הרצאה 245: סיבה ותוצאה בכמה רמות תודעה – הנתיב להתמרה

הרצאה 245: סיבה ותוצאה בכמה רמות תודעה

16 בנובמבר, 1977
תרגום מאנגלית: עמיר כרמל

ידידיי האהובים. ברכות אלוהיות מוענקות לכולכם בעוד הרצאה זו זורמת דרך כלי-העזר האנושי. הברכה לא מתפוגגת; היא נשארת וממתינה לאיטה למוכנותכם. היא תגיע למלוא פריחתה בתוככם, ככל שתכינו את הקרקע.

נושא ההרצאה: "סיבה ותוצאה" אינו נושא קל לדיון ברמה התלת-ממדית. הניחו לי לפתוח ולומר שברמה הנמוכה ביותר בסולם התפתחות התודעה, אין סיבה ותוצאה, או שנדמה שאין. ככל שהתודעה עולה, מופיעים אופקים חדשים; נראה שתוצאות קשורות לסיבות שלא היו קיימות קודם לכן. בפסגת ההתפתחות, היכן שהתודעה הפכה למלאת-אלוהים לחלוטין, סיבה ותוצאה חדלות להתקיים.

כמו ברבים מהיבטיה האחרים של המציאות הקוסמית, גם כאן יש לצורת התודעה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר מאפיינים משותפים. עם זאת, יש ביניהן הבדל עצום מבחינת התוכן, העמדה, והמחשבות והרגשות שבבסיסן. יהיה לכם קל אולי להבין שתודעה פרימיטיבית רואה את העולם כסדרה של אירועים חסרי חיבור ובלי קשר לסיבה ותוצאה. סביר להניח שיהיה לכם קשה בהרבה להבין שברמת ההוויה הגבוהה ביותר, סיבה ותוצאה חדלות להתקיים. קשה עד מאוד לתאר מצב זה בשפה האנושית.

בספֵרת המציאות הנוכחית שלכם, לכל פעולה יש תוצאות. קשה הרבה יותר לראות שאותם היחסים קיימים בין המחשבות שלכם, או העמדות הפנימיות הסמויות שלכם, לבין נסיבות חייכם בכללותן. ככל שהאדם מפותח יותר, כך הוא או היא מסוגלים להבחין יותר בסיבה ותוצאה ברמות הפחות גלויות לעין. בנתיב זה, פיתוח התפישה הזו מודגש בחוזקה והופך בהדרגה ליותר ויותר אקוטי.

אם ביצעתם פעולה גלויה בעליל, הרגתם מישהו, התוצאות ברורות מאליהן. אך אם השמצתם אדם אחר בהאשמות מפוקפקות, אם הפגנתם כלפיו זדון, עיוורון או עקשנות; אם אתם מסרבים לתת מקום לספק לגבי אותו אדם ואינכם משתדלים להיות פתוחים וליצור מציאות שונה באמצעות תקשורת כנה עם אדם זה, המחשבות שלכם הורגות אותו. ל"הריגה" חשאית מסוג זה יש תוצאות חמורות בדיוק כמו להריגה פיסית. בראשית הדרך אולי לא קל להבחין בהשפעות של פעולות מסוג זה. אך ככל שהתפתחותכם מתקדמת ומודעותכם עולה, כך אתם רואים שיש קשר מובהק בין סיבה לתוצאה, אפילו כשהסיבה אינה פעולה גלויה, אלא מחשבה נסתרת שקודם לכן זכתה להתעלמות.

בעולמכם התלת-ממדי, ובמצב התודעה הנוכחי שלכם, אתם מוצאים עצמכם בחצי-הדרך בתחומים רבים. עולמכם אינו כולו טוב וגם לא כולו רע. אישיותכם אינה טובה כולה וגם לא רעה כולה. אינכם מתגוררים בגן עדן וגם לא בגיהינום. אתם מייצגים שילוב של שני הקצוות הקיצוניים. רבים מכם מפקפקים בקיומם של עולמות אחרים, של רמות קיום אחרות, ולפיכך של מצבי תודעה אחרים. עצם זה שאתם נמצאים בחצי-הדרך צריך להראות לכם בבירור שאין כל אפשרות שהספֵרה שלכם היא המציאות היחידה ביקום. אם קיימת מידה של טוב בכם ובעולמכם, חייבות להתקיים דרגות גבוהות יותר של טוב. לפיכך, מישור שכולו טוב חייב להיות קיים גם הוא. כך גם לגבי הרע: אם יש מקצת רע בכם ובעולמכם, חייבות להיות גם ספֵרות תודעה שבהן יש יותר רע, ובסופו של דבר, ספֵרות שבהן הכול רע.

אתם בחצי-הדרך גם לגבי סיבה ותוצאה, או למעשה, לגבי התפישה שלכם את הסיבה והתוצאה. מושא התפישה שלכם לא משתנה. ראייתכם היא שמשתנה ככל שאתם צומחים.

פעולה היא דבר בלתי הפיך. תוצאותיה הרגעיות אינן הפיכות. ייתכן שבהמשך תשנו את הפעולה, אולי תנסו לתקן אותה, אם ראיתם שהייתה זו שגיאה. ייתכן שתראו את הזרם הפנימי שהוביל אתכם לפעולה זו, ואולי תשתמשו בפעולה כחומר להעלאת תודעתכם ולהרחבת הראייה והתפישה שלכם. בדרך זו תוכלו אולי, עם הזמן, לנטרל את תוצאותיה של פעולה שלילית. אך באותו הרגע, הפעולה היא בלתי הפיכה, תוצאותיה לא ניתנות לביטול. אם התוצאות קיימות כרגע כתוצאה מן הפעולה, אולם אפשר יהיה להיפטר מהן עם הזמן, כעבור זמן, תוכלו להתחיל לראות בהדרגה שסיבה ותוצאה קשורות מאוד לזמן. מצב ההתפתחות שלכם יוצר מציאות תואמת. מציאות זו מכילה שלושה ממדים: היא מורכבת מזמן, חלל ותנועה; היא גם מכילה את המידה המסוימת של סיבה ותוצאה שאתם מסוגלים לחוות.

אם אינכם יכולים לראות שלפעולות שלכם יש תוצאות ספציפיות, אין לכם אפשרות לראות אותן ולהשתמש בהן ככלים חיוניים להתפתחות נשמתכם. לדוגמה, אם אינכם מאמינים שמחשבה שלילית מביאה לתוצאות ספציפיות ומוחשיות מאוד, מה יניע אתכם לתקן את המחשבה? עם הזמן תפישתכם תשתנה, תוכלו לקחת על עצמכם את תיקון המחשבות האלה, כך ששוב, עם הזמן, התוצאות יבוטלו. באותו האופן, המחשבות, העמדות והפעולות שלכם, אלה שהן מאשרות-חיים, חיוביות וישרות, מביאות לתוצאות תואמות רצויות. אם אינכם מודעים ליחסים בין סיבה לתוצאה בכל תחומי חייכם ואתם מאמינים שהתוצאות הן מקריות ואקראיות, אין דבר שיעודד אתכם לשפר את הסיבות שאתם יוצרים, לא תתפשו שאהבה וטוב הם הכוח העליון, ולא תקבלו תמיכה וחיזוק מן האמת הזו.

הבה נאמר שכוחות פנימיים מאלצים אתכם לבצע פעולה הרסנית נמהרת. הכאב והחרטה שגורמת הפעולה עשויים לבוא מיידית; כל מה שאתם רוצים עכשיו הוא מצב-הוויה, שבו ניתן לבטל את הפעולה כאילו לא התרחשה מעולם. אולם אתם יודעים כי בעולם בו אתם חיים, אין אפשרות כזאת. איך ייתכן אפוא שאין סיבה ותוצאה בעולמות הגבוהים? ייתכן שיש לכם לפעמים הרגשה עמוקה, ש"מתחת" לרמת הסיבה והתוצאה קיימת רמה שבה יכול להיות שאתם בלתי נגועים לחלוטין, לא על ידי הסיבה שהכנסתם לפעולה ולא על ידי התוצאה שגרמתם. העצמי הגבוה שלכם הוא שאיננו מושפע, אותו חלק אלוהי בכם שאינו שותף לאף מחשבה שלילית ואין לו חלק בעמדות ובפעולות ההרסניות שלכם. אולם אותן שכבות באישיות שלכם שעדיין מעורות בתפישות כוזבות, ולפיכך בעמדות שקריות ובפעולות לא-אוהבות והרסניות, חייבות לעבור עיבוד ולצאת מן הסבך. זה יקרה עם הזמן. סיבה ותוצאה וזמן קשורים ביניהם מהותית כביטויים שונים של אותה המציאות.

אתם יכולים אולי גם להתחיל לתפוש שהעולם התלת-ממדי, על מגבלות הזמן, החלל והתנועה שלו, על השניוּת שבו, על הסיבה והתוצאה שבו, קשור ישירות לחוסר טוהר, לעיוות, למגבלה בראייה ובתפישה. תפישתכם התלת-ממדית רואה את העולם בראייה כוללת כוזבת. בו בזמן, מגבלות הזמן, החלל, והתנועה, המאבק הקשור לשניוּת, וחוק הסיבה והתוצאה הופכים לעצם הכלים שהנשמה זקוקה להם כדי להתעלות מעבר לכל מישור התודעה הזה כולו. התפישה היא הסיבה לפעולות מסוימות, שיוצרות תוצאות מסוימות. התוצאות יכולות להוות את התרופה הדרושה להתגבר על תפישות מעוותות, שיוצרות את הסיבות, שיוצרות בתורן תוצאות כאלה. כבר דיברתי אליכם בעבר על סיבה ותוצאה והתרופה.

במצב התודעה הגבוה ביותר, רק הסיבות הגבוהות ביותר, הטובות ביותר, היצירתיות והיפות ביותר מוכנסות לפעולה. במצב תודעה מואר זה, הסיבה והתוצאה ניתנות לגילוי מידי, והן מופיעות בו-זמנית כמעט; לא עובר זמן בין סיבה לתוצאה. הסיבה היא התוצאה. המחשבה היא הפעולה. העמדה הסמויה והסודית ביותר יוצרת מיד פירות ותוצאות. אין חלל לחצות בין הסיבה לתוצאה. סיבה ותוצאה הופכות לאחת באמת, כפי שהכול הופך לאחד ברמת קיום זו. משום כך אתם מסוגלים לחוש בעתות חסד מסוימות, שעמוק בפנים, בפינה כלשהי, יש מישור הוויה שבו לא משנה מה קורה, אתם נשארים טהורים, אלוהיים וטובים במהותכם באופן שאיננו ניתן לשינוי. שכן מהותכם היא המהות של הכול. היא האל.

לחלופין, במצב התודעה הפרימיטיבי ביותר, אפילו הפעולה הברורה והמופגנת ביותר נראית מבודדת, בלי קשרים או תוצאות, בלי סיבה ובלי תוצאה. אדם פרימיטיבי המבצע רצח עשוי להאמין באמת ובתמים שלפעולה שלו אין כל תוצאות נוספות, לא לו עצמו ולא לקורבן שלו. לא יעלה בדעתו לחפש בתוך עצמו את הסיבות שמולידות את תשוקתו לבצע את המעשה. לפיכך, הפעולה לעולם לא מקבלת הזדמנות להפוך לתרופה שתוכל, עם הזמן, לרפא את מחלת הרוע.

ידידיי האהובים, תהיה זו עזרה עצומה להארה שלכם אם תחשבו עמוקות על כל זה, תמדטו על זה, תפנימו את המילים הללו לעומק הלב ותבקשו מן האל להדריך אתכם ולעזור לכם לספוג אותן.

כעת ברצוני לדון בהתמסרות מוחלטת לאל. כולכם נאבקים בשאלה מרכזית זו. ההתנגדות ללכת בעקבות קריאה זו של נשמתכם היא בדיוק מה שגורם לכל אי-נוחות, כאב, סבל, חרדה וחוסר שביעות רצון. ההתמסרות לאל היא תנועה מוּלדת בנשמה. היא גורלכם האולטימטיבי, ובלעדיה אינכם יכולים להגשים לא את עצמכם ולא את משימתכם. ברצוני לדון בנושא זה בקשר לסיבה ותוצאה. התמסרות לאל, או חוסר התמסרות לאל, משפיעה על כל היבט אפשרי בחייכם הפנימיים והחיצוניים, ויהיה זה מאיר עיניים במיוחד, לבחון זאת במסגרת הרצאה זו.

הבה נבחן עתה כמה מן התוצאות הטבעיות של התמסרות מוחלטת לאל. היות שזו התנועה הטבעית של נשמתכם, ההתמסרות לאל פירושה הגשמת ייעודכם. זה יחולל איזון והרמוניה באורגניזם שלכם כולו. באורגניזם המנטלי שלכם ישלטו תפישה אמיתית, ראייה צלולה והבנה מציאותית. תזכו להרמוניה ולשלוות נפש עצומות. תפישות שנמצאות בקונפליקט, בלבול, ולפיכך תסכול, ייעלמו. הארה ותובנה לגבי קונפליקטים לכאורה, יגרמו לכל חלקיו של תצרף החיים הגדול ליפול למקומם הנכון.

ברמה הרגשית, ההבהרה המנטלית הזו של הניגודים מעניקה להוויה סגנון חדש לחלוטין בתגובות וברגשות. לדוגמה, לאהוב חדל להיראות כדבר מחליש ומשפיל. להיפך, זה יוצר גאווה בריאה וכבוד עצמי. כאשר אדם מתמסר לאל הוא נמנע מאחת המכשלות הגדולות ביותר של האנושות, שהיא הפיתוי להתמסר למבני כוח שליליים החזקים ממנו. ברגע שאתם מתנגדים לתנועה הטבעית של נשמתכם וחוסמים אותה, את ייעודכם המולד, שהוא התמסרות לאל, אתם חייבים להתמסר בעל כורחכם לתחליף, התמסרות כוזבת. ידידיי, חשוב להבין את הדבר הזה.

אם אתם פוחדים מאוטוריטה (סמכות) אנושית, ולא ממש משנה אם אוטוריטה זו אכן מנצלת לרעה את כוחה או שאתם רק מאמינים שהיא עושה זאת, זה מפני שאתם תלויים באותה אוטוריטה באופן כלשהו, מוחשי או לא מוחשי. אתם עשויים אז להגיב לתלות ולפחד שלכם, אם בקבלת מרות, במכירת עצמכם, ושנאת עצמכם בגלל זה, או בהתמרדות עיוורת כנגד האוטוריטה, כדי להימנע משנאה-עצמית ולשמר את כבודכם העצמי. אולם זה איננו כבוד עצמי אמיתי; זו רק תגובה עיוורת המבוססת על רפלקסים אמוציונאליים ועל רגשות סוערים שאינכם מודעים להם לרוב. בשני המקרים לא נהיר לכם מה הנושאים, חסרה לכם תובנה אמיתית, אינכם יכולים להבדיל האם האוטוריטה היא אכן פוגענית או האם אתם מגיבים כמו ילד.

אם התמסרותכם לאל היא התמסרות אמיתית, חובקת-כל, אתם תתפשו בתכלית הבהירות עד כמה בלתי ראויה היא כל אוטוריטה שמנסה להכניע אתכם, להתעלל בכם, לנצל אתכם או לרמוס את כבודכם האנושי. לא משנה אם מדובר בבוס שבו אתם תלויים כספית, או בבן זוג שאתם מתאווים וזקוקים לאהבתו. אם התמסרותכם לאל היא העמדה הראשית בחייכם, הדגש והעמדה העיקריים שלכם, אתם תבטחו באל ותדעו שהאמון שלכם מוצדק לחלוטין. אתם יכולים אז למצוא את האומץ להסתכן באיבוד מושא ההזדקקות שלכם. כשאתם מציבים את האל מעל לכל, תראו בבהירות שהאוטוריטה האנושית עשויה להיות פוגענית, ותוכלו אז לבחור לשלם את המחיר, שעשוי להיות הוויתור על מה שאוטוריטה זו נותנת לכם, מכיוון שכבודכם העצמי והחופש הפנימי שלכם חשובים יותר. האוטונומיה שלכם יכולה לצמוח רק מתוך התמסרות מוחלטת לאל.

תוצאה נוספת מנתינת עצמכם בידי האל תהיה הצורך לשנות את מצבכם על מנת למלא את צורכיכם האמיתיים בלי לשעבד את נשמתכם. פירוש הדבר יכול להיות עבודה חדשה, בוס חדש, יחסים חדשים או בן זוג חדש. האוטוריטות החדשות בחייכם יהיו כמוכם, אנשים אוטונומיים שתנועת נשמתם הפנימית הולכת בעקבות הקריאה להציב את האל לפני כל דבר אחר. הם לא יזדקקו לנצל לרעה את כוחם, כוח שניתן להם מכוח ההזדקקות של אנשים אחרים. או שאולי אפילו תגלו שאותם אנשים עצמם, הבוס או בן הזוג, יגיבו אחרת לעמדתכם השונה. אולי גם אצלם יש קונפליקט בין העמדות של העצמי הגבוה והנמוך שלהם. בתוך תוכם הם עשויים לשחרר אתכם ולכבד את כבודכם העצמי, כך שהיחסים ביניכם יהפכו לנתינה וקבלה הדדית.

אם תפישתכם מעוותת ואתם מניחים שכל אוטוריטה רוצה להשפילכם ולהתעלל בכם, הכניעה המוחלטת לאל תחשוף בפניכם את גישתכם המוטעית, והתפישה שלכם תתאים את עצמה למציאות. כך לא תצטרכו יותר למרוד בסמכות לגיטימית, שרק מצפה מכם למלא חלק הוגן ביוזמה המשותפת. לא אחת, מרד כנגד כל סמכות שהיא בא להסתיר את התשוקה הנסתרת שלכם עצמכם להחזיק בכוח על אנשים אחרים ולנצל כוח זה לרעה. ייתכן שמעולם לא חשבתם על זאת כך, אך כשהרצון-העצמי מנהל את חייכם, וכשיש לכם רגשות חזקים של השפלה וחוסר אונים כל אימת שרצונכם-העצמי לא מתמלא, אזי תובלו להאמין שאתם חייבים להפוך לכוח הגדול ביותר ביקום שלכם, אלוהים, או להיכחד. כדי להימנע מהשמדה מוחלטת, אתם נוטים אולי להרכין ראש בפני כוחות שהם תחליפים, במקום בפני רצון האל. אתם עשויים לבחור לקבל את מרותו של אדם חזק יותר, או חזק יותר לכאורה: בן זוג, בוס, דיקטאטור. על ידי השירות שאתם נותנים להם, אתם מקווים לרכוש לעצמכם מעמד עליון. או שאתם עשויים לשאוף להשיג את כוח הכסף או המעמד, שהופכים אז לתחליפים לאל. או שאתם עשויים להרגיש בעלי עוצמה מזה שאתם שומרים על מרחק מאחרים, לעולם לא פותחים את הלב עד הסוף, אולם גורמים לעצמכם להיות נחשקים, משחקים לידי הגישות המוטעות והצרכים הנוירוטיים של אנשים אחרים.

כניעות בפני תחליפי סמכות וכוח, כמו גם התמרדות חסרת הבחנה כנגד כל אוטוריטה שהיא, שתיהן תוצאות, סיבה ותוצאה, של הסיבה שנכנסת לפעולה כשהתנועה הטבעית של נשמתכם, להתמסר לאל, מוכחשת ונחסמת. כאשר מכירים באל כסמכות עליונה, הכול נופל למקומו הנכון. אחרת חייב להתחולל אצלכם בלבול לגבי הסמכות שאתם זקוקים לה ומשרתים אותה, בלי לדעת מתי נכון לציית להנהגתה ומתי אתם נדרשים לעמוד על שלכם. כאשר ההתמסרות לאל היא עמדתכם הראשית, ברור לכם לחלוטין מה הוא מה, ואתם יכולים אז להתנהג בהתאם ולבצע את הפעולות שלכם בלי קונפליקט פנימי. אתם תודו בכך שיש לכם צרכים, שתחומים מסוימים בחייכם מחייבים סמכות או מנהיג, שיש לכם תפקיד ביחסים האלה, ושהקבלה יכולה רק להעצים את עצמיותכם ואת כבודכם העצמי האמיתי. בהליכה אחרי מנהיג זה לא תוכלו לאבד את נשמתכם, כיוון שנשמתכם שייכת לאל, אשר מחזיר לכם אותה מחוזקת, מטוהרת ואוטונומית יותר מתמיד.

ההתנגדות לייעודכם להתמסר כול-כולכם לאל ולרצונו חייבת ליצור אצלכם אשמה אמיתית, פוֹשָה-בכל ומחלישה. כה הרבה מן החולשה, ההיסוס, הספק-העצמי שלכם, כה רבים מדפוסי ההענשה-העצמית שלכם הינם תוצאה ישירה של ההתנגדות. לא משנה כמה הסברים פסיכולוגיים תצליחו למצוא, והם עשויים להיות אמיתיים ברמה שלהם, דפוס זה של הבסה-עצמית לעולם לא יוכל להפוך-כיווּן ולעבור טרנספורמציה אם לא תרפאו את עצמכם רוחנית על ידי נתינת כל-כולכם, בכל תחומי חייכם ובכל המובנים, לידי הבורא.

כאשר זה יקרה – וכמובן שזו לא משימה חד פעמית, אלא כזו שיש לחזור עליה מדי יום ובכל נושא בחייכם – תחוו חוזק חדש ותחושת עצמי חדשה שלא היכרתם מעודכם. זה נראה פרדוקסאלי כמעט. עמוק בפנים תמיד יראתם שאם תשימו את עצמכם בידי האל, אתם תאבדו את עצמכם. ואילו עכשיו גיליתם, כמציאות מוחשית, שמילותיו של ישוע הן אמת לאמיתה: עליכם לאבד את עצמכם, למסור עצמכם לאל, על מנת למצוא את עצמכם.

חוזק חדש זה יהפוך פתאום לתנועה ספונטנית. התבונה לבחור מתי להשתמש באגרסיביות חיובית ומתי לוותר בנועם תימצא בכם כידיעה מיידית כמעט, שמתוכה תזרום הפעולה ההולמת. התנועה האגרסיבית החיובית, הנמרצת, תחליף את המרד וההכחשה הילדותיים וההרסניים. ויתור בנועם, כניעה רכה, הליכה אחרי מנהיג, קבלה, גם כאשר הרצון-העצמי שלכם לא יאהב זאת, יחליפו את ההשפלה, ההכחשה-העצמית, הכניעות שמבוססת על פחד ועל חוסר אמון בחיים. בשני המקרים תוכלו לעשות את הבחירות שלכם בדרכים חדשות. היכן שקודם קיבלתם מרות בחולשה, תוכלו עתה לציית ולהיכנע ברכּות, בלי לפגוע בכבודכם העצמי. או אולי תגלו שאגרסיביות חיובית היא מה שנדרש. ואז, היכן שקודם נהגתם להתמרד באופן עיוור והרסני, תוכלו עתה לעמוד על שלכם, אך הפעם ברוח חדשה, מתוך מניעים שונים, עם ראייה וידע צלולים יותר. לעמדה שלכם תהיה לפיכך השפעה שונה בתכלית על אחרים ועל עצמכם. לאגרסיביות שלכם תהיה מגמה אחרת. או שאולי תראו בסופו של דבר, שאחרי הכול המצב לא דורש מאבק אלא ויתור, שהדבר הוגן, נכון, הכרחי, מוצדק וטוב לכולם, ואין כאן אי צדק או ניצול לרעה שמצריכים שימוש באגרסיביות.

אגרסיביות חיובית הכרחית לא רק כדי לחשוף אי צדק והתעללות, יש לומר. זו לא רק פעולת-תגובה, אלא היא חייבת להיות גם פעולה יזומה. אגרסיביות חיובית הכרחית כדי לנוע החוצה, להתרחב, לשפר, ליצור – בין אם בתוך עצמכם או בסביבה שלכם. שום חומר פנימי שלילי לא יוכל לעבור טרנספורמציה בלי שתנועה אנרגטית כזו תפרוץ החוצה. כשתנועה כזו פורצת החוצה בצורה בריאה ואורגנית, היא לא מרוֹקנת ולא כרוכה במאמץ. היא מהווה שחרור המפיח מרץ באורגניזם כולו. אולם זה כך רק לגבי אגרסיביות הולמת, אורגנית, התואמת את רצון האל. המציאות החיובית החדשה שכולכם שואפים ליצור יכולה להתממש רק כאשר אתם משוחררים מן הבלבול שעולה באורח בלתי נמנע כתוצאה מהכחשת התנועה של נשמתכם, הקריאה הפנימית למסור את עצמכם לידי האל. במציאות החדשה אתם כבר לא תצטרכו לשאול מתי עליכם לקום ולעמוד על שלכם ומתי עליכם לוותר וללכת אחרי מישהו אחר. כבר לא יהיה לכם ספק מהו טבעם האמיתי של אוטוריטה אנושית או של אדם שאתם תלויים בו וזקוקים לו, ומהם המניעים האמיתיים שלו או שלה. לא תצטרכו להיאבק באמצעות האינטלקט שלכם לבדו, שלעולם לא יוכל לתת לכם את התובנה הזו. אתם תדעו באופן ספונטני. הידע יהיה שם, מולכם, ברור וחזק, בלי ספקות. אתם תזרמו החוצה מתוך מרכז הווייתכם, היכן שהאל שולט, היכן שקריסטוס הוא מלך, והיכן שהכול כראוי איתכם, עם פעולותיכם, עם תפישותיכם, עם הידע שלכם, התגובות שלכם והרגשות שלכם. השלווה והכיווּן-הממוקד שאתם כמהים אליהם טמונים במפתח זה, ידידיי האהובים. השתמשו בו, במפתח.

אנו מקווים שהרצאה זו הצליחה לקרב אתכם צעד אחד נוסף לרצון להפוך את התמסרותכם לאל למטרתכם הראשית. חייכם ישתנו מכול וכול במובן שבו דנתי, וכן בדרכים רבות אחרות שבהן אגע בעתיד. באופן הזה אתם מכניסים לפעולה סיבה חדשה, שתביא לתוצאות חדשות. רבות מנסיבות החיים שלכם שאינכם אוהבים יותר הם כתוצאה, במובן של סיבה ותוצאה, מכך שאתם נמנעים מלבטוח באל ולמסור את עצמכם בידיו. ייתכן שעשיתם זאת בתחומים מסוימים בחייכם, ובתחומים אלה התוצאות הן רצויות ומשמחות. הסיבה מולידה תוצאות תואמות פרופורציונאליֹת. אולם נשמתכם חצויה, ויש תחומים רבים שבהם זה אולי לא קרה עדיין. אלה הם התחומים שבהם עליכם לשנות את יחסכם המהותי לבורא שלכם. היכן שיש בכם פחד, חוסר ביטחון, חרדה, ספק-עצמי, קונפליקט עם אחרים, סכסוך עם הסביבה, או חוסר-מימוש או תסכול מכל סוג, במקומות אלה הסיבה הבסיסית חייבת להיות התכחשות לקריאה של נשמתכם. השתמשו באמַת המידה הברורה והפשוטה הזו. ידידיי האהובים, הברכות שהושטנו לכולכם מכוונות כרגע במיוחד לעזור לכם למסור את עצמכם לזה אשר מחזיק אתכם, זה אשר מכיל אתכם, זה שבעטיו אתם בטוחים ומוגנים, זה אשר מרווה את כל ישותכם באמת ובאהבה שלו, עד שאתם הופכים לכלי-עזר עבורו.

הפכו זאת למציאות. היו ברוכים.

נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי