תרגום מאנגלית: עמיר כרמל
ברכות שלום בשם אדוני. אני מביא לכם ברכות, ידידיי היקרים, כרגיל.
כל יצור חי מבקש למצוא את האל; כל אדם, במודע או שלא במודע, מבקש למצוא את האל. אפילו אלה הנקראים בפיכם אתיאיסטים; גם הם מבקשים למצוא את האל. כולם מבקשים למצוא אושר, אהבה וביטחון, וזהו האל! כמובן, היכן שהמודעות הרוחנית עודנה לוקה בחסר, אנשים סבורים לא פעם שניתן למצוא מטרות אלה בדברים אחרים, ולפיכך הם מבקשים למצוא ביטחון או במונחים פיננסיים, או דרך קשרים רגשיים. אנשים גם מבקשים למצוא אושר, אהבה וביטחון באמצעות הצלחה יוצאת דופן במקצוע כלשהו, שדרכו הם יזכו להתפעלות, להערכה ולמידה כלשהי של כוח. אולם אם אדם חושק בביטחון אמיתי – ומי לא ירצה בזה? – מטרות אלה אינן אלא תחליפים עלובים, בייחוד אם הן נוטלות את מקומו של ביטחון, שרק יחסים הרמוניים עם האל יכולים לספק. הצלחה פיננסית, קשרים רגשיים מספקים והכרה מקצועית יכולים גם כן להיות שלכם אם הם חלק מתוכניתכם לגלגול זה, אבל יש הבדל גדול בא ם זה כל מה שיש לכם להיאחז בו או לא.
כך גם לגבי אהבה. אם תבקשו למצוא אהבה מאדם אחר עם אותו הזרם שמיועד לאהבת האל, תמיד תיוותרו עם הרגשת ריקנות, אי שביעות רצון, או אפילו תסכול. כך שאם האל אינו באמת הבסיס האמיתי לחייכם, ואם אתם מחפשים תחת זאת תחליפים ארציים, אלה לעולם לא יספקו אתכם. אולם אתם בהחלט עשויים להרגיש אהבה אל ומן בני אדם אחרים – וזה אכן כדאי לכם. אולם אהבה זו תהלום את ערכה; היא לא תהיה העוגן היחיד שלכם, ולעולם לא תרגישו שחייכם חסרי משמעות אם מסיבה כלשהי תאבדו אהבת אדם, כל עוד האל מקבל את מקומו הראוי בלבכם.
אמרתי שכולם מבקשים למצוא את האל, אף כי לעתים קרובות אינם יודעים זאת. בדיוק כפי שצמחים נשענים לכיוון השמש לשם אור וחמימות, כך גם האדם נשען לכיוון האל, לעתים קרובות באופן לא מודע ממש כמו צמח. רק כאשר מצאתם את האל בתוך עצמכם יהיה לבכם שקט וחייכם התמוהים יקבלו היגיון. רק על ידי מציאת האל תזכו לקבל את אור הידיעה – לא בהכרח ידיעה כללית או מופשטת, שכן חשיבותה של זו פחותה. תהיה זו ידיעה אישית. תבינו למה הייתם צריכים לעבור קשיים מסוימים, ומדוע קרו לכם כל כך הרבה חוויות בלתי מובנות, שנראו במקור כתוצאה מאכזריותם של אחרים או של "הגורל". לפתע פתאום תראו היגיון כה עמוק בחייכם, עד שתחדלו לריב עם קשיי חייכם. תהיו שמחים על הקשיים הללו, יקיריי, לא רק מפני שתראו את ההצדקה המלאה לקשיים, אלא גם מפני שתבינו עד כמה טובים ומחזקים היו קשיים אלה עבורכם. כן, אתם אכן תבינו זאת.
החיפוש אחר האל נעשה בדרכים שונות. אולם אי אפשר למצוא אותו מחוץ לעצמך, בבניין כלשהו או למעלה בשמים. כולכם יודעים זאת. ניתן למצוא אותו רק בתוך עצמכם. חרף העובדה שהוא שוכן בתוך כל אחד מכם, רבים מכם עדיין מחפשים את האל בדרך שגויה. לא משנה באיזו דת או פילוסופיה אתם מאמינים, אתם יכולים למצוא את האל רק בתוככם, על ידי המעבר דרך העצמי הנמוך. אם יש לכם אוצר החבוי עמוק באדמה, הדרך היחידה להגיע אל האוצר היא לחפור בעפר, שפירושו כי מוטל עליכם להיות בקרבה רבה לעפר לזמן מה. אתם יודעים שההתעסקות בעפר שווה את זמנכם והכרחית לשחרור האוצר, על כן אתם מבצעים את העבודה הבלתי נעימה באופן זמני כדי לסיים אותה אחת ולתמיד. אין שום דרך להוציא את האוצר החוצה אלא אם כן אתם מוכנים להתמודד תחילה עם הבוץ. ההיגיון הפשוט שבזה מובן לכולכם.
מדוע אם כן שלא תבצעו את עבודת החפירה הזו ותחשפו את בית האוצר של האל המוטבע בכל אחד מכם? מדוע אתם מקווים לזכות באוצר הגדול ביותר והיקר מכל בלי להיות מוכנים להתמודד עם העצמי הנמוך? האם זה הגיוני? ודאי שלא. אולם רבים מכם מקווים עדיין לעשות זאת איכשהו. רבים מכם בני האדם, שיודעים היטב כי ניתן למצוא את האל רק בתוך עצמכם, ממשיכים לחפש במעורפל בפינות נשכחות בנשמתכם כדי למצוא ניצוץ, כדי לחוות את האל. אולי אתם מקווים להגיע לזה על ידי חיפוש ידיעת-אל כללית ומופשטת, או על ידי ביצוע תרגילים רוחניים מסוימים. אם זו הדרך היחידה שבה אתם מחפשים אותו, מה שתקבלו יהיה הכול חוץ מן האל. אל לכם לנסות להתעלם מאותם קשיים בחייכם שנמצאים ממש מולכם ברגע זה. אם תחפשו בדרך זו, תגלו שהאל נמצא הרבה יותר קרוב אליכם משחשבתם. אך אם תנסו בכל דרך אחרת, הוא יהיה רחוק מכם לאין שיעור יותר משתוכלו לתפוש. כדי למצוא את האל, עליכם לזהות את רגשותיכם החבויים ולהתבונן בהם לאור החוק האלוהי. הודו בתגובות האמיתיות שלכם במקום לגרום לעצמכם להאמין שאתם מגיבים בדרך אחרת ומסיבות שונות מהסיבות האמיתיות. ראשית, ראו את המגרעות שלכם בבהירות. חזרתי ואמרתי פעמים רבות שעליכם למצוא את אותם החלקים בתוך עצמכם שאפילו אינכם מודעים להם עדיין. בחנו את עצמכם ביחס לרגשות האמיתיים שלכם. רק על ידי בחירה בדרך זו ועל ידי המעבר דרך העצמי הנמוך, על ידי התמודדות איתו והמסתו צעד אחר צעד באומץ ומתוך שכנוע פנימי, תמצאו אושר וביטחון אמיתיים באל, עם האל, ודרך האל.
"איך אוכל לעשות זאת"? זו תמיד השאלה. יש נקודות רבות שמהן ניתן להתחיל, ידידיי. כל אלה שכבר עושים את הדרך מכירים בכך שחובה להתמודד עם כל בעיה משני צדדים לפחות, ולא פעם יותר משניים. אינכם יכולים למצוא את האל אלא אם כן אתם שואפים להתגבר על הפגמים שלכם. אבל מצד שני, ודאי שאינכם יכולים להתגבר על הפגמים שלכם בכוחות עצמכם בלבד, לא משנה כמה חזקים אתם ולא משנה עד כמה טוב הרצון שלכם עשוי להיות. אתם זקוקים לעזרתו של האל. כך שהתהליך נע מצד לצד לסירוגין.
ראשית, עליכם למדוט כדי לזהות ולאמוד את הפגמים שלכם, ואז לבנות גשר משם. הצעד הבא הוא לנתח בכנות מה באמת מתרחש בתוככם. זה לא קשה כמו שאתם אולי חושבים, בתנאי שאתם באמת חושקים בכך ובוחרים לעשות זאת. אתם מוכרחים לזהות את הנטייה לעצלנות הנוכחת-תמיד בכל אדם יחד עם הדחף האבולוציוני הבסיסי הקיים בכל יצור חי לשאוף מעלה אל האל. אף שלעתים קרובות הכמיהה שלכם אל האל אינה מובנת כהלכה, אינה מפורשת כהלכה, ואינה מנותבת לערוצים הנכונים, היא עדיין שם. דרושה מודעות רוחנית כדי להבין כמיהה זו ולכוון אותה כראוי. הנטייה לעצלנות בעצמי הנמוך גורמת לכם להירתע מלהתגבר על המכשולים. נטייה זו לא רוצה להיאבק, וגם לא סובלת לעשות שום דבר לא נוח. כל עוד לא זיהיתם את הגרסה שלכם עצמכם לעצלנות זו, אינכם יכולים להתקדם. כך שבאחד השלבים, עליכם לעבוד על הפגמים המהווים חלק מן העצמי הנמוך שלכם. בשלב אחר, עליכם לגייס בצורה פעילה את עזרת האל, אף כי בגלל הפגמים המסוימים שלכם עצמכם, עדיין אין לכם יחסים קרובים עם האל. בכל זאת, באמצעות הקשר המועט שכן יש לכם, אתם יכולים לבקש שתינתן לכם עזרה אלוהית על מנת לקדם את בניית הגשר. תהליך זה המתחלף כל הזמן לסירוגין דורש מכם לבנות את הגשר קודם כל מצד אחד ואז מן הצד השני.
אולם יש דרך אחת בטוחה, שאקרא לה קיצור דרך אפילו, לכונן מערכת יחסים אישית עם האל, או לחוות אותו באופן אישי. אתם מבינים, ידידיי היקרים, רבים מכם מאמינים באל אך לרבים מכם גם יש עמוק בלב פינה של חוסר אמונה. אתם פוחדים להתייצב מול אותה פינה של חוסר אמונה, ועמדה זו אחראית להתנגדות שלכם לצלול לעומק נשמתכם. אתם מאמינים שאם תתעלמו מאותה פינה של ספק בתוך עצמכם על ידי הסתרתה, הספק ייעלם או לא ייחשב. אין זה כך. כל דבר שאתם מגלים בתוך עצמכם לעולם לא מייצג את התמונה כולה, משום שאתם מורכבים מהרבה זרמים סותרים. אל תפחדו להתייצב מול אותו חלק אחד בכם שאינו מאמין באל ואף רוצה בכנות לחזק את חוסר האמונה. אל תסתירו ספק כלשהו שכן לא תשיגו דבר בכך שתגידו לעצמכם שהוא לא קיים. אינני אומר שזהו הגורם היחיד שאתם פוחדים להתייצב מולו בתוך עצמכם. אולם בין אם מדובר בספק אודות אלוהים או בכל היבט אחר בתוך עצמכם, העיקרון נותר בעינו: אינכם יכולים להדביר הרגשה כלשהי כל עוד אתם פוחדים להתייצב מולה. אני מבטיח לכם שכל הרגשה שיש לכם לא תהיה מפחידה אפילו כדי מחצית ממה שאתם מאמינים כעת, אחרי שתתייצבו מולה.
בחזרה לקיצור הדרך להכרת האל: אם אתם חשים שחוסר אמונה קיים בתוככם, יש דרך אחת נפלאה ובטוחה לחוות את המציאות והנוכחות של האל ושל עולם הרוח שלו בצורה כה חזקה, עד שכל הספקות שלכם מתמוססים כמו שלג בשמש. זוהי דרך ההקרבה, ידידיי. אם תהיו מסוגלים להקריב משהו למען האל, תחוו את החוויה הזו. הידיעה, הוודאות, והמציאות שתרכשו מחוויית ההקרבה יעלו בערכן לאין שיעור על הערך של מה שוויתרתם עליו.
אני מבין שאינכם יודעים איך מקריבים או אפילו מהו הדבר שאתם אמורים להקריב. אראה לכם את הדרך. שום דבר מלודרמטי לא נדרש מכם. אדרבה, ברצוני להדגיש שככל שאנשים אחרים יודעים פחות על ההקרבה שלכם כאשר אתם עושים אותה, או כאשר בכוונתכם לעשותה, כן ייטב. רק אתם ואלוהים צריכים לדעת, ואולי גם המדריך הרוחני שלכם, אם אתם זקוקים לעזרה בזה. ההקרבה לא תשרת את האגו שלכם בשום דרך, כך שזה לא צריך להיות משהו מדהים או ראוותני. אין קידוש השם מכל סוג במה שאני מדבר עליו.
אם אתם בדילמה בקשר להחלטה מסוימת, או אם יש דיסהרמוניה מתמשכת בחייכם, זה צריך לשמש לכם כסימן שמשהו אינו כשורה. שכן בכל מה שאתם עושים, אם הדבר קיבל את ברכת האל, הוא יהיה הרמוני ולא יצֹור חיכוך מתמיד אצלכם או אצל אחרים. אם אתם מחויבים חזק מדי לרעיון כלשהו, או למשהו שאתם חושקים בו ואינכם רוצים לוותר עליו, גם זה יכול לשרת את המטרה. קחו את מה שזה לא יהיה – בעיה שלכם, החלטה שלכם, היאחזות מופרזת – והציגו זאת בפני האל. פתחו את עצמכם לחלוטין ושאלו תחילה, "מהו הדבר שאני רוצה באמת"? חשוב למצוא תשובה ברורה לשאלה זו, כי כשלא ברור לכם מה אתם בעצם רוצים, חייבות יהיו לצוץ בעיות.
אחרי שנתתם לעצמכם את התשובה, ובכך קבעתם בבהירות מהם רצונכם והעדפתכם, שאלו את עצמכם, "האם מה שאני רוצה אולי אינו ]תואם את[ רצון האל"? בנקודה זו, אותה פינה נסתרת בלבכם שבה אתם מחזיקים את הספק עשויה להתבטא. יהיה חשוב אז מאוד מבחינתכם להרשות לתגובות ולרגשות שיעלו אז להיכנס לתוך מודעותכם, וכן לתת להם ביטוי ברור. הם ]התגובות והרגשות שיעלו] עשויים לומר לכם, "כן, כל זה טוב ויפה, אבל אולי אין כלל אלוהים. אם אין אלוהים, אני בהחלט לא רואה כל סיבה מדוע עלי לוותר על מה שאני אוהב. מדוע עלי להקריב"? אם אתם מסוגלים לבטא במילים את הספק הפנימי הזה, יקיריי, זהו כבר צעד אחד קדימה, האמינו או לא! בדרך זו הבעיה הרוחנית הפנימית ביותר שלכם, הנקודה החמוצה הנסתרת שבכם, מתחילה לקבל צורה מפורשת, כך שאתם יכולים להתמודד איתה בתבונה.
בהמשך שיחה זו עם עצמכם, הצד ההגיוני שבכם עשוי לומר: "או קיי, אם אין באמת אלוהים, אני לא מסַּכן שום דבר בכך שאשאל, שהרי אני לא יכול לקבל ממנו תשובה. לפני שאני שוקל להניח לו להחליט עבורי, אשאל את אלוהים עצמו האם הוא קיים. אלוהים יקר, צד אחד בי מאמין בך; צד אחר אינו מאמין בך. מה מן השניים נכון? אנא עזור לי". אם תיישבו תחילה את השאלה הזו ביניכם לבין אלוהים, תקבלו הארה. אולם אתם חייבים להתייצב מול השאלה במקום להשתמט ממנה.
עכשיו אולי תאמרו: "ואם אדע שאתה אלוהים, אהיה מוכן להקריב ולוותר על הרצון שלי". אבל האם אתם מוכנים להקריב ולוותר על הרצון שלכם? האם אתם צריכים להיות מוכנים לנהוג כך? אם אינכם חווים הארה בכל ישותכם שגורמת לכם להבין שהוא אשר הינו אלוהים-חיים והמציאות הגדולה מכולן אכן הוא קיים באמת, כי אז באופן פרדוקסאלי, אתם עדיין יכולים לקבל את הידיעה הזו רק אם אתם מוכנים להקריב למען האל. תמיד אתם מחכים לראות שהוא יתגלה קודם, ורק אז מחליטים האם אולי לתת את חייכם בידיו. אולם כשאתם ניגשים אליו בדרך זו, אתם ממשיכים לרוץ סחור סחור במעגלים; השאלה לעולם לא תיושב כל עוד אינכם מוכנים להניח תחילה בצד את רצונכם-העצמי למען רצונו שלו. אם תעשו כן תפתרו שתי בעיות בבת אחת: המציאות של קיומו של האל, וההיאחזות שלכם במשהו שאינו רצון האל. רק אם תבחרו במסלול זה בחיי היומיום שלכם לא יהיו חסרונות מכל סוג: תרגישו שהכול נכון כל כך בכל המובנים. הרגשה זו היא מה שמבדיל בין הדרך של אלוהים לבין הדרך האנושית. כאן, שוב, התהליך פועל משני הכיוונים: רק אם אתם קודם כל נכונים ומוכנים לחלוטין בכל מחשבה וכוונה שלכם לוותר על הרצון-העצמי ועל התשוקות האישיות שלכם למען האל במקרה שהרצון שלו יתבטא בפניכם בבירור, רק אז אתם יכולים לקבל תשובה.
הנכונות להרפות ולוותר על עצמכם מהווה את הדפיקה על הדלת – היא ורק היא תפתח אותה. כל עוד רצונכם-העצמי עולה בעוצמתו על התשוקה לשים את אלוהים תחילה, לעולם לא תדעו את ודאות קיומו. עד אז, האל לא יהיה מציאות עבורכם, לא משנה עד כמה אתם מדברים עליו וחושבים עליו, מתפללים ומודטים. הוא יהיה משהו מופשט במעורפל, ולא מציאות-חיה בחיי היומיום שלכם. לפיכך אני אומר לכם: היו מוכנים להקריב את הרצון-העצמי שלכם למען האל, גם אם פינה של אי אמונה עדיין נותרת בכם. אם אתם מוכנים ונכונים לקבל באמת אפילו את החלופה הפחות רצויה לכם מכולן – בתנאי שהיא רצון האל – כי אז חציתם את המפתן החשוב ביותר בכל ההתפתחות הרוחנית שלכם כולה. כל הדברים עד לנקודה זו לא היו אלא תיאוריה או הכנה לחציית קו החלוקה האדיר הזה בדרככם מעלה.
הרפו וּוותרו יקיריי! כמובן שהאל נותר עדיין עלּום מבחינתכם. בטחו בו גם אם אינכם יכולים לראותו, וגם אם אינכם אוהבים את הבחירה שעשויה להתברר כרצונו שלו עבורכם. בטחו בכך שהוא יודע טוב מכם. זה כל מה שאני מבקש מכם. אין אפילו אדם אחד שאינו יכול להוציא לפועל את העצה הזו באלף דרכים קטנות מדי יום. זה נכון לגבי החלטות גדולות וחשובות כמו לגבי החלטות קטנות. מבחינה מסוימת ייתכן שיהיה קל יותר להתחיל בהחלטה גדולה באמת. אתם עשויים להרגיש כאילו אתם עומדים להיכנס למקלחת קרה; לאדם אחד קל יותר לעשות זאת בשלבים איטיים, ואילו אחר רוצה לגמור עם זה במהירות וקופץ פנימה בבת אחת. ברגע שתהיו בפנים, תראו שהמים כלל לא קרים כמו שדמיינתם קודם לכן, ותוך זמן קצר מאוד הם ייראו אפילו חמימים ומרגיעים. הם יעניקו לכם כוח ריפוי לכל בעיותיכם, בכל רמות הווייתכם. הם יעניקו לכם הרמוניה, ביטחון וניצחון נפלאים כפי שלא ידעתם מעודכם. בין אם אתם מוותרים על רצונכם-העצמי בתחומים בעיתיים קטנים בחייכם, ולפיכך נכנסים למים בשלבים, ובין אם אתם קופצים פנימה ומתמודדים עם הבעיות הגדולות, אין זה משנה כלל, בתנאי שאתם זורמים עם התהליך, שבו צעד אחד מכריע הופך את חייכם הרוחניים מתיאוריה למעשה, ומאי-מציאות למציאות. אחרי שתקריבו את רצונכם-העצמי ובכך תהפכו את אלוהים למציאות עמוקה מבחינתכם, כל הספקות שלכם יימחו.
רבים מכם ידידיי לא יודעים אפילו מהי בעצם הצורה או האמונה הלא-מודעת שלכם אודות אלוהים. שאלו את עצמכם גם את השאלה הזו, שכן תופתעו לגלות כמה תשובות שונות עשויות להתקבל. אצל אדם אחד, דמותו התת-מודעת או הלא מודעת של האל, שהיא כמובן לא מחשבה או רעיון אלא הרגשה, אינה אלא רושם מעורפל של מורה בית-ספר קפדן ופדנטי שעושה לכם נו-נו-נו באצבע וכלל אינו מבין כה רבות מן הבעיות האנושיות שלכם. תפיסה כזו לגבי האל עשויה לנבוע מדמות אחרת, בין אם בתקופת-חיים זו או מגלגול אחר, של אב אנושי שהיה לכם. היא עשויה לצבוע בצורה מסוכנת את דמות האל אצלכם, ועליכם להכיר בסכנה זו. אחרים עשויים לחשוב שלעולם לא ניתן להציג את הבעיות שלהם בפני האל, כיוון שלא איכפת לאלוהים מהחיים שלהם. זה כל כך לא נכון, שכן כל החלטה, לא משנה עד כמה קטנה, וכל מעשה או עמדה שלכם, עומדים ביחס ישר לאחד או יותר מן החוקים הרוחניים. יש גם כאלה הסבורים שזהו חילול השם כמעט, לבוא אל אלוהים עם בעיות מסוימות. גם זה כל כך לא נכון! אין אף בעיה שאינכם יכולים לשטוח בפני האל, לא משנה מהי הבעיה, שכן ודאי שהוא מבין אתכם טוב יותר מכל בן אנוש, פסיכואנליטיקן, רופא או מדען. עליכם לדעת במפורש ובמודע שלא משנה איזו בעיה אתם מביאים בפני האל בדרך כנה, הוא יבין ויעזור לכם, בתנאי שאתם מבקשים את העזרה הזו ומוכנים לבטוח בו יותר מאשר בעצמכם. כך שאל תהססו לפנות אליו בשל דימוי שגוי שיש לכם אשר לעתים קרובות נובע מהשפעות בבית, או ממורי דת שגם הם נגועים ברעיונות מסוג זה. זה מזיק מאוד.
ידידיי היקרים, מה שאמרתי לכם כאן זהו "דינמיט רוחני". יהיה קשה לבצע זאת וזה ידרוש מאבק עם עצמכם. אולם אם תוותרו בכנות על רצונכם-העצמי למען הרצון האלוהי, תראו את כל חייכם משתנים. כך שמוטל על כולכם אשר שמעתם מילים אלה להיכנס אל תוך עצמכם ולשאול: "איפה יש משהו בחיים שלי שאלוהים היה רוצה אולי לשנות"? ואז הכינו עצמכם למאבק. אל תמהרו עם זה; אל תעשו זאת בחופזה או בשטחיות. אל תרמו את עצמכם בכך שתעשו את הדבר בלב ולב ואחר כך תטענו שלא קיבלתם תשובה, שכן לא תקבלו תשובה אם לא תפעלו בלב שלם. אל תנסו לדבר על לבכם להשתכנע שדבר מה חייב להיות רצון האל משום שאתם כל כך רוצים את הדבר. הניחו את כל הקלפים שלכם לפני אלוהים. רוקנו את עצמכם. היו מוכנים לוותר על הכל. אם דרושים לכך שבועות או חודשים, זה לא משנה. זו צריכה להיות המטרה שלכם עתה. אם אינכם יכולים לעשות כן משום שמשהו בתוככם עדיין לא רוצה לעשות זאת, יהיה הרבה יותר טוב אם תודו בזה בפני עצמכם. מוטב לומר "אני לא מוכן כרגע" וללכת הלאה בדרכים אחרות, להתקדם בשלבים איטיים יותר, ואולי בעוד שנה תגיעו רחוק מספיק. אבל אל תוותרו לגמרי, בתואנה כזאת או אחרת, על ההתמסרות לאל. בכך שתהיו כנים בדרך זו אתם מכינים עצמכם לחצות את המפתן האדיר של התפתחות רוחנית. אולם אם אתם מסוגלים לנצל את קיצור הדרך של ההקרבה, זו תהיה ישועה נפלאה עבורכם מהרבה הרבה בחינות.
בטרם סיום ההרצאה, ברצוני להזכיר לכולכם לתרגל את השימוש בכלי רב-עוצמה שנקרא סקירה יומית. אין צורך להיות במצב מרחיק לכת של התפתחות-עצמית לצורך זה. כל אחד יכול. כל שעליכם לעשות הוא לסקור את היום שעבר עליכם ולחשוב על כל האירועים שגרמו לכם חוסר הרמוניה בכל דרך, צורה ואופן. גם אם בהתחלה לא תבינו מדוע, פשוט רשמו את התקרית ואת מה שהרגשתם. אחרי שתעשו זאת זמן מה, יתפתח דפוס. אולי עדיין לא תקבלו מכך רמז לְמה לא בסדר אצלכם בִּפְנים, אך לפחות תראו משהו שחוזר על עצמו ומצביע על העובדה שחייב להיות בתוככם משהו שגורם לחוסר-ההרמוניה, לא משנה עד כמה שוגים אנשים אחרים בדרכם הם. אם אירועים או רגשות עצובים חוזרים ונשנים כל הזמן, זהו רמז לנשמה שלכם. אירועים שחוזרים ונשנים, יחד עם התגובות שלכם עליהם, יכולים להופיע בשתיים או שלוש צורות שונות, אבל מוכרחה להיות בעיה בסיסית מתחת לזה, שאותה תוכלו ללמוד לזהות.
הסקירה היומית לא תגזול יותר מעשר או חמש-עשרה דקות כל יום, מה שאומר שזה בהחלט אפשרי לכל אחד מכם. אין צורך לכתוב כל דבר שהעיב על תחושת ההרמוניה שלכם במשך היום, אלא רק כמה מילות מפתח. אם תעשו זאת באופן קבוע, תצליחו לגרום ללא-מודע להיות מודע ותגלו את הנטיות הפנימיות שלכם. אין ספק שתזהו דפוסים ברורים בחייכם, שלא תוכלו להיות מודעים להם אחרת. זה כל מה שעליכם לעשות כרגע. אין כאן מעשה קסמים. אחרי שערכתם סקירה יומית במשך זמן מה, עברו על כל הרשימות של הסקירה היומית והיזכרו בתקריות, יחד עם התגובות שלכם. ראו האם אתם יכולים לחוש, לפחות, איזה דפוס, ואז שאלו את עצמכם, "האם אני יכול למצוא בתוכי את הנקודה שבה אני סוטה מחוק רוחני כלשהו?" השוו דפוסים אלה מול רשימת המגרעות שכבר גיליתם. שאלו את עצמכם שאלות בנוגע למה הם הרגשות שלכם, מה באמת רוצים זרמי התשוקה שלכם, והאם רגשות וזרמים אלה אכן מתואמים עם החוק האלוהי. בקשו מאלוהים הארה לגבי מה בדפוסים הללו עשוי להיות קשור למגרעות שלכם, אפילו באופן מרוחק או בלתי ישיר. זו הדרך להיכנס הישר לעובי הקורה של נתיב ההתמרה. ללא עזרתו של האל יהיה זה קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי, לזכות בידע-העצמי שהוא המהות והמפתח לנתיב, ואשר בלעדיו לא ניתן להגיע אל האלוהות הפנימית. זה דורש זמן מועט כל כך, ואני מפציר בכולכם, למען עצמכם, לעשות את הסקירה היומית.