הרצאה 137: איזון השליטה הפנימית והחיצונית – הנתיב להתמרה

הרצאה 137: איזון השליטה הפנימית והחיצונית

29 באוקטובר, 1965
תרגום מאנגלית: עמיר כרמל

שלום ידידיי היקרים. זרם גדול וחמים של כוח ואהבה נאסף כאן. זו ברכה שהיא תוצאת מאמציכם, צמיחתכם, מאבקכם בכיוון הנכון. כל אחד מכם כאן תרם לכך – וגם כמה מידידיי שאינם נוכחים כאן הערב.

בהרצאה זו אנסה לעזור לכם לצעוד עוד צעד לקראת המטרה. כעת, מהי המטרה? ספרות רוחנית ותורות דתיות בכל התרבויות ובכל המקומות מדברות תמיד, בצורה זו או אחרת, מאה אחר מאה, על "נפילת המלאכים" או "נפילה מן החסד". מה פירוש הדבר? המין האנושי מפרש בדרך כלל את "הנפילה" באופן מילולי, כאירוע בזמן ובחלל, כמשהו שקרה אי פעם במקום מסוים. דרך מעשיהם, אינדיבידואלים מסוימים נעקרו מנקודה אחת לאחרת – או שוגרו מטה אל מימד גיאוגרפי אחר. זוהי כמובן אי הבנה גסה, משום שכוונת הסיפור, ומה שנראה כה קשה לאנשים להבין, היא לא יותר ולא פחות מאשר שינוי במצב ההכרה/מיינד של האדם. להיות נפרדים מאלוהים הוא מצב הכרה, או מצב תודעה; ולחזור אל האל, אל הבורא שלכם, זהו שוב מצב תודעה.

אחרי שהגעתם לשלב מסוים בנתיב ההתפתחות שלכם, אתם מגלים בתוך עצמכם כוח ואינטליגנציה אחרים מאלה של המיינד המודע והרגיל שלכם, כאילו הייתה שם הוויה נפרדת. נראה כאילו הוויה מסוג אחר, עצומת מימדים, שוכנת בפנים. כאילו קיימים שני מוחות – וזה השני שהתגלה לאחרונה, הדרכתו נבונה הרבה יותר מזו של הישן; הוא גורם לכם לחוות את עצמכם באופן מספק הרבה יותר.

זו כמובן אשליה, כי אין שתי ישויות נפרדות, אבל בנקודה זו עשיתם את הצעד הראשון לקראת איחוד-מחדש עם האלוהי. אתם כבר לא נפרדים ממנו לחלוטין; אתם מסוגלים להיות מופעלים ומּונַעים על ידיו; זו כולה תודעה אחת, אף כי עדיין נפרדת או מפוצלת. נפרדות זו מהווה את מה שנקרא בדת "נפילת המלאכים". בפסיכולוגיה, טרמינולוגיה אחרת משמשת לתיאור תהליך זהה: אינטגרציה אינה אלא איחוד-מחדש עם האלוהי. גם הפסיכולוגיה מכירה בכך שאדם אינטגרטיבי ובריא מתפקד מתוך מרכז הווייתו או הווייתה.

הנפרדות מן המרכז היא חומת אי הידיעה שמרכז פנימי זה של תבונה, אהבה וכוח קיים. לכן אתם לא שואפים ליצור איתו קשר, ומכאן שיותר בלבול, שגגה ובורות מתעוררים. ככל שאתם מודעים פחות למרכז פנימי זה, כך תהיה הנפרדות שלכם ממנו גדולה יותר.

כאשר, הודות להגברת המודעות-העצמית, חלקים מן החומה מתחילים להתפורר בעוד חלקים אחרים ממשיכים להתקיים, מגע מקרי עם המרכז הפנימי נותן את הרושם כי שני מיינד, שתי הוויות, נוכחות. כאשר חלקים מן העצמי הפנימי יוצאים מן המחבוא ונושאים איתם אינסוף אפשרויות לאושר עילאי, לטוב, להתרחבות בלתי מוגבלת, הם נראים לחלוטין לא קשורים לאישיות המוכרת.

מרכז פנימי זה הוא התודעה האלוהית. היא ממלאת את היקום כולו. היא כוללת הכל. מכאן שהמרכז הפנימי של כל אדם הינו אחד עם המרכז הפנימי של כל אדם אחר. כולם מלאים באחדות החיה שאינה יודעת שום קונפליקט ושום מגבלה; הכוח היצירתי הפועל בכל תהליך-חיים הוא כולו כוח אחד; ההפרדה בין חומר לתודעה היא אשליה, ואשליה זו היא הפירוש האמיתי למה שהדת מכנה נפרדות מאלוהים, או "נפילת המלאכים". מצב האושר העילאי הנובע מעבודתכם לחזור לאינטגרציה וקשר עם המרכז הפנימי, זו המטרה לא רק בנתיב זה, אלא ברמה לא מודעת, זו גם מטרתה של כל הוויה חיה.

הכוח המוכל בגרעין הווייתכם הוא כה עצום, עד שאינכם יכולים להעלות אותו בדעתכם ידידיי. רק בהדרגה אתם יכולים לבחון אותו ולראותו בפעולה – ולהתמלא פליאה. בהתחלה תראו אותו בצורות קטנות, שאף על פי כן נראות בגדר נס כמעט. ככל שאתם מבינים יותר ומרחיבים את המושגים והראייה שלכם, אתם תראו אותו פועל בדרכים רבות ונפלאות. אם תבחרו לקרוא כוח זה לכלל קיום, תגלו שהוא עצום כל כך, עד שאינכם יכולים לתפוס שיכול להיות לכם כוח כזה, או שאתם יכולים להיות הכוח הזה, או להיות מופעלים על ידיו. זה עד כדי כך פשוט.

נכון לעכשיו, רובכם עוד נפרדים מן הכוח הזה כי אינכם מאמינים באמת שיש לכם את כל הנחוץ כדי להתרחב, להיות בהרמוניה, להיות בתהליך חיים דינאמי, יצירתי, שבו אתם נותנים ומקבלים את כל שניתן לחלום עליו.

להיות לא מודעים למרכז-החיים קשור ישירות לחוסר מודעות לגורמים שאתם מכניסים לפעולה. נתיב ההתמרה חייב לעסוק בראש ובראשונה בחשיפת הדימויים, הקונספציות השגויות, הרגשות ההרסניים ודפוסי ההתנהגות ההרסניים. בה במידה שאלה ישונו, כך תופיע המודעות לאלוהי שבכם.

החלק השלילי של האישיות יכול גם הוא להיראות כתודעה נפרדת וזרה השוכנת בפנים. בניסיונותיו הראשונים להעלות חומר הרסני שהיה לא מודע עד כה אל פני השטח, האינדיבידואל מרגיש לעתים קרובות כאילו ישות הרסנית השוכנת בתוכו, כזו שאין לו שום שליטה עליה, פועלת את פעולתה. בהתחלה אתם מייחסים אירועים שליליים לגורל ואתם פוחדים מן העולם והחיים. אחר כך, כשאתם חושפים את הרסנותכם הלא-מודעת, אתם מתחילים לפחד מן הלא-מודע שלכם עצמכם, שעליו, כמדומה, אין לכם שום שליטה. גם כאן אתם מרגישים כאילו היו פה שתי ישויות נפרדות: העצמי המודע והמוּכר, על יעדיו ומחשבותיו, והלא מודע שזה עתה גיליתם, על יעדיו ומחשבותיו השליליים וההפוכים לחלוטין. ככל שאתם ממשיכים לעבוד אתם מסירים בהדרגה את הגורמים המפרידים; אתם מתחילים להודות בקיומה ולהרגיש אחראים ל"ישות" זו השוכנת בפנים; אתם מתחברים אליה ויכולים להזדהות איתה, ומכאן שאתם יכולים לקחת עליה אחריות ולהיות אחד איתה; פעולותיה כבר לא נפרדות מרצונכם המודע. כך האגו מגיע לאינטגרציה עם חלק בכם שהוביל אתכם למבואות סתומים, אולם עכשיו יכול לקבוע את הדרך אגו חכם יותר. המאבק בין האגו המשכיל לבין האלמנט ההרסני השוכן בפנים נפסק ברגע שהאגו החיצוני מסוגל לזהות את אחדותו עם האלמנט ההרסני.

התהליך הוא זהה כאשר אתם פוגשים את המרכז האלוהי. בהתחלה אתם לא מודעים אליו כשם שאינכם מודעים לתהליכים ההרסניים. ככל שהמיינד מעלה לשאלה את תפיסותיו הקודמות ומתחיל לדמות אפשרויות חדשות, מה שהיה קבור מגיח לחזית. תהליך זה חל הן על האלמנטים ההרסניים והן על האלמנטים הבונים והיצירתיים ביותר בתוככם; ההצגה של שניהם נראות מנותקות מן העצמי בהתחלה. רק כאשר אתם מקבלים ]את העובדה[ שגם אלה חלק מהעצמי, רק אז יכול העצמי לקחת עליהם בעלות ולהטמיע אותם. בתהליך זה השלילי מתמוסס, והאלוהי מתחיל יותר ויותר להפעיל ולהניע את האגו המודע, עד שהאגו הופך לאחד איתו.

חשבו על מצב רוח או סיטואציה ארעיים ובלתי רצויים שנדמה כי אינכם יכולים לשנות. היכן שהוא בתוככם חייבת להיות הנקודה שבה ייצרתם בכוונה את האלמנט הבלתי רצוי, אחרת לא הייתם נמצאים בסיטואציה זו. כל עוד אתם מתעלמים מן הקשר, בין הרצון שלכם בתוצאה שממנה אתם סובלים עתה לבין זה שאתם חווים את התוצאה, אינכם יכולים שלא להיות מבוהלים ומפוחדים. אתם עושים כמיטב יכולתכם שלא להודות בכך שמדובר בתהליך שאתם עצמכם גרמתם; אתם מעדיפים לייחס זאת לאכזריות הגורל; אתם נאבקים שלא לראות את מעורבותכם אתם בעניין. אבל ברגע שאתם רוצים לראות את הקשר, אתם תראו אותו. או אז תהיו חופשיים, אפילו בזמן שאתם עוד לא מושלמים. היכן שביצעתם זיהוי זה אתם כבר לא מרגישים חסרי ישע ונשלטים על ידי כוחות שאינכם יכולים להבין. אם אתם מתעלמים מהחלק שלכם ביצירת המצב הנוכחי ומכחישים שאתם ממשיכים להפעיל אותו, אתם מביסים את עצמכם באמת. עליכם לזהות עובדה זו ובכך לחסל את בורותכם.

ברגע שאתם לוקחים בחשבון כי כל דבר שאתם חווים הוא תוצאה של סיבה כלשהי שאתם עצמכם הכנסתם לפעולה, ברגע שאתם אומרים "אני הוא זה שיצר את זה איכשהו, אני רוצה לראות היכן ואיך" ואז מניחים לזה ומניחים לכוחות הפנימיים החיוביים שלכם לייצר את התשובות, אתם תגיעו באופן בלתי נמנע אל הידע הזה. ברגע ההוא אתם תחוו את הרמז הראשון לשלום ]פנימי[ ולמצב חסר-מורא, משום שבאותו הרגע, בתוך עצמכם, אתם רואים את הסיבה והתוצאה שיצרתם בעצמכם. דנתי בכך בהקשרים אחרים כבר לפני כן, ואני חוזר משום שמספר חברים זקוקים לכך מאוד; האמת נשכחת בקלות כל עוד לא הפכה לטבע שני בתהליך הצמיחה. נחוץ גם לשרטט שוב את ההקבלה בין תהליכים פנימיים שליליים לחיוביים; ככל שאתם מודעים יותר לשתי האפשרויות בתוככם, כך אתם יכולים להטמיע אותן ולהזדהות עם שתיהן, וכך השלילי מתמוסס והחיובי נוטל פיקוד.

אינכם יכולים לרכוש מודעות לאף אחד משניהם (השלילי והחיובי) אלא אם כן אתם מהרהרים בסיבה ובתוצאה ומטפחים זאת יחד עם האגו המודע. כאשר אתם לוקחים בעלות על ההיבטים השליליים שבכם, תהיו מסוגלים לתבוע לעצמכם את הכוח הגדול ביותר שקיים. ככל שאתם נוטלים בעלות ואחריות על ההרסני שבכם כך הוא כבר לא יכול לשלוט בכם, ואתם מסוגלים ליטול אחריות על הטוב ביותר בבריאה – האלוהי שבכם. כאשר אתם כבר לא נשלטים על ידי ההרסני משום שאתם מקבלים אותו כחלק מעצמכם ובכך מבססים הגדרה-עצמית, הכוח האוניברסאלי הגדול ביותר יעצים ויפעיל אתכם להשגת תוצאות שלא יכולתם לחלום עליהן עד עתה. ככל שאתם רואים איך פועלים האלמנטים ההרסניים שבכם ומה מניע אותם, הם יחדלו להפחיד אתכם כי תהיו מסוגלים לקבוע את מסלולם. בו בזמן לא תפחדו יותר מן הכוח החיובי הגדול ביותר השוכן בתוככם; תהיו מסוגלים לעשות בו שימוש על ידי בניית תבניות לעיצובו באמצעות המיינד המודע שלכם. כל עוד אתם פוחדים מן ההרסני שבכם, אתם חייבים גם לפחד מן האלוהי שבכם. אתם תחדלו לפחד מן ההרסני רק אם וכאשר תהיו מוכנים להתייצב מולו במלוא הכנות.

אינטגרציה עם המרכז האלוהי שבכם אינה מתרחשת בבת אחת. כידוע לכם, אלה תהליכים הדרגתיים. בתחומים מסוימים אתם עשויים כבר עתה להיות חופשיים בהחלט וייתכן שכבר כוננתם קשר ישיר עם מרכז העצמי הפנימי, דבר המביא תוצאות רצויות ביותר בחוויית החיים הפנימיים והחיצוניים. תחומים אחרים עשויים עדיין להיות מוקפים בחומה של חוסר מודעות. בתחומים אלה אתם עדיין עשויים שלא לראות היכן ואיך אתם מפעילים את התהליכים השליליים, ולפיכך אינכם יכולים להפעיל בכוונה את אלה החיוביים; הרצון שלכם חסום ומשותק. אתם עשויים להיות מסוגלים בהחלט לתקשר עם הגרעין הפנימי שלכם ולקבל ממנו הדרכה והנעה/הובלה בדרכים מופלאות בכל התחומים שבהם רכשתם חופש באמצעות מודעות, אבל בתחומים של חוסר מודעות אתם מנּועים מלעשות זאת. לפיכך, בתחומים אלה אתם מופרדים מלדעת אלו אלמנטים הרסניים פועלים את פעולתם ומן הכוח שיכול לעזור לכם לגדול מעבר לנתק הזה. למצבים אלה תועיל ההרצאה הזו.

אתם תלמדו להבין איך פועלים חוקים אלה ואיך תוכלו לנצל את כוחות המיינד והרצון שלכם. ככל שתבינו את העוצמה הגלומה בהם, תחדלו להרגיש חציצה בין האינטליגנציה והרצון המודעים שלכם, שיוצרים את המיינד החיצוני והאישיות האקטיביים, לבין עצמי אלוהי פנימי ורחב ידיים זה, מרכז הווייתכם הפנימית, שהוא בו בזמן גם מרכז היקום.

כל עוד אתם נפרדים מן המרכז, אתם חייבים להיות חלשים ואבודים; מוחכם ואישיותכם הנפרדים אינם יכולים לעשות את אשר ניתן לבצע רק בשיתוף-פעולה עם המרכז הפנימי. רמות האישיות החיצונית משרתות מטרה אחת: להגיע אל ההוויה הפנימית, להכיר את כוחה של ההוויה הפנימית, להעלות בדעתכם את יופייה של ההוויה הפנימית ואת אפשרויותיה, ובכוונה תחילה לבנות קשר עם המרכז הפנימי. העצמי החיצוני חייב להניח לעצמו להתמלא במה שעולה מן העצמי הפנימי ולקבל ממנו הדרכה והנעה/הובלה. כאשר האישיות החיצונית מפנה לכך מקום במכּוון, העצמי הפנימי יבוא באופן ספונטני לידי ביטוי. בתהליך זה האישיות החיצונית תגיע בסופו של דבר לאינטגרציה עם הגרעין הפנימי.

כאשר העצמי החיצוני מנסה לבצע את מה שרק ההוויה הפנימית מסוגלת לעשות, אינכם יכולים להצליח. אתם חייבים להיתקל בבלבול וקשיים, פחד וכאב; בלתי נמנע שתיאבקו בדרך המתסכלת ביותר. בהתעלמותו המוחלטת מן הליבה הפנימית, העצמי החיצוני ינסה בכל מאודו לשלוט במה שאין לו יכולת לשלוט בו, ומאבק זה גורם אף יותר מתח, חרדה, תחושת כישלון ופחד מתבוסה; אבל העייפות ממאבק עקר זה, על כל הלחץ החיצוני חסר הטעם הכרוך בו, גם מניעה את האישיות לוותר בתחומים שבהם ההתמדה היא חיונית. לפעילות תכליתית נחוץ ההפך בדיוק: היכן שהאישיות מכריחה ודוחפת, הכרחי להרפות ולהיכנע לכוח העדיף שבתוך העצמי. היכן שהאישיות מרימה ידיים בחוסר תקווה וקבלת הדין, בלי לגבש מחשבות שיכולות להפעיל את הגרעין הפנימי, יש להשקיע מאמץ ורצון. לרוע המזל, לעתים קרובות מדי, הבחירה בדרך הקלה שולטת בתהליכי חשיבה הנכנעים לשליליות, בעוד הרצון החיצוני נלחם, נאבק ולוחץ להשגת תוצאה רצויה, שאינה יכולה להגיע כל עוד היכולות הפנימיות נותרות ללא שימוש. דחיפה מתוחה וחרֵדה זו מתרחשת בדרך סמויה ביותר אך אמיתית מאוד. היא מכּוונת כלפי אחרים שחייבים, האדם מתעקש, להתנהג בדרך מסוימת כדי לאפשר לעצמי להשיג את מטרתו. הדחיפה גם מכּוונת כלפי העצמי המתנגד, שאי אפשר לאלצו להרגיש אחרת כל עוד האישיות מתעלמת מקיומן של "סיבות" ברורות להתנגדות שלו.

ככל שתתקדמו בנתיב, אתם תראו את חוסר האיזון שקיים בתוך האישיות שלכם בנושא השליטה, ואז תוכלו להביא לתיקונו. תהיו מודעים בחריפות לדרך שבה אתם נכנעים לדפוסי מחשבה ולרגשות הרסניים ביותר. אתם תראו איך מבחינה זו אתם בוחרים בקו הפעולה הקל ביותר. בשלב שבו המחשבות שלכם כבר לא מעורפלות, ניתן לעמוד על השפעתן, לעצור אותן ולבחור בדפוס בונה לחשוב, להרגיש ולרצות. בתחומים בהם מתעוררת בעיה רגעית, אתם תנסחו משאלה בונה אחת ויחידה, להושיט יד פנימה ובכוונה תחילה להפעיל את העצמי האלוהי המורחב אשר שוכן עמוק בתוככם.

לא קשה לעשות זאת. זהו למעשה מסלול קל הרבה יותר מאשר המאבק הנוכחי שלכם. אם רק תאמרו, "אני, באמצעות ההוויה החיצונית שלי, לא יכול/ה לפתור את הבעיה. אבל אני יודע/ת שאני חייב/ת להיות נתון/ה בבלבול ואי-אמת משום שאני נדחף/ת לחשוב ולהרגיש ולפעול בדרך שמייצרת חוסר תקווה, פחד, תסכול, רגשות של ספק. עכשיו אני אתחבר בכוונה תחילה אל המרכז הבונה ביותר בהווייתי הפנימית ביותר ואפעיל אותו, ואתן לו להוליך אותי אל המחשבות וההבנות הנחוצות לי ברגע זה ממש, אל מעשים ורגשות שהם טובים ובונים ברגע זה". ואז הרפו ותנו להיות – ותנו לו להוביל אתכם, תנו לו לחשוב דרככם! תנו לו להרגיש דרככם! זהו כל מה שעליכם לעשות. בדרך זו אתם מפעילים מרכז חי זה, המרכז שגלומה בו העוצמה הגדולה ביותר, והוא ידריך אתכם צעד אחר צעד.

התהליך שתיארתי כרגע הוא בפירוש לא חד-פעמי וסופי, אם כי בהתחלה אתם עשויים להרגיש כך. תוכלו לקחת את עצמכם בידיים ולנהוג כעצתי, ובהחלט תוכלו לחוות תוצאה רצויה ביותר. אבל אז אתם עשויים להניח שזהו זה, ושלא נחוצים צעדים נוספים. כמובן שזה לא מספיק, משום שאתם עדיין בתחילת תהליך האינטגרציה, שלא יכול להתקיים בלי מאמץ מודע. עליכם לעבוד על אינטגרציה באמצעות אותו התהליך שבו אתם הוגים רעיון, ואז מגבשים/מנסחים ומפעילים את המחשבות והרצון הנכונים, אלה שקוראים למרכז הפנימי לצאת מן המחבוא. ויש לחזור על התהליך.

כל צומת מציבה מחסומים חדשים שעליכם לזהות ולהסיר מן הדרך. בכל פעם שמופיעים קשיים ומצבי רוח שליליים, עליכם לעצור את השליליות שכה קל כמדומה להיכנע לה, ולהילחם כדי להתחבר להוויה הפנימית. הדבר אינו קשה במיוחד. למעשה הוא קל למדי. בכל פעם שאתם עושים זאת, אתם מסירים עוד לבנה מן החומה המפרידה. יותר הבנה, יותר חיים חייבים להיות התוצאה, כך שבסופו של דבר אתם תרגישו את הכוח הגדול הזה שמניע/מוביל אתכם, ככוח שלכם. אתם תרגישו אחדות בין העצמי החיצוני שלכם לבין המרכז שאתם מזמנים לכלל ביטוי באמצעות תהליך חשיבה מכּוון. כבר לא ייראה כאילו קיימת בתוככם תודעה שנייה, או כאילו המניפסטציות בחייכם החיצוניים לא קשורות אליכם בשום צורה. אתם תהיו מחוברים הן לסיבות השליליות שלא ראיתם לפני כן והן לכוחות החיוביים שלא חלמתם שאפשריים. כתוצאה מכך אתם תתמלאו במחשבות בונות של אמת, התרחבות וראייה רחבה יותר; כל סיטואציה תציע אפשרויות רבות לפתרונות רצויים ולצמיחה יצירתית. לא ניתן לצאת משום קושי אם אתם סומכים על המיינד החיצוני לבדו. הניחו למיינד החיצוני להתמלא בהוויה הפנימית; רק אז תוכלו למצוא דרך לצאת מכל בעיה ספציפית.

הדרך להשיב איזון נכון לשליטה מומחשת היטב בדוגמה הבאה: כל יציר אנוש צריך ורוצה אהבה. כאשר השליטה מאוזנת כראוי מבחינה זו, אתם נותנים מעצמכם בצורה חופשית ונטולת פחד, ובו בזמן אתם משחררים את אלה שאתם אוהבים. אתם לא מכריחים, לא רכושניים, לא צריכים בעלות ולא זקוקים להפעיל שליטה ולחץ הדוקים. לפיכך גם עליכם לא ניתן לרכוש בעלות או שליטה, ואינכם צריכים לפחד לאהוב ולהיאהב. אתם חייבים להבין, מתוך הלך נפש זה, שאהבה היא החופש הגדול ביותר, שהיא חייבת להגיע אליכם אם תניחו לה, ושאינכם צריכים להילחם או לדחוף להשגתה. אתם יכולים להניח לאחרים להיות חופשיים משום שאתם יודעים שאתם מקבלים את שלכם; והאהבה היא שלכם משום שאינכם חוסמים אותה, פוחדים ממנה או מתנגדים לה. אהבה היא רצף מרחף שלא יכול להילקח מכם, כל עוד אתם לא לוקחים אותו מעצמכם. אין לה סוף, כל עוד אינכם שמים לה סוף. היא בטוחה לחלוטין, שום סכנה ושום קונפליקט לא נקשרים אליה. לתת מעצמכם, לאהוב ולתרום, לא מרמז לפיכך על אובדן שליטה. אתם במובן האמיתי של המילה "מוגדרים-עצמית" שליטה במובן הטוב ביותר היא שלכם, בלי מתיחּות או פחד.

בעיוּות, בשליטה כוזבת, אתם שוב במצב של או-או. אתם לא אוהבים ואתם לא מרפים. אתם מדמיינים  את הגרסה הכוזבת, או של האהבה או של אפשור חופש. לאהוב בדרך מעּוותת פירושו קידוש-השם, מחיקה-עצמית כנועה, הרס-עצמי למען "האדם האהוב". להיאהב בגרסה המעּוותת פירושו בעלות ושליטה מוחלטות על "האדם האהוב". מכאן הפחד שלאהוב פירושו רכושנות, כניעה ומוֹת-קדושים. אתם כמהים לאהבה, ועם זאת אתם פוחדים ממנה ומתנגדים לה. אתם מפקפקים, ובצדק, בכוחכם להיות הבעלים של אדם אחר או לשלוט בו ככל שהאמונה שלכם דורשת. הפחד להיות נשלטים (לאהוב), והפחד שלא תוכלו לשלוט (להיות אהובים), מוביל אל הגרסה הכוזבת של ויתור שפירושה סגירּות חוסר עניין, חוסר מעורבות, חוסר מחויבות, קהות רגשית, נפרדּות וסירוב לאהוב. כשאתם שקועים בעיוּות זה, אינכם יכולים לראות שאהבה וחופש הם אחד; אתם מקשרים אסוציאטיבית בין אהבה לחוסר חופש, וגם אם אתם יודעים באינטלקט שאין זה נכון, אינכם יכולים לחוות רגשית את החופש ההדדי שבאהבה אמיתית.

המיינד, האינטלקט או הרצון החיצוניים אינם יכולים לפתור מאבק מסוג זה. הפעילו את המרכז הפנימי על ידי הבעת רצונכם לתת מעצמכם בחופשיות, בלי פחד להיות נשלטים. הביעו את תשוקתכם להרגיש ולחוות את אחדות האהבה והחופש. בקשו הדרכה להגיע לשלב זה על ידי פיתוח הכרחי תחושת יושרה וקבלה עצמית. אתם תגלו שככל שאתם אוהבים יותר כך אתם מקבלים יותר חופש ועצמיות. אם אתם מביעים אפשרות זו כמחשבה מגובשת, ואז מפעילים את הכוחות הפנימיים שיעזרו לכם לחוות אותה, אתם תצאו גם תצאו מכל בעיה שנקלעתם אליה.

הבדידות שלכם, הפחדים והקונפליקטים מסתכמים בזה: אתם לא עושים את הדבר המעשי היחיד, להפעיל את הגרעין האלוהי שבתוככם. זוהי השליטה היחידה שהיא אמיתית, רגועה ובונה; שכן מרכז פנימי זה יכול בהחלט לפתור כל בעיה, אם רק תתנו לו. ואתם נותנים לו רק כאשר אתם מזמינים אותו. היא, ההוויה הפנימית שנמצאת היישר בתוככם, כבר יודעת ומבינה את התהליך ]המאפשר[ לאהוב בלי סכנה, לתת אהבה וחופש ולפיכך לקבל אהבה ולהישאר חופשיים. העצמי החיצוני שלכם אינו מבין זאת, ואינכם יכולים לייצר מצב הכרה שאינכם מבינים לאשורו. העצמי הפנימי יכול לעזור לכם. הזמינו אותו.

בכוחו של הגרעין הפנימי לפתור עבורכם את כל הבעיות. לא משנה מה הן התפיסות השגויות שלכם, תודעה זו השוכנת-בפנים יכולה לשנות אותן למצבי הכרה נאמנים לאמת. היא, התודעה הפנימית, מוכנה ומזומנה להגיב תמיד, אך יש לפנות אליה במפורש. היא תמלא אתכם במחשבות, בהשקפות וברעיונות מגרים ומאתגרים; היא תוביל אתכם להרגיש רגשות של אמת ויופי; הדרכתה לא תסולא בפז. אם אתם קוראים לה היא חייבת להיענות, כי זהו החוק. זהו לא מעשה קסמים ולא מעשה גבורה שיש לרכוש בו מיומנות של מאסטר. אתם יכולים לבצע זאת ]לקרוא להוויה הפנימית[ ברגע זה ממש, אם תבחרו.

כל המעשים והחוויות הבונים בחייכם נובעים ממרכז פנימי זה, מן העצמי הפנימי ביותר, מן הגרעין שלכם, מן החומר האלוהי שאיתכם ובכם בכל עת. המרכז הפנימי לא יכול להיענות אלא אם כן המיינד החיצוני, המופרד מן הגרעין, בונה איתו קשר בכוונה תחילה.

הצורך הגדול ביותר לכל ידידיי כיום הוא להבין תהליך זה ולפעול בהתאם. לא משנה כמה דיברנו, אתם עדיין שוכחים זאת, מתעלמים מכך, מזניחים זאת, לא מצליחים לפעול בהתאם. אתם נכנעים לשלילי, להרסני, בקלות כה רבה! אתם מפקידים את עצמכם ללא היסוס בידי המכניקה החיצונית, והתהליכים השליליים שבה סוחפים אתכם למערבולת. שוב ושוב עליכם לגלות שהתחלתם את תגובת השרשרת השלילית בכוונה בנקודה כלשהי, ואז היא יצאה משליטה ודומה שאינכם יכולים לשלוט בה. אבל אתם יכולים גם יכולים, על ידי ניסוח פשוט של המחשבה והתשוקה הנכונות. זהו המאמץ היחיד הנדרש מכם בהתמדה לאורך החיים ידידיי. כשאתם נותרים נפרדים מן הגרעין הפנימי, אתם תשושים ללא צורך. אינכם עושים את המאמץ האחד הנדרש, ליצור בכוונה תחילה קשר עם הכוח הפנימי שיפעיל אתכם וימלא אתכם במה שאתם זקוקים לו יותר מכל. כשאינכם עושים את המאמץ, אתם משקיעים אנרגיה פי מאה מן הדרוש לבחירה המסוימת הזו, והאנרגיה המבוזבזת מניבה כישלון ואכזבה כשאתם נכנעים לדרך הקלה ביותר בדיוק בתחום שבו עליכם להתמיד. אתם עושים מאמץ עצום להימלט מן השליליות שייצרתם מלכתחילה ובחרתם להיכנע לה.

כשאתם הופכים תהליך זה על פיו ומשתמשים באנרגיה שלכם לעצירת התהליכים ההרסניים, כשאתם בכוונה תחילה פונים אל הכוחות הפנימיים, תבונתכם הפנימית תפעיל אתכם. זהו תהליך ספונטני שקורה ללא מאמץ, אך תחילה עליכם לאסוף את המחשבות שלכם; עליכם לרצות להפקיד את העצמי בידי הכוח האלוהי שבפנים; עליכם לעשות את המאמץ; עליכם לנסח בבהירות את התשוקה לצאת מכל סיטואציה שלילית, פנימית או חיצונית. כאשר אתם עושים זאת, פְ נו אל הכוח הפנימי שיוביל אתכם בדרך, צעד אחר צעד. אל לכם לפקפק בקיומה של הליבה הפנימית ידידיי. גם אם כמה מכם טרם חוו אותה דיים, גם אם הספק מכרסם, היענו לתהליך בכל זאת. תמיד ניתן להביע ברהיטות את התשוקה להשיג תוצאה בונה. גם אם אתם מפקפקים בקיומם של תבונה וכוח גדולים הנמצאים בתוככם ועומדים לרשותכם המיידית, עשו להם מבחן הוגן והרשו להם להתבטא "אם הם קיימים". אם רק טענות אתם שופכים עליהם, הפקפוק שלכם לוקה בחוסר כנות. אין לכם מה להפסיד, שהרי כבר חוויתם למכביר שההסתמכות הבלעדית על היכולות החיצוניות שלכם היא שגרמה לכם להיכנס למצב הבלתי רצוי הנוכחי. ]הפעלת[ לחץ חיצוני, מתח וזרמים מאלצים, לא השיג/ה דבר. אז נסו זאת בדרך הזו עתה. הפקידו את עצמכם בידי הכוחות הפנימיים, שאינם זקוקים ללחץ או הכוונה אחרי שגיבשתם מחשבות של רצון בונה. תיווכחו שזה עובד.

ידידיי, נתתי לכם מפתח שיכול להוביל לחציית סף מהותי אם רק תעשו בו שימוש. עשו שימוש בשליטה בדרך שתיארתי, במקום בצורה הקודמת. אולי תוכלו למצוא תחומים בהם אתם כבר נוהגים כך; תיווכחו שבתחומים אלה חייכם מוצלחים מאוד; דברים מסתדרים בצורה חלקה ונטולת מאמץ, ולמעשה אינכם צריכים יותר להתאמץ כדי לנסח רצון בונה ולהתחבר להוויה הפנימית באמצעות המיינד החיצוני, כיוון שכבר כוננתם אחדות; כבר חזרתם הביתה. בתחומים אלה התודעה שלכם היא בונה לחלוטין בכל ביטוייּה, הצדדים הפנימיים והחיצוניים של התודעה מאוחדים; אין פיצול; אתם בהרמוניה ואין זכר למניעים הרסניים בפינות הרחוקות ביותר של אישיותכם. מה שהדת מכנה "ישועה", ומה שהפסיכולוגיה מכנה אינטגרציה, בריאות נפשית ובגרות רגשית, כבר התרחשו בתחומים אלה.

בו בזמן, תחומים אחרים באישיותכם נותרו עדיין במחוזות חשוכים של קונפליקט, שגגה, נפרדּות, ספק, בּורות והרסנות. שם, אם תעשו שימוש במפתח שאני נותן לכם, ניתן להאיץ את תהליך ההתפתחות.

שליטה כוזבת מחזקת את חומת ההפרדה. הסירו את החומה על ידי התחברות ליכולות שהן יותר עמוקות וגדולות, כדי שאלה יפעילו אתכם גם בעוד החומה עוד נוכחת. שימו זאת בראש מעייניכם ידידיי. עשו שימוש במפתח זה בכל מקום שאתם רואים לנכון והיכן שאתם מרגישים את הצורך הגדול ביותר בכל רגע נתון. ככל שתגדל תושייתכם בניסוח הצרכים שלכם, כשאתם רוצים שהמרכז הפנימי ידריך אתכם וייתן לכם השראה, שיפעיל וימלא אתכם באמת, בהשקפות ובאנרגיות בונות, כך הדברים שהמרכז יבטא יהיו מושלמים יותר. המרכז יתבטא בדרכים כה רבות ושונות, עד שהוא ימלא אתכם בביטחון ואמון של ממש, אמון בעצמכם ובתהליך החיים.

בקשו מכוח בונה זה, מגרעין זה כליל השלמות והיופי, הבריאות והתבונה, להעניק לכם את הרעיונות הנכונים להסרת החומה המפרידה. בקשו ממנו השראה למדיטציה האפקטיבית ביותר בכל רגע נתון, עד שאפילו המיינד החיצוני שלכם, שחייב לעשות את הצעד הראשון לביסוס הקשר עם המרכז הפנימי, יתמלא בכוחה ובתבונתה של ליבתכם. כך האינטראקציה תתרחש משני הכיוונים. ככל שתטפחו את התהליך, כך תרגישו בטוחים יותר, וכך תבינו כי אין בעיה שאין לה פתרון. ישועה, ידידיי, טמונה אך ורק באיחוד המיינד החיצוני עם הגרעין הפנימי. הישועה קרובה כל כך, על כל האמת והאור וההקלה והשמחה שבה, אך פשוט לא עולה בדעתכם שהיא בהישג יד. היכנסו אל המרכז העמוק שבכם והתשובות יגיחו ממחבואן; בעקבות זאת תגיע הארה ובהכרח המשבר ייעלם.

כוח גדול אף יותר של אהבה ועוצמה מופעל עתה. רבים מכם כאן לא רק שהבינו, אלא גם קיבלו תובנה או הצצה, רכשו תקווה ואור. אור זה מראה שאינכם תלויים בכוח חיצוני כלשהו שאותו צריך לאלץ, להכניע או לשדל. קיים בתוככם כוח הזמין לכם מיידית, כוח בטוח כל כך ונפלא. כמה מכם כאן כבר חשו אותו ועומדים על סף השימוש בו במקומות הנחוצים לכם ביותר. השימוש בו יוציא אתכם עד מהרה מן המשבר או מן הבלבול הכואב. היו מבורכים, כולכם.

היו בשלום. היו באלוהים!

נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי