הרצאה 205: סדר כעיקרון אוניברסאלי – הנתיב להתמרה

הרצאה 205: סדר כעיקרון אוניברסאלי

17 בנובמבר, 1972
תרגום מאנגלית: עמיר כרמל

שלום, ברכות אלוהיות לכולכם ידידיי היקרים. הערב תהיה הרצאה בנושא שמעולם לא דנתי בו לפני לכן.

היקום הוא נס של סדר. כל חלקיק בו נמצא תמיד במקומו הנכון. מֵיסַבים וגלגלים זערוריים  משתלבים, פועלים זה על זה, משלימים זה את זה ויוצרים מנגנון עצום מימדים שהמין האנושי אינו מסוגל להעלות אפילו שמץ ממנו על הדעת. הרמוניית הבריאה ותפארתה לא יכולות היו להתקיים בלי עיקרון הסדר שבבסיסן; זהו סדר אוניברסאלי שניחן בדייקנות ובדיוק מתמטי החומקים מן הראייה האנושית; רק לפעמים אתם חשים במעורפל את קיומו של סדר גדול יותר; מנקודת המבט האנושית המקוטעת שרואה כל דבר מחוץ להקשרו, אתם רואים אי-סדר וכאוס. אי-הסדר והכאוס ברמת החיים האנושית הם כמובן אמיתיים, משום שהם תוצאותיו של עיווּת. גם בטבע, ייתכן שאתם רואים את מה שנדמה ככאוס, שכן תופעות טבע מסוימות נראות הרסניות. עם זאת, באותה התרחשות עצמה, סדר גדול יותר בא לידי ביטוי.

סדר הוא תוצר-לוואי של הרמוניה אלוהית. בהרצאה זו אדוּן בשאלה מהו סדר או אי-סדר פנימי, מהו סדר או אי-סדר חיצוני, וכן במשמעותם, בקשריהם וביחסים ביניהם.

סדר פנימי קיים כאשר בני אדם הם מודעים לחלוטין, כאשר לא נותר שום חומר לא-מודע בנשמה. היות שאין אדם שניתן לומר זאת עליו, הסדר, כמו בהופעות אלוהיות אחרות, קיים רק עד דרגה מסוימת בחיי אנוש. אדם יכול לחוות אהבה, אמת, חוכמה, שלום, אושר עילאי, מציאות, רק יחסית לדרגות שונות. כך גם לגבי הסדר. ישות מודעת לחלוטין לעצמה וליקום חדלה להיוולד לתוך החומר האנושי והביטוי החומרי. חייה של ישות זו וכל הווייתה שרויים בסדר מוחלט, בלי להותיר קצוות פרומים.

מאידך, היכן שחסרה מודעות, הדבר מצביע על אי-סדר. אם אינכם מודעים, אינכם יכולים להיות בַּאמת; הדברים נשמטים מכם; אתם נעשים מבולבלים; הבלבול ואי-הסדר פועלים זה על זה בעוד אתם מגששים באפלה, נאבקים לתפור יחד את חצאי-האמיתות שבידכם, לוקחים מכל הבא ליד להטלאת החורים והפערים בשמיכת הכאוס שלכם.

רוב האנשים מסוגלים לזהות מאבק זה בתוכם, אם הם מתמקדים בו; אי-הסדר משתולל במיינד בנסותו להשליט סדר כוזב, דבר המגביר את אי-הנוחות ואת חוסר הסדר; כמו לשפוך לכלוך מתחת לרהיטים, היכן שאי אפשר לראותו; האווירה מצחינה מפסולת חבויה. דעות כוזבות ודפוסי התנהגות נפסדים הם פשוטו כמשמעו חומרי פסולת שיש להיפטר מהם. אם הם נותרים בנפש, אזי כל הדעות שלכם, התפיסות, המעשים וההחלטות יתבססו על חצאי-אמיתות או על עיוותים מוחלטים ושגיאות. התוצאה חייבת להיות כאוטית ומאכזבת. האיש או האישה – אלא אם כן הם מוכנים לעשות סדר על ידי בחינה מדוקדקת של כל עמדה, אמונה, תגובה והרגשה – ימשיכו להטליא טלאי על טלאי עד שהאריג כולו יתפרק; מבנים כוזבים מתמוטטים תמיד, וההתמוטטות הרדיקאלית ביותר היא המוות הפיזי, שתמיד מעניק את האפשרות לפתוח דף חדש.

במישור החיצוני היומיומי קורה אותו התהליך, ולא רק כסמליות לחיים הפנימיים אלא כביטוי שלהם. מי שצובר חומר חסר תועלת בארונות ובמגירות, לעולם לא מנקה וחושב שביכולתו להשליט על כל זאת סדר פונקציונאלי, חי באשליה של סדר כוזב ומשלם מחיר גבוה.

יש קשר ישיר בין סדר למודעות. היכן שקיים אי-סדר בחיי אדם, הוא או היא בורחים ממשהו, נוקטים במדיניות של הימנעות ויוצרים את חשכת אי-הסדר. אתם יכולים אולי לראות גם קשר נוסף: הימנעות לא מצליחה לכונן סדר בשום רמה שהיא; הימנעות וחוסר מודעות קשורות זו לזו הדוקות. ברמה הפנימית הדבר מתרחש כאשר אינכם מתמודדים עם הצטברויות מנטאליות ואמוציונאליות שיש להשיל על מנת לאפשר למחשבות ולרגשות הקיימים כרגע להתאים לערוצים ההולמים. אז האדם הופך להיות מודע לעצמו ויכול לבנות פעילות הרמונית וזורמת בתוך המערכת הנפשית [שלו].

ברמה החומרית, האדם עושה ניקיון בית. הוא יכול להתמקד בחפציו, בדברים שלו; הוא יכול לכוון את המיקוד אל ענייניו הכספיים, השימוש שלו בזמן. ייתכן שיהיה עליו להתמודד עם, ולהתגבר על הרגלי התמהמהות, הדפוס לדחות דברים לאחר כך במקום להתמודד איתם בזמן שהם עולים. המטרה בכל המקרים היא לנקות את חייכם מן העומס.

בחיים הפנימיים או החיצוניים, העיקרון הוא זהה. האדם מגיע להחלטה להקדיש זמן, מאמץ ותשומת לב לניהול חָלָק של חייו. ככל שההצטברות גדולה יותר, כך יידרש מאמץ גדול יותר להכנסת סדר. בתהליך זה נוצרים דפוסי הרגל חדשים; אתם מטפלים מיידית בדברים מהם נהגתם להימנע, אתם ממקדים את תשומת הלב במה שנדרש כרגע. או אז שלום פנימי חדש מבסס את עצמו אוטומטית. לא משנה עד כמה אתם מודטים ומתפללים או מקדישים את האנרגיות שלכם לנושאים רוחניים או אמנותיים, שלום זה ייעדר אם חייכם עמוסים באי-סדר פנימי וחיצוני.

הימנעות היא בריחה מן הקיים. פירוש הדבר הוא שאינכם יודעים מה קורה – בפנים או בחוץ. אתם נעשים מבולבלים ולא מאורגנים, לא משנה עד כמה אתם מנסים להסתיר עובדה זו ממודעותכם. אתם יודעים היטב כי הנתיב תמיד יביא אתכם אל מה שאתם רוצים לברוח ממנו. בכל האמור בנתיב ההתמרה הפנימי שלכם, אתם יוצרים יותר סדר ויותר אור ככל שאתם מתמודדים עם מה שנהגתם להתחמק ממנו. אתם אכן מרגישים בהווייתכם הפנימית ניקיון וסדר שחסרו לכם קודם. אבל כשאינכם יודעים, כאשר אתם ממשיכים להימנע, אתם חיים בביצה אפלה ומרגישים מאוד לא בנוח.

היבט שלישי של סדר הוא מציאות. כשאתם שרויים באי-סדר, אתם חיים באשליה שההתחמקויות שלכם, חוסר ההתמודדות עם מה שדורש התמודדות כדי לחיות בשלום ובנוחות, לא ישפיעו בשום צורה על חייכם. אתם משלים את עצמכם להאמין שההימנעות לא משנה, שלא תושפעו ממנה, שלדברים שאתם לא עושים אין שום השפעה יצירתית על חומר-החיים שלכם. אבל אין שום דבר שאתם עושים או לא עושים, מבצעים או משמיטים שאין לו השלכות. לא לעשות משהו יוצר תנאים וחומר נפשי בדיוק כמו כן לעשות משהו. הדבר חל על הרגליו החיצוניים של אדם ועל סדר חיצוני, או חסרונו, בדיוק באותה המידה כמו על חייו הפנימיים.

חוסר מודעות, הימנעות ואשליה יוצרים אי-סדר, שיוצר אף יותר חוסר מודעות, הימנעות ואשליה, עד אשר המיינד והרצון מחליטים להתעמת עם הנושא לעומק, אחת ולתמיד, ואז מתחייבים לקיים את הסדר.

מודעות פירושה להתמקד בצורה עמוקה ומוחלטת בכל נושא שעולה, ולהתמודד איתו; מציאות פירושה להתייצב מול התוצאות שנובעות מהדרך בה אדם חי. אלה הדברים שמספקים את התנאים לסדר והרמוניה. סדר יוצר יותר מודעות, יותר יכולת להתמקד בזמן שהחיים נפרשׂים; הוא מאפשר יותר מציאות.

אתם מולידים אי-סדר מתוך האשליה ש"הוא יעלם מעצמו", ואז סובלים ממנו. אתם מצליחים אולי להתחמק מן הסבל המסוים הזה, גם כן הודות לאי-הסדר שלכם: מכיוון שההימנעות שלכם עוד פעילה, אתם עשויים להצליח להיות לא מודעים לסבל שלכם. אתם עשויים לנסות לייחס את המתחים שלכם, החרדות, אי-הנוחות, הלחצים, נקיפות המצפון, חוסר-הנחת המציק לכם, לעניינים אחרים. אך העובדה בעינה נשארת, שאי-הסדר שאתם עצמכם יצרתם אחראי להרבה מאוד מן הסבל שלכם.

כלל לא משנה האם הזנחת הסדר נוגעת לנושאים הגדולים והחשובים או לסוגיות שוליות. ההזנחה הפעוטה ביותר גורמת אי-סדר ויוצרת חוסר נוחות בנשמה. כלל זה חל על הרגליו וחייו החיצוניים של אדם באותה המידה כמו על חיי הנשמה.

החיים החיצוניים קשורים תמיד בדרך כלשהי לחיים הפנימיים, וחשוב ידידיי להתחיל להעניק תשומת לב לחייכם ולהרגליכם החיצוניים מנקודת מבט זו. עד עתה טיפלנו בקשר זה רק במעורפל; טרם בחנו אותו כמדד להיכן האדם נמצא בתוכו. אי-סדר חיצוני גוזל אנרגיה רבה כל כך, עד שהחיים הפנימיים חייבים לקבל פחות מן המגיע להם.

סדר הוא עיקרון רוחני. ביטויו, או חסרונו, חושפים משהו על האדם הפנימי והיכן הוא עומד. אדם מאוחד מבחינה רוחנית הוא לפיכך גם אדם מסודר בהרגליו החיצוניים; הוא או היא נקיים לא רק בגופם אלא באותה המידה גם בניהול חייהם היומיומיים. הוויה הרמונית אינה צוברת מטלות על ידי התמהמהות; במקום להיכנע לדרך הקלה, הוא או היא מטפלים במטלותיהם בזמן שהן צצות גם כשיש קושי רגעי, מתוך הערכת השלווה שנובעת מכך. יצירת סדר דורשת השקעת מאמץ; אדם בוגר מבחינה רוחנית לא חי באשליה שניתן להשיג שלוות נפש ונוחות בלי להשקיע מאמץ, ומבין שהרווח עולה על ההשקעה. אצל אדם בוגר מבחינה רוחנית יש סדר בכל ענייני החיים, פנימיים וחיצוניים, והוא לא ירצה זאת אחרת. אנשים מסוגו מתענגים על הסדר ומוכנים לשלם את מחירו. הם בַמציאות.

כאשר אנשים אינם מסודרים בביטויים החיצוניים של חייהם – בגופם ובענייניהם האישיים, בסביבתם הפיזית, בענייניהם הכספיים, במשימות שעליהם למלא – דבר חתרני ומזיק ביותר מתחיל לקרות. הם נעשים עסוקים באי-הסדר שהם יוצרים. זהו תהליך מתמשך לעתים קרובות, בין אם הם מודעים לכך או לא. לא עולה בדעתם שיכול להיות אחרת. לעתים קרובות הם שוקעים באשליה הנוספת, שיצירת סדר דורשת אנרגיה שאין להם. דבר לא יכול להיות רחוק יותר מן האמת. אי-סדר זולל אנרגיות, מבזבז אותן, מפזר אותן. היות שסדר הוא ביטוי לאלוהי, ולפיכך הוא טבעי, ברגע שמזמנים אנרגיה, שבהתחלה אולי כרוכה במאמץ מסוים, אנרגיה תשוחרר. אז יש יותר אנרגיה פנויה, אנרגיה שעד עתה שימשה להימנעות מהמציאות ולשמירה על תודעה עמומה.

יצירת אי-סדר פנימי וחיצוני היא לפיכך מכשיר ביד ההתכוונות השלילית הלא מודעת. זו עשויה להיות לכם זווית ראייה חדשה על אי-סדר חיצוני. בכל דרך שאי-סדר קיים, הוא ממלא את המטרה של התנגדות להרמוניה, לאמת, לבריאות ולשלמות הוליסטית. אי-סדר יוצר מתחים ושקיעה במחשבות טורדניות; הוא מכלה/זולל אנרגיה יצירתית יקרה, שאחרת הייתה יכולה לשמש למציאת אלוהים שבפנים. אני חוזר: אף שאדם עשוי להיות לא מודע בשום רמה לחרדה שאי-הסדר יוצר, החרדה קיימת בו. ענייניו של האדם נותרים לא מטופלים, בעוד החיים חומקים מבין אצבעותיו, ממתינים להתגשם מחר.

קל לראות שאם אתם מבצעים את משימותיכם בזמן, חייכם נמצאים בשליטתכם. אינכם צוברים פסולת ישנה, אתם מטפלים מיד בסוגיות הנחוצות, אינכם נמנעים, מתמהמהים או משלים את עצמכם שזה לא משנה. זוהי שליטה בריאה ונחוצה. זהו תפקיד שהאגו אמור לבצע. דיסהרמוניה ועיוות יוצרים חוסר איזון, ויש חוסר שליטה כוזב היכן שצריכה להיות שליטה. הדבר יוצר תמיד גם פיצול למצב המעוות ההפוך: שליטה כוזבת המנסה לפצות על חוסר שליטה כוזב, ולהפך. הוויתור על שליטת-יתר ברמת הרגשות יהיה קל יותר כאשר השליטה מופעלת היכן שהיא פונקציונאלית. אם אתם אוספים את עצמכם בדרך הנכונה ובמקום הנכון, קל יותר להתיר את הרסן ולוותר על שליטה במקום הנכון, ולהיכנע לרגשות ולתהליכים לא-רצוניים.

אדם בעל שליטה נכונה באגו מסוגל להיכנע בדרכים שאדם החי בכאוס לא מסוגל. במצבים כאוטיים כמעט בלתי אפשרי לוותר על שליטה כי, אלא אם כן האגו חוזק באמצעות משמעת-עצמית, האדם יטבע בכאוס שלו . אתם רואים אם כך שמשמעת-עצמית היא תנאי בלתי-נמנע להגשמה רוחנית וגשמית. היא הופכת את התרת הרסן בפני תהליכים לא רצוניים לבטוחה. אדם בעל משמעת-עצמית יכול להיכנע/להתמסר לרוחניות, למיניות, לרגשות ולתהליכים עמוקים. זה לא מסוכן. הוא או היא עומדים על קרקע מוצקה של מציאות, ממלאים את תפקידיו של האגו במקום להעמיד פנים שאין זה חשוב.

סדר פירושו משמעת; תמיד. אדם לא בוגר מסרב למשמעת על כל צורותיה ומקשר אותה עם סמכות הורית, שנגדה הוא ממשיך לערוך מלחמה; זו התנהגות השייכת לפסולת הישנה בחומר הנשמה. ככל שאתם מרבים לחפש סמכות הורית שתטפל בחייכם, כך אתם מתמרדים יותר, ופחות מאמצים עמדות שיגרמו לכם להיות מסוגלים להגשים את חייכם בקלות ובשלווה. אתם מפרשים משמעת-עצמית כקיפוח. איזו טעות! למעשה, ככל שאתם מסרבים למשמעת-עצמית מרצון, כך אתם מוֹנעים מעצמכם באופן בלתי נמנע אף יותר מהשלווה והנוחות שהיא גומלת. אתם מונעים מעצמכם את העונג והאושר העילאי העמוקים שבזרם החיים הבלתי רצוני, זרם שאתם יכולים להרשות לו לחדור אליכם כאשר האגו שלכם עומד על קרקע מוצקה שנבנית על ידי משמעת-עצמית.

צרו בחייכם אקלים חדש, שיקדם את צמיחתכם והתפתחותכם, את פתרונן של בעיות כואבות, את מילוי צורכיכם האמיתיים. על ידי למידת משמעת-עצמית, אתם תכניסו סדר בחייכם: בדרך ארגון הזמן שלכם, כספכם, רכושכם, סביבתכם, הופעתכם האישית. ארגנו את יומכם בדרך כזו שאתם, לפחות רוב הזמן, מטפלים במשימות בזמן שהן עולות. ארגנו את הפרטים בדרך כזו שהיום שלכם יתנהל בצורה חלקה. הקדישו זמן ומאמץ ליצירת סדר חדש ולניקוי אי-סדר ישן, ואז שמרו על כך. מדטו מתוך כוונה לקבל אנרגיה, מודעות והדרכה כדי להתמיד בכך. אם אתם חווים התנגדות רבה מאוד לעשות זאת, הניחו לעוזר/הֶלפּר שלכם לסייע לכם לבטא את ההתכוונות השלילית ולהתמודד עם משמעותה, כפי שאתם עושים לגבי כל דבר אחר. התחילו לראות את חייכם החיצוניים כהשתקפות של עמדה וכוונה פנימיות.

אם ההתנגדות לבניית מודל חיים חדש זה איננה גדולה, אתם תראו איזה הבדל יהיה: תשתחררו ממשאות כבדים; תתענגו על שלווה ונוחות שיעניקו לכם בהירות לפתרון בעיותיכם הפנימיות ולהתמסרות/כניעה לעצמי העמוק. כאשר יש לכם שליטה היכן שנחוץ, אתם יכולים לוותר על שליטה היכן שאינה נחוצה.

אי-סדר חיצוני בחייו של אדם תמיד משקף את עמדתו הפנימית: הוא בבואה לתחושה הפנימית של נטישה כוזבת, של משאלות לב אשלייתיות, ושל הימנעות. הוא משקף את מצבכם האשלייתי. עם זאת, סדר חיצוני בחייו של אדם אינו בהכרח סימן להרמוניה פנימית ולסדר שהושג. הוא עשוי להיות, ותכופות הוא אכן, אינדיקציה להפך בדיוק. במצב זה הסדר אינו ביטוי לבהירות פנימית, אלא הוא פיצוי, ניסיון שווא לפתור אי-סדר פנימי. כאשר הסדר הופך להיות כפייתי ואתם מתוחים ואובססיביים, פוחדים וחרדים בכל פעם שהשִגרוֹת שביססתם אינן יכולות לצאת אל הפועל – זהו סימן בדוק לאי-סדר פנימי. אם הסדר הופך למעמסה בחיי האדם, או מקוּים על חשבון רגשות, התרחבות, התרגעות, חופש, אזי ההוויה הפנימית ביותר שולחת כאן מסר לעצמי המודע. המסר אומר, "עשה סדר בתוך עצמך". אבל המסר עובר בצורה מסולפת משום שהעצמי החיצוני אינו קשוב דיו לעצמי הפנימי; העצמי החיצוני עוד מתנגד מדי לתקשר עם העצמי הפנימי מכדי לבטוח בהדרכתו ולפענח את מסריו. ההתנגדות ליצירת סדר פנימי היא חזקה תמיד, כידוע לכם. אדם אחד משקף זאת בחייו החיצוניים; סוג אחר של אישיות מפרש לא נכון את המסר ומיישם אותו רק במישור החיצוני. במקרים כאלה, הסדר תמיד הופך לכפייתי ואובססיבי. הסדר הכפייתי יוצר צרות וקשיים בחייו של אדם בדיוק באותה המידה כמו אי-סדר. הדרגה משתנה כמובן. הביטויים החזקים ביותר הם רחיצוֹת כפייתיות וכדומה.

חשוב להבין גורם זה כדי שלא לשגות בהערכה עיוורת ושטוחה. התבוננו בתשומת לב יתרה על מנת לחוש את אקלים חייו של אדם. אם האטמוספרה/אווירה האישית היא רגועה ונינוחה והסדר יוצר יותר קלות מאשר מתח בחיי האדם, אזי הוא בהחלט ביטוי לסדר האלוהי שתמצאו ביקום.

עתה יש לכם כלי נוסף להסתכל בעזרתו על עצמכם באור חדש, ולרכוש הבנה חדשה. ההלפרים שביניכם יכולים ליישם כלי זה לטובתם האישית ולטובת הנעזרים בהם. בכל מקום שאתם מוצאים אי-סדר בחייכם החיצוניים, בכל תחום שהוא עשוי להתבטא, התחילו להתמקד בחוסר הנוחות שלכם לגביו. הרשו לעצמכם להרגיש עד כמה הוא מטריד אתכם ומציק לכם. אולי תופתעו להיווכח כמה הרבה מהחרדות והמתחים שייחסתם לקונפליקטים פנימיים עמוקים ובלתי פתירים, ייעלמו כאשר תכניסו את עצמכם למשמעת. כמובן, ההתנגדות למשמעת-עצמית, הצורך ליצור אי-סדר בחייכם, הם ביטוי לבעיות עמוקות אלה. המודעות החדשה לחשיבות הדבר תעזור לכם מאוד לטפל בבעיה גם מבחוץ ולארגן את חייכם בדרך חדשה. עתה אתם אולי כבר מתקדמים מספיק כדי לעשות זאת מתוך בחירה, מתוך הבנה חדשה, לא רק כפעולה צייתנית. מעשים צייתניים יהיו משמעותיים במיוחד משום שתשטמו אותם ותבצעו את השינויים בציפייה לרַצות סמכות הורית שאמורה לתת לכם את מה שאתם דורשים, ואם לא תצייתו, תרגישו אשמה כוזבת שתעכב אתכם לא מעט. משום כך חיכיתי זמן רב כל כך לפני הדיון בנושא.

שימו לב עד כמה מפריע לכם אי-הסדר שלכם באמת. החלק המתנגד שבכם יודע שאם תשחררו את עצמכם מעולו של אי-הסדר, עבודתכם הפנימית תהיה קלה הרבה יותר, ומזה בדיוק החלק המתנגד רוצה להימנע. אדם שאינו מסודר לא מסוגל להתרכז לעולם, ואותו הדבר כמובן גם אדם מסודר בצורה כפייתית, שרק מפצה על אי-סדר פנימי. אי-סדר לא מאפשר ריכוז והתמקדות; המיינד חייב לנדוד, להיות עסוק בדברים שלא נעשו, בחיים של בלבול וכאוס. המיינד לא חייב לנדוד הישר אל אי-הסדר, אל ההפרעה המיידית שנוצרה על ידי אי-הסדר. הוא עשוי לנדוד למקום אחר. אך אם תעקבו אחרי המחשבה הנודדת עד סופה ותבחנו את התוכן והאקלים שמאחוריה, אתם תראו עד כמה אתם מוטרדים מהדברים הקטנים הרבים בחייכם שאינכם רוצים לטפל ולהכניס בהם סדר.

לעתים תכופות אנשים שוללים סדר אישי כהיבט חשוב בחיים. הם עשויים אפילו להרגיש שזו פדנטיות לדבר על סדר אישי, משום שאין לו כל קשר לשאלות החשובות של יצירתיות, או רוחניות, או החיים. אבל העובדה היא שהשאלות הגדולות תמיד נשענות על הרבה שאלות קטנות. כאשר תסדרו כראוי את העמדות הקטנות, כפי שעושה הבריאה בכל הפרטים הקטנים ביותר, אזי הביטוי היצירתי שלכם יהיה פחות מעוכב, הרבה יותר משוחרר. אני מבקש מכם לא לזלזל בסוגיה הזו.

עתה אתם כולכם ביחסים עמוקים מספיק עם הרמות העמוקות-יותר של השלילה שלכם ושל כוונתכם ההרסנית, עד שאין כמעט סכנה שסדר חיצוני ישמש לכם כמדד שווא להערכת מצבכם הפנימי; והמצטרפים החדשים לנתיב ההתמרה כבר עטופים מספיק בכל שאר המשתתפים המודעים לעצמם, ויוכלו להימנע מסכנת השיפוט השטחי. סכנה זו היא סיבה נוספת לכך שהמתנתי זמן רב כל כך עד שהבאתי את ההרצאה הזו.

כמשימה, אני מציע לכולכם להתבונן בחייכם מנקודת המבט המובאת בהרצאה. מאיזו בחינה יצרתם סדר שמעניק לכם נוחות ורגיעה? מאיזו בחינה אתם מתנגדים ליצור סדר? מאיזו בחינה אתם סובלים מאי-סדר? האם אתם מודעים לעובדה שאתם אכן סובלים מאי-הסדר? אם לא, חפשו בתוככם וראו את אי-הנוחות העקיפה. תראו פתאום רבות מן הפעולות והתגובות הקטנות בחיי היומיום שלכם באור חדש; תהיו מודעים בחריפות לגודל הסבל האמיתי מאי-הסדר שלכם, ולאיך זה היה כך תמיד. תראו איך אי-הסדר שלכם גורם לכם לאבד את עצמכם בדרך שגויה, ובכך מונע מכם לאבד את עצמם בדרך הנכונה.

בהקשר זה ברצוני לחזור אל ההימנעות. הימנעות קימת בכל התחומים. אתם רוצים להימנע מלראות את השליליות שלכם, את ההרסנות, את חוסר היושר שלכם, את המחשבות על רצונכם לרמות, גם אם אינכם עושים זאת בפועל. כל כך קל להעלים עין ולייפות. מחשבות ועמדות חסויות וסמויות אלה נראות לכם לא מזיקות ואתם משלים את עצמכם שאין להן כל השפעה; אתם רוצים להימנע מרגשות לא נוחים. המחיר שאתם משלמים על ההימנעות הוא איבוד השפיות, פשוטו כמשמעו. לעומת זאת, אם אתם מתעמתים עם מה שהייתם מעדיפים להימנע ממנו, נקודת האמצע המוזהבת, הנקודה הנפלאה של אמת ומציאות תופיע לפתע פתאום. בעומק האזור המפחיד, דרך האזור המפחיד, אתם מוצאים את נקודת הזהב של אור, אמת ואיחוד, נקודת הזהב של אלוהים.

בכל תחום של הימנעות טמונה נקודת זהב. בכל נקודה מפחידה טמון המרכז המוזהב. כשאתם הולכים לקראתו, כל צרה מתמוססת. כשאתם מתרחקים ממנו אתם מגבירים את הסבל שלכם, את הבלבול והחשכה. אתם חושבים אולי שיש תחומים שאיתם לא ניתן להתמודד, שאין נקודת זהב ביסודם: אזורי האימה או הרוע שלכם. אין זה כך. כל עוד אתם נמנעים מן האימה והרוע שלכם, הם חיים בתוככם כרוחות-רפאים/שדים דמיוניים. שדים אלה יוצרים אסונות וכאוס. עשו פנייה של מאה ושמונים מעלות. במקום להתרחק מהם, היכנסו אל תוכם, לא משנה עד כמה רע תרגישו בהתחלה. אם תאזרו את האומץ והכנות להמשיך עם מינימום של אמונה, אתם תחדרו את החשכה ותגיעו אל מה שאני מכנה "נקודת הזהב" שבמרכז הווייתכם. היא נמצאת במרכז האזור שמפחיד אתכם יותר מכל.

אין אימה שלא טמונה בה נקודת זהב. אין מוות שלא טמונה בו נקודת זהב של חיים. אין חושך שלא מכיל נקודת זהב של אור בוהק. אין רוע בכם שלא טמונה בו נקודת זהב של הטוב שלכם. אם תוכלו להיאחז באמת זו, וזוהי אכן האמת, יהיה לכם קל הרבה יותר שלא להימנע אלא לעבור, דרך המנהרה החשוכה, אל האזור המוזהב. זהו המסר שלי אליכם הערב.

ברכה מיוחדת ניתנת לפגישה שתבוא; זהו עוד צעד ביצירת המקום הארצי שבו יכולים להתקיים פלאים כמו העבודה, ההיפתחות והאהבה האלה. יש ברכות מיוחדות לפגישה הזו והרבה מאוד הדרכה.

עכשיו, בעוד הכלי שלי יוצאת ממצב הטראנס, בעוד אתם שקטים ומאזינים למוסיקה, אני מבקש מכולכם למדוט ספציפית על לתת מעצמכם משהו לקידום יוזמה זו: את עמדתכם  חיובית; את ההתכוונות החיובית שלכם, את רצונכם הטוב, את מחשבותיכם הטובות, את כוונתכם לתת ליוזמה את הרגשות הטובים שלכם. אם כך תעשו, וככל שתעשו זאת, כך תצמח יוזמה זו ותהיה יותר ויותר נפלאה. מה שיתרחש שם יותר ויותר יהיה משהו שאינו יכול להתרחש כשכולכם ממוקמים במקומות שונים בעיר, שבהם אינכם יכולים להתמקד באותו האופן ולהיות עם עצמכם לבד באותו האופן. מה שיותר ויותר יתרחש הוא הטרנספורמציה מאנרגיה שלילית לחיובית, מתודעה שלילית לחיובית. במידת מה, כבר התחלנו לעשות זאת. אין זה צירוף מקרים שהתנועה החדשה עליה הכרזתי לשנת העבודה הזו מגיעה באותו הזמן שבו נבנה המרכז שלכם בארץ זו. שם הדבר יתרחש בצורה הטובה ביותר. היכולת שלכם לבצע טרנספורמציה זו, להזין רגשות חיוביים ולהרגיש בנוח איתם ועם אנרגיה ותודעה חיוביות, תצמח כתוצאה מכך שהודיתם, ואתם ממשיכים להודות בשלילי [שבכם].

העבודה תימשך כל העת בשתי דרכים אלה לסירוגין, מתחלפת בין חשיפת השליליות לבין התמרת השלילי לחיובי. אתם תִלמדו טכניקות וגישות נוספות ככל שתתקדמו ותהיו מוכנים להן. יהיו לכם האמצעים, השלווה, הפרטיות והסביבה שבה ניתן לבצע עבודה זו.

עשו שימוש במדד הבא: היכן שהחיובי הוא בלתי נסבל ולא ניתן לקיימו, זו אינדיקציה לכך שעם כל הזיהויים שביצעתם, טרם קיבלתם את עצמכם וטרם חשפתם את עצמכם בצורה מלאה; עדיין יש בכם עמדות שליליות שלא לגמרי הבנתם או שלא התמודדתם איתן עד הסוף. הן אולי אפילו לא שונות בעיקרון מן העמדות שאתם כבר מכירים, אבל ההיכרות לא מספיק עמוקה ורחבה; עדיין חסרה קבלה מלאה. עדיין אתם שקועים בעמדות אלה, כעיוורים למחצה. עדיין אינכם מודעים לדרך ולכוח שבעזרתם אתם מנציחים עמדות אלה. לפיכך, היכולת לשאת רגשות טובים, אינטימיות, אהבה ועונג היא אינדיקציה מדויקת לכך. העבודה במרכז תעזור לכם במיוחד בהיבט הטרנספורמציה של המשימה הכפולה. אלה הם דברים נפלאים לצפות להם. רק חשבו על המשמעות של כל זאת: כבר לא יהיה לכם צורך למצוא מקלט בשליליות שלכם, שנראית נוחה יותר לכאורה מאהבה, מקרבה ומעונג. אהבה, קרבה ועונג יהיו המצב הנוח והקל ביותר לחיות בו. זהו המצב הטבעי, וזהו הדבר אליו תגיעו.

ברוכים תהיו כל אחד מכם יקיריי. הרגישו וקבלו את האהבה הנמזגת אליכם מן הצד הרוחני. היו מבורכים, היו בשלום.

נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי