).
כשתתקדמו בנתיב, הכלי הפנימי יוציא מתוכו את הדעות השגויות, המושגים השגויים, הבעיות שלמעשה לא קיימות ומבוססות על הנחות שגויות. ואז אפילו נחוץ אף יותר שיתרחש קשר הרמוני בין שתי הפעילויות הללו. ויש למצוא מתי לבצע אחת ומתי את השנייה. אין חוק לגבי מתי להדגיש אחת לעומת השנייה. הרגישו והקשיבו לתנועות הנפש הפנימיות שלכם. על ידי כבוד לקצב האישי של הנתיב האישי שלכם, תרכשו אחריות עצמית במקום לנסות להתאים לחוקים חיצוניים. התיאום הקוסמי יכול להיגלות בפניכם רק כאשר אתם מנסים להגיע אליו במודעות ובכוונה. הוא לא יכול לגלות עצמו אליכם אם אתם מתעלמים מקיומו או פועלים על פי חוקים נוקשים.
הנתיב מכוון להשיג עצמיות ( (selfhoodמלאה בכל דרך אפשרית. אנשים רכשו נטייה לציית לסמכות בדרך מרומזת. אתם מחפשים ציות לסמכות גם בנתיב בלי לעשות שימוש בחומר על פי צרכי הרגע של הנפש שלכם. אם תנסו להשתמש בחומר כאילו הכיל חוקים שיש לציית להם, תהיה לכך השפעה חונקת.
ההרצאות האלה – כל החומר והעזרה שקיבלתם בנתיב – ישרת אתכם רק כאשר תחושו חופשיים לקחת אספקט אחד כל פעם, זה המתאים לכם בנקודה מסוימת. אל תלחיצו עצמכם לכלים שניתנים לכם אלא הקשיבו לתוככם ואפשרו למה שבפנים לעלות, ואז זָהו לְמה מתוך ההרצאות זה תואם. אל תחליפו סמכות בסמכות. כל דבר שאתם לומדים אמור להביא אתכם לשחרור, עצמיות ואחריות עצמית. גייסו אומץ לשאול עצמכם: "האם אני כעת יותר במצב של ריקון מפני שאני חש כבדות ודכדוך המצביעים על כך שאני מתעלם ממה שבאמת מטריד אותי, או שאני זקוק כעת לתת הוראות לעצמי."
האופי של ההוראות שונה לחלוטין מריקון. הטבעת הצורך בהתבטאות, כדי להתייצב בפני מה ששוכן פנימה, כדי להתגבר על התנגדות ופחד לא ממשי לעשות כך – פירושו להשתמש בהטבעה על מנת להיות מסוגל ליותר התבטאות. כאשר ביטאתם מספיק את מה שנמצא פנימה, טבע ההטבעה יהיה ביטוי של מושג אמיתי במקום מושג שגוי.
להטבעה יש שני צדדים. האחד עוזר להתגבר על ההתנגדות להתבטאות, והשני מכוון ובונה את האישיות הפנימית על ידי ניסוח מכוון והבנה עמוקה של האמת, בניגוד ללא אמת (ששכנה קודם לכן באני הפנימי). רק לאחר שהבנתם שיש מאבק פנימי נגד בעיה שאינה קיימת תוכלו לוותר על המאבק. ואז תהיה נחוצה ההטבעה מהסוג השני. בלעדיה, ההבנה תיעלם לאחר זמן מה והרגשות השליליים יחזרו להפחיד אתכם. רק ידיעת האמת תמנע מהם לחזור. וכדי לדעת את האמת, עליכם למלא את הכלי הריק בָּאמת, כדי שלא יתמלא בלא אמת.
מטרת היחסים בין השכל החיצוני שלכם והעצמי הפנימי ביותר היא מציאת הריתמוס והאיזון הנכון בין הטבעה לבין התבטאות, מציאת סוג ההטבעה שבו תשתמשו בהקשר זה. הקשיבו לעצמכם במדיטציה, לתנועות הנפש לשכם. הורו לשכבה העמוקה ביותר בנפשכם שאתם רוצים לבטא בצורה נכונה ואתם מבקשים ושואפים למודעות לגבי מתי להטביע ומה לבטא וכיצד. בקשו השראה לדעת באיזו מידה השכל הרוצה שלכם אמור לתפקד ומתי לשחרר ולאפשר לעצמכם לצוף, להתבונן במה שעולה. העצמיות הזו, האמון בתנועות הנפש, יימשך כל עוד תתגברו על תנועות נפש עצלות שרוצות למנוע מכם לעשות זאת על ידי פחדים מזויפים והנחות שגויות. זו הסיבה לכך שבעיה דמיונית שאתם נלחמים נגדה, עם כל הפחדים המזויפים שבאים איתה, מונעת מכם לחיות חיים דינאמיים כנובע מהנתיב.
שאלה: האם פעולת הריקון היא הכניעה לאני חיצוני שאומר: אני מבולבל ומבקש לדעת מהרצון העילאי והתבונה העילאית מה היא האמת? ואם כך ההטבעה הינה איחוד, הזדהות עם האינטליגנציה הפנימית, האני העליון, בפעולה שמגיעה מהמקור ללא עיוות וללא הגבלה?
תשובה: אכן כך הוא. אתה מחולק בתוכך כל עוד אתה נמצא במאבק שגוי, המבוסס על הנחות לא הגיוניות. אתה תבחין שכל אחת מהתדמיות שלך מבוססת על הנחה לא הגיונית. מאבק שגוי זה מתייחס לא רק למניעים – זרמי אנרגיה ההולכים בכיוונים סותרים, אלא גם מפריד אותך מהאני העליון. החוכמה, התבונה, העוצמה, האושר, האהבה, השפע – כל דבר שקיים ביקום נמצא בך. אינך יכול להגיע למקור זה, הנמצא כה קרוב אליך, עד שלא תכיר במאבק השגוי ותבין אותו. וזה יכול להתרחש רק כאשר אתה פונה פנימה ומאפשר לעצמך להאזין לתנועות הנפש שלך. אם לא תבקש מהמקור זה להתגשם, לא תיוודע לו. האינטליגנציה הרצונית שלך חייבת לקרוא לאינטליגנציה הפנימית ואז תקרה אינטגרציה (שילוב). הן תתאחדנה. זו המטרה. כל עוד אנשים מחזיקים בדעות שגויות, יש פיצול באיחוד המקורי. האיחוד בין שתי האינטליגנציות יכול לקרות כאשר החיצונית והמודעת מגיעה מתוך התכוונות אל הפנימית שעדיין חבויה, בהסירה אלמנטים שגויים שמלכתחילה יצרו את הפיצול.
דוגמה: אתה עייף, מדוכא וחסר תקווה ונוטה לוותר על מאמציך מפני שהמאבק לא מביא שום רווחה. אינך רוצה לעשות זאת אבל אינך רואה דרך. קיפאון זה הינו התוצאה של הכוונת האנרגיות למאבק שגוי לא מודע. מה לעשות כעת? לוותר על מאבק ברמה מודעת על מנת להכריח עצמך לאמץ אמיתות שהנפש שלך עדיין אינה מסוגלת לקלוט? הידיעה הפשוטה שהתבונה העילאית חייבת להתקיים בתוכך, אפילו אם אינך חש אותה כרגע ואפילו אם אתה מפקפק בקיומה, תפתח לך את הדלת. הכר ביושר בספק שלך, אבל גם הרשה לעצמך להכיר באפשרות שתבונה כזו קיימת בך. אפילו כשאתה במצב של ספק, אתה יכול לבקש הדרכה מבפנים ובכנות להיפתח אליה. מה שקורה בדרך כלל, ידידיי, הוא שכאשר אתם בוחנים את עצמכם במצב כזה אינכם אפילו מגיעים לנקודה של חיפוש מקור גבוה של תבונה בתוככם. מדוע? אם תסתכלו עמוק יותר בפנים, תמצאו שברגעים כאלה אינכם רוצים להאמין שהמקור הגבוה של התבונה והיופי קיים בכם. אתם נלחמים כנגד הודאה בכך. כל עוד יש בכם משהו שלא רוצה לקבל אפשרות זאת וכל עוד אתם לא מודעים לו, אינכם יכולים לוותר על המאבק השגוי.
אתם חייבים להאזין ולהיווכח שיש בכם קול קטן שאומר "לא" לאפשרות של המודעות העליונה. קול שלילי זה הינו מפוחד אפילו מהאמת הנפלאה שיש לכם את כל אשר אתם צריכים ויכולים לשאוף אליו עבור עצמכם.
אין ברצוני לומר שאתם יכולים להגיע לתובנות אלה ללא עזרה. על מנת למצוא את המקור המושלם אתם חייבים עזרה. ואין בכך הפרת האיזון בין קבלת עזרה וקבלת אחריות עצמית. ההרמוניה ביניהם תוביל לכך שהאני הפנימי ביותר יהיה האני החיצוני. אין הפרדה או קונפליקט בין השניים. האינטלקט החיצוני, האינטליגנציה החיצונית מתמלאת, מונעת ונעה על ידי המקור הפנימי של הכול אשר נמצא בכם. הוא קיים בכך ברגע זה והוא נגיש באופן מיידי. ובמידה שבה תדעו זאת, כך הוא יוכל להתגשם.
הערה: יש אנשים שפוחדים להודות שיש בהם את הכוחות הגבוהים ביותר, המפתח לכל היופי, מפני שהם חשים שזו יוהרה לחשוב כך. הם חוששים שיענשו על גאווה כזו. כמו כן הם חוששים מאכזבה. אבל מי שלא מביא בחשבון את הסיכוי להתאכזב, לא יוכל לגלות את האמת. היו כנים עם עצמכם לחלוטין והגידו לעצמכם "אפילו אם הספקות שלי יתגשמו, שאין לי אותם כוחות ואותו מקור בתוכי, עדיין עדיף לי לדעת זאת מאשר לעולם לא לאפשר לעצמי לחקור את הנושא".
בכל פעם שאתם תקועים בנתיב, כאשר אתם בחרדה גדולה, בהתנגדות עצומה, אתם יכולים להיות בטוחים שהסיבה לכך היא מסקנות שגויות. אתם מפחדים מדבר שאינו קיים. לעולם אין צורך לפחד משום דבר אמיתי. בכל מקום שבו התקדמתם בנתיב, גיליתם שזה כך. ראיתם שהחסרונות שלכם לעולם לא גרמו לייאוש כזה. הייאוש הינו תוצאה של חריצת משפט לא נכון שאתם מבטאים כלפי עצמכם או כלפי העולם. והוא קשור בבעיה דמיונית. אתם שוב ושוב שוכחים זאת בכל פעם מחדש. אני מאחל לכם למצוא בתוככם את מה שאתם באופן שגוי מאמינים שהוא נמצא רחוק מכם. היו ברוכים ידידיי היקרים ביותר. הכירו באמת שהיא כה משחררת, שאין מה לפחד, משום דבר, שהפחד והאומללות הינם שגיאה. היו באלוהים!
נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי