הרצאה 23: שאלות ותשובות – הנתיב להתמרה

הרצאה 23: שאלות ותשובות

14 בפבראר, 1958
תרגום מאנגלית: ליאורה ורדי

ברכות בשם אלוהים. אני מביא ברכות לכולכם, ידידיי!

כפי שהבטחתי, נערוך הערב פגישת שאלות ותשובות. מעתה אהיה מוכן לענות גם על שאלות אישיות במפגשים הכלליים הללו, חבריי, אבל רק מי מכם שלא מגיע למפגשים פרטיים צריך לנצל את ההזדמנות הזו.
אין בכך כפייה לשאר המאזינים. להיפך. אם מישהו מוכן לשאול כל דבר אישי, כמובן רק בנוגע להתפתחות הרוחנית או לקשיים הפסיכולוגיים, זה יעזור לאחרים הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין. ובמקום לקחת מהם זמן על ידי שאילת שאלות כאלה, תציע מתנה לאחרים, ובמקביל תרוויח. אז מי שמוכן יתקבל בברכה. ועכשיו, חבריי, אני מוכן לשאלותיכם.

שאלה: אני מבין כיצד הנשמות שנפלו, על ידי כמיהתן, יצרו לעצמן את האדמה. אבל איני מבין מדוע היה חיוני לעבור למישור הפיזי ולשאת כאלה חיים פיסיים חומריים על מנת להשיג זאת.

תשובה: קודם כל, "פיזי" הוא פשוט ציון של רמת הדחיסות. בני אנוש עושים לעיתים קרובות טעות בחשיבה למשל, שעולם החשיכה אינו פיזי או שהחומר הרוחני שם הוא חומר קורן. למעשה, החומר שם הוא הרבה יותר דחוס מהחומר הפיזי. הוא כה דחוס שמרמת הדחיסות שלכם הוא בלתי נראה ולא ניתן לגעת בו. כל הסקאלה של החומר הקיים ביקום נמצא ברמות שונות של דחיסות או עידון.  נמוך ביותר הינו מהרמה העבה ביותר או הכבדה ביותר או הצפופה ביותר. ככל שההתפתחות גבוהה יותר, כך הרמה נעשית יותר קורנת או מעודנת. ישויות יותר מפותחות יכולות לראות ולחוש לא רק את החומר שלהן עצמן, על פי מידת התפתחותן, אלא גם יכולות לראות ולגעת בחומר מרמות נמוכות יותר, דבר שהנשמות הנמוכות יותר לא יכולות לעשות. הן קולטות רק את החומר שמתאים לרמת התפתחותן. דבר זה ישים גם לגבי בני אנוש או לגבי חומר פיזי. ככל שההתפתחות נמוכה יותר, כך הישות היא עיוורת יותר. ספירת האדמה היא רק דרגת ביניים. זהו תנאי של התפתחות מסוימת של ספירת האדמה שבני אנוש לרוב אינם יכולים לראות שום חומר פרט לחומר שלהם. אותו עיקרון ישים לגבי כל הספירות היותר נמוכות מספירת האדמה, אבל לא לגבי ספירות רוחניות גבוהות יותר.

אחת המטרות המיוחדות של עולם החומר היא שעל האדמה אתם פתוחים להשפעות של ספירות גבוהות יותר ונמוכות יותר, ואתם עומדים, כפי שאומרים, בתווך ויכולים לבחור. דבר זה נותן לכם סיכוי גדול בהרבה להתפתחות מהירה יותר. באותו זמן, אתם מוקפים באנשים מרמות שונות של התפתחות, דבר שיוצר חיכוך. הרבה יותר קל לחיות עם אנשים מאותן ספירות רוחניות, בעוד שהשוני ההתפתחותי בקרב אנשים שונים יוצר חוסר הבנה, עיוורון וכו'. קושי זה בדיוק יכול להיות המפתח להתפתחות מואצת, מפני שאתם יכולים בוודאות להתגבר על החולשות שלכם במהירות גבוהה יותר אם החולשות מאותגרות. וכך קורה עקב חיכוכים וקונפליקטים הנובעים מהשוני בהשקפות ובהתפתחות. כך שהתנאים בספירת האדמה, עם רמת הדחיסות והנסיבות הנובעים ממנה, הם לבטח יותר קשים. אבל פה טמונה האפשרות להתפתחות מואצת במידה אינסופית.

שאלה: האם אני מבין נכון שבגלל הרמה המיוחדת של דחיסות של עולם החשיכה איננו יכולים לראות אותו ולא לגעת בו?

תשובה: אמת. זהו עולם מאיכות שונה לחלוטין, מחומר שונה מאוד. הוא אינו עדין יותר מזה שלכם, אלא יותר עבה. הוא כה עבה שלא הייתם יותר מכנים אותו "פיסי".

שאלה: אני חושב שאמרת פעם בהרצאה שהנשמות שנמצאות בחשיכה למעשה מתכווצות וחשות בכאב פיסי כאשר הן באות מגע עם אור של נשמות גבוהות יותר. אמרת שהנשמות הנמוכות לא רואות גבוה יותר.

תשובה: אכן כך הדבר. ככלל, הן לא יכולות לראות אותו. כהגשמה מהעולמות הגבוהים יותר, בנסיבות יוצאות דופן, הנשמות הגבוהות יותר יכולות להתגשם או בצורת אור או בצורתן הרגילה. אם הנשמות הגבוהות יותר הללו לא נוקטות בצעדים מסוימים כדי להתגשם, הנשמות הנמוכות יותר לרוב לא יראו אותן. אבל אם ננקטו צעדים כאלה, הישויות הנמוכות יותר יראו, יחושו ויתפסו בדרך כלשהי את הישויות הגבוהות יותר. אותו דבר ישים לגבי עולמכם. אתם יכולים לראות מימוש או מראות אחרים, אם העולם רוחני ממלא אחר בקשות למתן סימן כזה. אבל לרוב אתם לא תראו זאת. כך שאם האור הזה מתגשם לאותן נשמות בחשיכה, הוא יוצר כאב או חוסר נוחות כלשהי ושוב על פי התפתחותן או חוסר התפתחותן.

שאלה: אמרת בפעם שעברה שבגלל הכמיהה של הנשמות שנפלו, נוצרה בהדרגה ספירת האדמה. תמיד חשבתי שאלוהים יצר את העולם – ולא הנשמות הנמוכות יותר.

תשובה: קודם כל, בכוונה אמרתי שהאדמה נוצרה לא רק בגלל הכמיהה של הנשמות שנפלו, אלא גם בגלל הכמיהה של נשמות גבוהות יותר שנשארו נאמנות לאלוהים ושכמיהתן ּכּוונה לישועה של האחים והאחיות שנפלו. גם הכמיהה שלהן סייעה ליצור את העולם. אבל זה לא יענה עדיין בצורה מספקת על שאלתך. בין אם אלוהים יצר את העולם או הכמיהה של הנשמות, אלה שנפלו, כמו גם הטהורות, זה אותו דבר, ידידי. פעמים רבות אלוהים יוצר דרך ילדיו, דרך הנשמות שלו, דרך החוקים שלו. הנשמות אינן יכולות ליצור שום דבר אלא אם כן הן קיבלו את הכוח שדיברתי עליו לאחרונה, הכוח שניתן להשתמש בו לטוב או לרע. כוח יצירתי זה, כוח החיים, יכול להיות מכוון לכל ערוץ ויכול על כן ליצור עולמות של יופי והרמוניה או עולמות של כיעור וכאב. אתם יוצרים עולמות כל הזמן, כל יום וכל שעה, כפי שאתם יודעים וכפי שחזרתי ואמרתי. אתם יוצרים עולמות רוחניים. אתם עושים זאת אוטומטית מפני שהחוק פועל בדרך זו. על כן, אלוהים יוצר דרך הכוח שהוא נתן לילדיו להשתמש בו במידה נרחבת ודרך החוק שלו שמאפשר את כל זה. העולם החומרי הזה נוצר בעבר ועדיין נוצר באותה דרך כמו עולמות רוחניים רבים אחרים. יצירת כדור הארץ היתה ביטוי של עמדה, של כמיהה, של כל מה שהינו חלק מהישויות המעורבות, הגבוהות יותר והנמוכות יותר. העולמות הרוחניים אינם אלא הביטוי של העמדות שלהן, של המנטאליות שלהן, של הכמיהה שלהן, של המטרות והרגשות, המעשים והמחשבות.

שאלה: האם זו אם כך יצירה משותפת?

תשובה: לא, לא הייתי אומר שזו יצירה משותפת. אתה יכול לכנות זאת כך, אבל זה לא לגמרי מדויק, זה ייתן לך דעה שגויה. יצירה משותפת משמעותה שאלוהים למעשה הלך קדימה ויצר בעצמו את העולם, בעוד שישויות אחרות סייעו והשתתפו ביצירה. זה לא המצב. אלוהים יצר את החוקים של היקום. הוא יצר את הילדים שלו. הוא יצר כוחות שונים ועוצמות וחילק אותם בדרך זו שכל הנשמות החיות יכולות להשתמש בכוח הזה מרצון חופשי. חלק מהביטוי של כוח זה הוא העולמות או הספירות השונות שנוצרו.

שאלה: אמרת שבזמן ההוא הם לא היו כה מפותחים כך שהיו יוצרים רק ספירות של אור. כשקראתי זאת, חשבתי, האם משהו כעת מסוגל ליצור רק ספירות של אור?

תשובה: ישנם כעת אנשים על פני האדמה שהשתייכו פעם לאור ובחלקם, כפי שנאמר, לספירות בינוניות, אבל לא יותר לספירות החשיכה. באותו זמן, היכולת הזו ליצור רק ספירות של אור לא הייתה קיימת, אלא אם כן אתה מחשיב את הנשמות הטהורות שהתגלמו. וזו הסיבה לכך שנשמות טהורות התגלמו מזמן לזמן, כדי שהתקשורת עם העולם הרוחני של אלוהים תוכל להתקיים, כי לשם כך נחוץ שהישויות עליהן שאלת לא יצרו יותר ספירות של כיעור וחשיכה אלא שיהיה להן לפחות ברמה מסוימת, ספירות של אור והרמוניה משלהן. באותו זמן היו מעט מאוד נשמות בעלות ספירות של אור, שנפלו. המיטב שהן יכלו לעשות היה, שיהיה להן, ושוב אני משתמש במילה, ספֵירות בינוניות. כמובן, כל זה הינו יחסי.

שאלה: כיצד היה אפשרי לכנות את הכוח השטני בשם לוציפר, שמשמעותו מביא אור? האם המקור הוא מקראי?

תשובה: השם לוציפר לא ניתן לנשמה זו לאחר שהוא נעשה מה שאתם קוראים שטן. זה היה שמו כשהוא נוצר כנשמה של אור. כפי שאתם יודעים, לוציפר הגיע לאחר המושיע. זו הייתה נשמה יפה מאוד – מביא האור. השם נובע מהזמן הוא. איני מוסמך לענות אם אתם יכולים למצוא את השם במקרא, מפני שכפי שאתם יודעים, לנשמה אין רשות לענות על שאלות שאת התשובות להן אתן יכולים למצוא בעזרת מאמציכם…

שאלה: האם לוציפר התגלם כפי שהמושיע התגלם?

תשובה: לא, ידידיי, כיצד הוא היה יכול? לפני שאתם יכולים להתגלם, עליכם להגיע לרמת התפתחות מסוימת. ישנן הרבה מאוד נשמות אחרות שלא נפלו עמוק כמו לוציפר, וגם הן אינן עדיין מוכנות להתגלמות. הרבה זמן יחלוף לפני שהן תוכלנה להתגלם. בתוך הפושעים הגרועים ביותר על פני האדמה חייב להיות איזו תחושה של טוב. בתיאוריה, לוציפר חייב להיות האחרון שיתגלם. למעשה, כמובן, מאחר שהוא יהיה אחרון, ההתפתחות שלו תתקדם בדרך מאוד שונה מאחרים והוא לא יעבור דרך צורה זו של התגלמות אנושית. אם הוא יהיה האדם האחרון על פני האדמה, לא יהיה שום טעם בכך. והוא חייב בהכרח להיות האחרון. הראשון יהיה האחרון! הוא היה הראשון ליפול, כך שהוא יהיה חייב להיות האחרון לחזור. והוא יהיה האחרון לחזור, מפני שהוא נמצא בעמדתו הכי רחוק מאלוהים. כך שלו היה זה הגיוני עבורו בכלל להתגלם, הוא היה האחרון. אבל מאחר שאין טעם להתגלמות כזו, ההתפתחות שלו תתקדם באופן שונה.

שאלה: האם זה נכון שבזמן מלחמת העולם השנייה הייתה נקודת סכנה גם בקרבות בשמיים, במקביל לעוצמת הכוח של היטלר לפני הכישלון הרוסי?

תשובה: או, לא, ידידיי! לו עדיין הייתה נקודת סכנה שם, לא הייתה משמעות לישועה דרך המושיע )קריסטוס, ישוע). מאז אותה מלחמה בין קריסטוס לבין לוציפר ומאז הישועה כל דבר מוקם ופועל על פי תוכנית. הרצון החופשי של האינדיבידואל משחק בו תפקיד, תמיד נותר לכך מספיק מרחב פעולה, בשני הכיוונים. אף על פי כן, עד נקודה מסוימת של התפתחות, עד שימצאו אור רוחני מסוים בהתפתחות הכוללת, באופן קולקטיבי, יהיו מלחמות בין אנשים על פני האדמה. בעיקרון, בנקודת מבט רוחנית, המלחמות האחרונות לא היו גרועות מהמלחמות שהיו לכם לפני מאות ואלפי שנים מפני שזו לא שאלה של כמה אנשים נהרגו. השאלה היא המניע. והמניעים לבטח טוהרו במלחמות האחרונות, לא רק האחרונה.

עם זאת איני מתכוון לומר שצד אחד הוא תמיד צודק והאחר תמיד טועה. ודאי תמיד ישנה איזו טעות בשני הצדדים. בזמנים האחרונים, כאשר אנשים מנהלים מלחמה, הם עשויים לשגות באידיאולוגיה, אבל לפחות ישנה תמיד איזה אידיאולוגיה מאחוריה, אפילו אם ישנם אנשים אנוכיים לחלוטין. מרבית בני האדם פותחים במלחמה בעקבות איזו סיבה, איזה רעיון, בעוד שבזמנים מוקדמים הם הלכו למלחמה כעדר כבשים. השליטים שלהם הכריחו אותם ולא היה להם מושג מדוע. זה היה הדבר שצריך לעשותו. ואז ככל שיותר הרגת, כך הפכת לגיבור גדול יותר. מטרת השליטים הייתה היתרון שלהם – להשיג יותר אדמה, יותר כוח. על אף שנראה שאנשים פועלים כך גם היום, אפילו השליטים האכזרים ביותר הם בעלי שכנוע פנימי לגבי הדעות והאידיאלים שלהם, על אף שהם עשויים להיות שגויים בעצמם. לו הם היו אכזריים לחלוטין, הם לא היו יכולים היום לסחוף אומות שלמות ולהרוג זה את זה בעבור מניעים אנוכיים. עמוק בפנים הם יודעים וחשים בזאת. ישנם כמה אנשים שטוענים שהדרך הישנה תקפה גם היום, אבל הם טועים לחלוטין.

מנקודת מבט רוחנית, השאלה אינה עד כמה מלחמה היא עסק מלוכלך, עד כמה כלי הנשק יעילים. מהזווית שלנו, מה שחשוב הוא המניע. אפילו אם אתם טועים, אם במניע שלכם יש שמץ של הגינות, זה הרבה יותר טוב מאשר מה שקרה בזמנים הקודמים. אמת, שמניע כנה אבל שגוי ללכת למלחמה לא יציל אתכם מהתוצאות, מפני שהבורות אינה משנה את החוק של סיבה ותוצאה. אבל מה שנכון באופן מוחלט הוא שמניע כנה, על אף היותו שגוי, אינו עובר הערכה באותה דרך כמו מניע מרושע ואנוכי לחלוטין – ולכן גם לזה תהיה לבסוף השפעה. זה לבד יכול להוות תשובה לאנשים שטוענים שאין התקדמות בהתפתחות רוחנית. יש! וזו הינה אחת מהוכחות רבות.

אבל אנשים יגיעו לבסוף – ויש לקוות שזה יקרה בעתיד הלא רחוק – הבנה שמלחמה לעולם לא יכולה להיות הפתרון. היתה וישנה התקדמות רוחנית אבל היא לא נמדדת בהתקדמות טכנית. העובדה לבדה שההתקדמות החומרית והטכנית התנהלה במהירות כה רבה בהשוואה להתקדמות רוחנית, תכריח אנשים להגיע למסקנה זו ולהארה זו. כל עוד אנשים לא נלחמים בעצמי הנמוך שלהם ובכך הם נעשים עבדים לו ולכוחות החושך, הביטוי החיצוני של המצב הזה יהיה, בין דברים אחרים, מלחמה. אבל כאשר המלחמה הזו ביחיד וההתפתחות האישית יגיעו לדרגה מסוימת, כאשר אנשים יגיעו צעד קרוב יותר לאלוהים בדרך מסוימת, מלחמות לא יהיו יותר אפשריות.

אילו רק אחוז מסוים של בני אנוש – בשום אופן לא מחצית מאוכלוסיית העולם, אבל רק חלק קטן, עשירית ואולי אפילו לא, היו באמת עובדים על התפתחות רוחנית וטיהור כפי שאני תומך, מתגברים על הנטיות הנמוכות שלהם, מזהים ביושר את הטבע הנמוך שלהם וכך מסיימים את המלחמה המתנהלת כמעט בכל נפש אנושית, אז צורות האנרגיה הזורמות בצורה של מלחמה היו מפסיקות להתקיים.

אין כמעט אנשים, גם לא בחדר זה, שאין בהם מלחמה פנימית, מלחמה שאינה ידועה להם עדיין, כשנטייה אחת בתת הכרה רוצה ללכת בדרך זו ונטייה אחרת בדרך אחרת. והמודעות שלכם לא מכירה את זה. זה יוצר מלחמות על פני האדמה – השנאה הלא מודעת שלכם, האנוכיות הלא ידועה שלכם, חוסר האהבה הלא ידוע שלכם, וכו'. ברגע שתשלטו על זה – ואין פירושו שאתם חייבים להיות מטוהרים לחלוטין, אלא תשלטו על זה, תהיו מודעים לכך – אפילו אם פחות מעשירית מכל אוכלוסיות העולם יגיעו לדרגה כזו, אני מבטיח לכם, מלחמות לא יהיו אפשריות. אבל להגיד שמלחמה זו נוצרה בגלל המלחמה של הנשמות, זה בשום אופן לא נכון.

שאלה: האם עלינו להבין מכך שזה לא כל כך משנה כמה אנשים נהרגים ושזה אפילו לא דבר שיש להצטער עליו?

תשובה: יקירי, זה תלוי באופן מוחלט בדרך שאתה מסתכל על זה, בנקודת המבט שלך. בכל הקשור לבני אנוש, אתה צריך להיות מאוד אחראי, לא רק לגבי החיים של יתר בני האנוש, אלא גם על רווחתם. זו האחריות האישית שלך. כך שלבטח לעולם אל תאמץ את נקודת המבט שמה שקורה לאחרים לא משנה. עיוות זה עשוי לשרת את האינסטינקטים הנמוכים של אנשים. זו חובתך הקדושה כפי שהיא לעשות הכל למען ההתפתחות האישית שלך, כפי שזו לגבי חייך שלך, גם לדאוג לחיים של כל אדם אחר. בדרך מסוימת אתה קשור לכל אחד אחר, אפילו לאויב הגרוע ביותר. אותו אדם הוא אתה, ואתה – האדם השני (האויב). אבל מנקודת מבט רוחנית, השאלה כמה אנשים נהרגו במלחמה אינה נושא חשוב. שם, הנושא החשוב הוא המניע, כיצד נראות לנו העמדות הרוחניות של כל אחד. כמו כן, אסור לך לשכוח שהמנגנון של החוקים הוא כה מדויק שלא ייתכן שום דבר שאינו צודק לאף אינדיבידואל. אבל אין זה אומר שאתה חופשי לחטוא, להיות חסר זהירות לגבי החיים של אחרים בכך שאתה מסתמך לחלוטין על העובדה שלא ייתכן חוסר צדק לאף אחד בשום מקום. אינך יכול לבצע חוסר צדק לישות אחרת, אבל אתה יכול לפגוע בעצמך על ידי כך שאתה מפר חוקים של אהבה.

שאלה: על פי הערתך, שאין אף ישות שהתגלמה המייצגת את האנטיכריסט, אם כך גם היטלר לא היה אנטיכריסט.
תשובה: הרעיון שהיטלר היה האנטיכריסט הוא שגוי. היטלר בא מעולם החשיכה. זה נכון. אבל במיוחד במקרה שלו, הסיכויים היו שהוא היה פועל כהלכה בחיים אלה. לפני שהוא התגלם, הוא היה בבית ספר מסוים בעולם הרוחני. הוא צבר זכויות בעקבות גלגולים קודמים, ועל אף שהוא היה עדיין מאוד קשור לעולם החשיכה, אותן זכויות ערבו לכך שהוא קיבל הוראות מסוימות. לפני שהוא הגיע לאדמה, נאמר לו שעקב הצטברות נסיבות רבות הקשורות כולן בחוקים רוחניים, יינתן לו כוח רב ועל פי רצונו החופשי הוא יוכל להשתמש בו. אפילו היה לו כוח על-טבעי (פסיכי) רב. עד לנקודה מסוימת, הסיכויים היו שהוא היה משתמש באותם כוחות בדרך טובה. דבר זה עשוי להפתיע אתכם. איני מתכוון בכך שהוא היה נעשה מושיע או קדוש, או כל דבר דומה לזה. כמובן שלא. הוא היה קשור מדי לעולם החשיכה, ולשם כך לא מספיק מפותח. אבל הוא היה יכול להרוויח התקדמות מסוימת בהתפתחותו הרוחנית. הוא היה יכול לגבור על חלק מהחשיכה שעדיין היה בנשמתו והיה יכול לעשות דברים טובים. אבל הוא היה חלש ולא לקח את ההזדמנות הזו. הוא השתמש בכוחותיו תחילה במידה מועטת, ללא יודעין, ואז יותר ויותר לשם כוחות החשיכה. אבל זה לא הוחלט מהתחלה. היה זמן מסוים בחייו, בנעוריו, ואנו יכולים לראות את התמונה כעת, כשהוא היה כמעט בנקודה של חציית הגבול. הוא פשוט לא עשה זאת. וכאשר הסתבך קצת בכוחות החשיכה, הוא לא הצליח לשלוט על העוצמה ולשחרר עצמו מהם. כך שהוא לא היה בשום אופן לוציפר. לו היה כמו לוציפר, הוא לא היה יכול לחיות על פני האדמה. ובמיוחד במקרה שלו, יותר מאשר רבים אחרים שסבבו אותו, שהיו נשמות שחורות יותר בהרבה, הנטייה החזקה התקיימה – להתאמץ למעלה, להגיע לעולם של אלוהים. לו הייתם למדים את חייו ביסודיות, הייתם מוצאים סימנים רבים שמאשרים את דבריי.

שאלה: במילים אחרות, הוא היה דמות טראגית?

תשובה: כן, הרבה יותר טראגית מכמה אחרים.

שאלה: וביחס למוסוליני?

תשובה: מוסוליני לא היה מקרה כזה. המקרה שלו היה שונה בכך שהוא לא הגיע מספירה חשוכה כמו היטלר. אבל מנגד, לא הייתה לו האפשרות לאור כפי שהייתה להיטלר. האישיות שלו הייתה יותר "חלקה" אם אני רשאי להשתמש בביטוי זה. ישנם אנשים, אתם עשויים לפגוש בהם כל יום, ואולי חלק מכם נפל לאותה קטגוריה, שיש להם נטייה חזקה כלפי טוב, אבל הפער בין הטוב והרע בהם הוא הרבה יותר קיצוני מאשר באחרים. הם הרבה יותר טובים מאשר אנשים אחרים, אבל גם באותו זמן, הרבה יותר גרועים. בהתאמה, סוג אחד של אדם מגיע מספירה חשוכה מאוד, אבל כמה ספירות אחרות של אותו טיפוס, שאין בהם הבדלים גדולים מדי, שייכים לעולם של האפור הממוצע. באופן גס, זהו ההבדל בין היטלר למוסולוני.

שאלה: האם אני רשאי לשאול בקשר לכך לגבי נוסטרדמוס שניבא על חלק מהמאורעות האלה? האם זה לא בלתי אפשרי לעשות כך? 400 עד 500 שנה מראש?

תשובה: לא. זה לא בלתי אפשרי מפני שהנביאים הגדולים, והם לא תמיד צודקים, אתם תבינו מדוע, יכולים לפרקים לקבל רשות לראות את התוכנית שקיימת בעולם הרוח. או, אולי, בגלל כישרון מיוחד ורטט אישי, הם יכולים להתכוונן, כפי שאומרים, לראות חלק מהתוכנית. אלוהים יוצר את התוכנית על פי נסיבות נתונות, תמיד במסגרת החוק. אבל ישנן תוכניות רבות, המתאימות לכל האפשרויות הנובעות מהרצון החופשי. כל אחת מהן תתממש או אפילו אחרת, בשינוי קל בגורם הזמן בתנאים מסוימים. אבל יש להכין מראש את התוכניות ולהתכונן לכל ההחלטות האפשריות הנובעות מהרצון החופשי. זהו חלק חשוב מתוכנית הישועה. אנו יודעים שמספר מסוים של אפשרויות הינן פתוחות. אנו נותנים מרחב פעולה לכל האפשרויות כאשר מגיע הזמן, לעבור מהצד שלנו. כעת, קורה לעיתים שנביא רואה רק תוכנית אחת. אם מאוחר יותר, הרצון החופשי של האנשים המעורבים יביא להגשמת התוכנית, הנביא צדק. אחרת, זה ייזקף לטעותו, אם כי נסיבות אחרות גם משחקות פה תפקיד, כמו פירוש מוטעה של מה שנראה.

שאלה: האם הנבואה של נוסטרדמוס לגבי סוף המאה לא בהכרח יתגשם?

תשובה: לא בהכרח.

שאלה: זו הסיבה לכך ששאלתי, האם ניתן למנוע את זה?

תשובה: בוודאי. הוא ראה תוכנית אחת, ואם הרצון החופשי של האנשים יפעל בכיוון מניעת הכיוון המיוחד הזה, זה יהיה אמצעי נחוץ לסיום טוב. אבל אם הרצון החופשי יפעל בכל מספר שהוא של כיוונים אחרים, התוכנית תשונה בהתאם, ותתאים עצמה במדויק לנסיבות. כל האלטרנטיבות הוכנו מראש. נוסטרדמוס ראה רק אלטרנטיבה אחת ולא את האפשרויות הרבות האחרות על פי הרצון החופשי.

שאלה: אם כך לנביאים, כמו נוסטרדמוס, יש ראיה חודרת לאותן רשומות?

תשובה: לחלק מזה, במידה קטנה. כפי שאמרתי, עשויות להיות להם הצצות לתוכנית אחת עבור אלטרנטיבה אחת, אבל לא לאפשרויות רבות אחרות הנובעות מהרצון החופשי. זו הסיבה לכך שנביאים הם לפעמים צודקים ולפעמים טועים. ואל תחשבו שראיה חודרת כזו ניתנת תמיד בכוונה מעולם הרוח. לפעמים זה כך, אבל לרוב זה קורה רק כתוצר לוואי של כישרון מסוים של נבואה כשאורכי גל מיוחדים נפגשים וכך נוצרת ההתכוונות.

שאלה: האם ניתן לפתור בעיות פסיכולוגיות עמוקות הקשורות במהלך חיים קודם באמצעות היפנוזה לבד או שנחוצה רגרסיה לגלגול הקודם?

תשובה: אתם מתכוון האם בעיות מסוימות, הנובעות מחיים קודמים, יכולות להיפתר בלי להיות מודעים לאותם חיים קודמים? [כן]. זה תלוי מאוד במקרה. ישנם מקרים רבים רבים שבהם בעיות פסיכולוגיות יכולות להיפתר ללא רגרסיה, ללא ידיעת הגלגול המעורב. אבל ישנם מקרים שבהם הידיעה הזו הינה גורם נחוץ בהחלט, מקרים שבהם הבעיה יכולה להיפתר ביסודיות רק אם הידע אפשרי. אם כי מקרים אלה הינם מעטים. אולם אני רוצה להוסיף זאת: רק אם האדם הנדון עובר דרך תהליך נוקשה ביותר של התפתחות עצמית וטיהור, ורק אם עבד בנתיב ישיר ביותר, יכולה ידיעה כזו להתאפשר לו ללא שייגרם נזק. אז עולם הרוח של אלוהים יתערב, יכוון ויעזור בזמן המתאים ובהדרכה הנחוצה והמתאימה שתוודא שלא יובאו לפניו רק סקטורים מסוימים של ידע. אחרת, לא יהיה טעם בלקיחת הזיכרון מכם כאשר אתם נולדים על פני פלנטה זו.

כל מה שאתם שומעים בימים אלה על גלגולים קודמים והידע שעשוי להיות כה קל להשגה, אל תאמינו לזה, ידידיי. זהו אחד הדברים הקשים ביותר להשיג. העולם של אלוהים שומר את הידע מאוד בזהירות. ידע זה לעולם לא יכול להגיע אליכם, לא בהיפנוזה ולא על ידי מדיומים, ללא עולם הרוח של אלוהים. ועולם הרוח של אלוהים לא יושיט יד מסייעת אם אין לכך סיבה רוחנית טובה מאוד. אם הידע הזה ישרת מטרה של טיהור נוסף, אז ללא הידע הזה הטיהור הנוסף והעליון לא יוכל להתבצע בהצלחה. יש להתייחס לכך רק כתרופה – בוודאי לא על מנת להשביע את הסקרנות האישית. יש להתייחס לכך במידה גדולה של אחריות. האדם צריך לחשוב ולהרגיש משהו כמו: "אם אלמד על גורמים מסוימים לגבי חיי הקודמים, אז יש לי חובה למלא אפילו עוד יותר בהתפתחות האישית שלי ובמה שיש לי לתת לאלוהים". ידע זה חייב להיות חומר עבור טיהור עצמי נוסף – ולא שום דבר פחות מזה. ולפני שידע זה נעשה אפשרי, העמדה הזו צריכה כבר להיבחן, לפחות במידה מסוימת. הידע לא יהיה אפשרי אלא אם כן הוכח שהאדם עובד בנתיב.

כעת, לגבי התהליך הטכני והפרקטי של רגרסיה בהיפנוזה: עצתי החזקה והמוגדרת היא שלעולם לא לעבור זאת ללא אלוהים והמושיע. הפציינט והמהפנט חייבים להרגיש עצמם ועליהם להתמסר לאלוהים ולבקש את הנחיתו והשראתו. אחרת זה עשוי להיות או זיוף – ואז לא תהיה לזה שום משמעות בחיי האדם – או אפילו תהיה בזה סכנה. אבל אם עוברים זאת בעמדה המתאימה, אז עולם הרוח של אלוהים יעזור ובין היתר יראה למהפנט כיצד לבצע זאת. אין כללים ברורים שניתן ליישמם עם כל אחד באותה דרך. זה תלוי מאוד במקרה וביחיד. לכן זה צריך להיות מבוצע בצורה שונה עם כל אחד. ורק הנשמות של עולם אלוהים נמצאות במצב שבו הן יכולות לראות את הנפש ולדעת כמה ידע אותו אדם יכול לעכל ללא הלם, כיצד יש לטפל בזמן ובתהליך. רק הנפש יכולה לנהל תהליך זה. ניתן לבצעו אם המהפנט פתוח להדרכה ולהשראה. מהפנט כזה יהיה חייב גם לעבור הכשרה מיוחדת. בסוג זה של הפנוט יש לטפל בצורה שונה לחלוטין מהפנוט רגיל. לעולם אין להתחיל בהיפנוזה. רק לאחר שהושגה התקדמות רבה בעזרת גישות אחרות, בבעיות פסיכולוגיות שניתן לטפל בהן ללא רגרסיה, בטיהור, בחשיפת נטיות תת מודעות למטרת הרמוניה בנפש, רק לאחר התקדמות ניכרת של התפתחות רוחנית, בגרות רגשית ויציבות, רק אז אפשר להתחיל בטיפול כזה – אם אלוהים נתן את התשובה, כפי שתמיד, בנושא זה כמו גם בנושאים אחרים. אני אשמח מאוד לפעמים לתת עצה בצורה ספציפית יותר.

שאלה: אמרת לנו כמה קשה לעולם הרוחני להכין נשמה להתגלמות בעולם. יש לשנות את הנוזלים, וכו', אפילו במקרה של תינוק שנולד ומת אחרי יומיים. למה לעשות את כל העבודה הזו לחינם?

תשובה: הו, העבודה אינה לחינם. על האם לעבור דרך קרמה ולתינוק הקטן תינתן אם אחרת. הוא לא יחזור לעולם הרוח, הוא יובא מיד לאם אחרת שנבחרה עבורו מלכתחילה, מפני שבעולם הרוח ידעו שהאם הראשונה צריכה לעבור קרמה זו. האומללות הינה בתוכנית – משהו שהיא זרעה וכעת צריכה לקצור. זה טוב להתפתחותה וכך היא משלמת את חובה. כולכם יודעים מה ההשלכה של מבחן ואירועים אומללים. אבל העבודה אינה לשווא, מפני שהכל מתוכנן מראש וכל הסידורים בוצעו לפני הלידה הראשונה. והתינוק עובר לאם שיועדה לו מלכתחילה.

שאלה: מה לגבי תינוק שלא התפתח? רק החל? הפלה?

תשובה: במקרה כזה לא נכנסה אליו נשמה עדיין. הנשמה מגיעה ברגע שמושמעת הצעקה הראשונה.

שאלה: אבל ידוע שבמקרים מסוימים אדם זוכר את הוריו מדברים בעת שהוא היה עדיין ברחם. תשובה: אני רואה למה התכוונת. אבל אין זה אומר שהילד היה ברחם. הילד אינו ברחם באותו זמן. הוא נמצא בחוץ, כנשמה. כמובן, בין בני אנוש ישנם ויכוחים לגבי נושאים שונים, כשגישה אחת טוענת דבר אחד והשנייה את ההפך ולעולם לא תסכימו ביניכם. אגיד לכם איך זה. אתם יכולים להאמין בכך או לא. זה לא נכון שהנשמה מגיעה בזמן ההפריה. התנועה של הרחם הינה אוטומטית, כפי שהסברתי קודם לכן. היא נעשית על ידי זרם הדם של האם על מנת שהגפיים לא יתנוונו. זה נחוץ אבל זה רק תהליך טכני. אם יש זיכרונות כאלה, הם יקרו בנסיבות נדירות שהנשמה, כשהוכנה ללידה, היא ערה בזמן קצר ובמרווחים וכך נשארים זיכרונות כאלה. היא יכולה להיסגר בפני ההורים בתקופה זו. אבל יותר אפשרי שהתינוק הוא פסיכי, רואה נסתר וחוזה עתידות. לאחר הלידה הוא יכול לתפוס ולזכור צורות מסוימות. אתם ידועים שמחשבות יוצרות צורות בעולם הרוח ושהילד תופס אותן לאחר מכן. יכול גם להיות שנשמות אחרות חוזרות על אותן מילים לאחר הלידה והילד יכול לשמוע אותן ולזכור אותן. אירועים אלה יכולים לקרות ומאופשרים לפרקים בכדי להראות לבני אנוש שהחיים לא נובעים במישור האדמה. אבל אז אנשים לעיתים קרובות טועים ומפרשים זאת בדרך אחרת, כלומר במקרה זה, כאילו הזיכרון הוא מהזמן שהילד היה ברחם. בני אנוש מתעלמים מהאפשרויות המסובכות המעורבות בדברים אלה.

הערת המתרגמת: לא תורגמו כמה שאלות הקשורות במושגי נוצריים לא מוכרים כמו Sophia Pistis, Ahriman  וכו'.
נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי