תרגום מאנגלית: איתן בלוך
ברכות, ידידיי היקרים ביותר. אלוהים מברך כל אחד ואחד מכם. מבורכת שעה זו.
כל צעד קדימה בנתיב הזה מביא אתכם קרוב יותר לזרם נצחי חזק ביקום. אתם יכולים לקרוא לו כוח החיים, היבט של אלוהים, תבונה טהורה, אהבה טהורה או הוויה טהורה. כל ניצחון קטן יכול לתת לכם הצצה מזדמנת בחופש הגדול ובאושר הבל יתואר של היות חלק מזרם נצחי זה. האנושות מופרדת מזרם זה על ידי חסימות בנפש, כמו אנוכיות, אגוצנטריות, פחדנות ומורך לב. בכל פעם שאפילו חלקיק מחסימות אלה מסולק, ולו רק בהכרה רגעית, אנשים חווים חופש, התחדשות ומשמעות בחייהם במידה רבה יותר.
מנקודת הראות שלנו, אנו רואים שאתם אתכם מתבצרים מאחורי חומה של נפרדות. חומה זו היא סוג אשלייתי וחסר תועלת של הגנה עצמית היוצר מתרס כנגד אושר וחופש. לכן ידידיי, הבינו (פעם) ולתמיד, שמטרת פירוק החסימות שלכם היא לאפשר לכם להיכנס אל השטף הכביר של הזרם הנצחי. הסיבה האולטימטיבית לחיות, היא להפוך את חייכם למשמעותיים, אך מבלי להתמזג לתוך זרם זה, זה לא יוכל לקרות.
בנוסף לגילוי עצמי מוצלח, יש גישה נוספת בעזרתה ניתן להגיע לנקודה בה החיים מקבלים משמעות חדשה: שאלו את עצמכם לגבי התכלית של מה שאתם עושים או רוצים. האם התכלית שלכם כוללת אנשים אחרים, או האם היא למען הסיפוק שאתם מקבלים מהפעילות עצמה? אם אתם מבקשים למצוא משמעות בחייכם, טפחו את המחשבה: "אני רוצה לשרת לא רק את מטרתי המיידית קצרת הרואי, אלא גם להביא משמעות, עזרה ושמחה לאחרים".אם מחשבה כזאת היא כנה, איזו תפילה יכולה להיות טובה יותר? איזו תפילה מסוג כזה לא תענה?
האדם הפנימי מטפח רצון כזה לעיתים קרובות מבלי לשים לב לכך באופן מודע. אז דברים מתחילים לקרות. לעומת זאת, האדם הפנימי עלול להתנגד לעזיבת חומת ההפרדה, אפילו אם יש מעט רצון טוב חיצוני. אז לא קורה מאומה. החיים ממשיכים להיות חסרי משמעות. חיים אמיתיים נדחים אז באופן קבוע. כשכזה הוא המצב, הבינו שאינכם מוכנים לוותר על הבדידות הפנימית שלכם. אתם מלאי פחד ואנוכיים מדי, מרוכזים מדי בעצמכם במובן שלילי, מכדי לשבור את המחיצות ביניכם לבין אחרים, כך שאינכם יכולים לחוות את החיים במלואם.
גישה חדשה כזו עשויה להיות חשובה לרבים מידידיי. זו יכולה להיות דרך ישירה יותר להתמודד עם חלק מבעיות החיים המיידיות שלכם. אם אינכם יכולים להתקדם ולהשיג תובנה חדשה מספקת כדי להקל על השעמום וחוסר המשמעות של קיומכם, נסו גישה זו יחד עם דרככם הרגילה של עבודה וחיפוש פנימיים. אם תוכלו לוודא שאינכם נוטים לתת לאחרים, ואפילו היכן שאתם נותנים אתם עושים זאת רק כדי לצאת ידי חובה, המודעות תביא לשינויים בכם ותכין אתכם לוויתור על הבדידות הפנימית שלכם.
ועתה, ידידיי, אני רוצה לדון בנושא חדש: חלימה בהקיץ שמבטאת כמיהה. בואו נבין את מקורה, נזקה ותועלתה. כי ישנה גם תועלת אם כי לעיתים קרובות, רופפת.
עקרונית, ישנם שני סוגים שונים של חלומות בהקיץ שמבטאים כמיהה. האחד עולה ממחשבות הנובעות מדחפים. דחפים אלה קשורים לדימוי העצמי האידיאלי, להאדרה העצמית, לרגשי פגימות ולחוסר הביטחון העצמי שלכם. אין אף אדם שאינו מתמכר לפנטזיות, לעיתים אפילו באופן מודע. בתוכן, אתם רואים את עצמכם במצבים בהם אתם מוכיחים למי שהקלו ראש בכם, כמה נעלים או נהדרים אתם. בחלומות בהקיץ כאלה אתם מוערצים במקום להיפגע ואתם חווים שביעות רצון, נקמה וגאווה מסופקת. כך אתם נהנים לחיות באופן בדיוק הפוך לרגשות העמוקים של הפגימות שלכם ושל נחיתותכם. אתם "מתקנים" את המציאות הבלתי רצויה שלכם באמצעות פנטזיה.
כמובן, יש נזק בבזבוז אנרגיה יקרה על חלומות בהקיץ – אנרגיה שיכולה הייתה להיות הרבה יותר קונסטרוקטיבית אילו הוצאה על מציאת מקורה של תחושת הפגימות שלכם וביטולה. כשחיים בפנטזיות כאלה, אתם עשויים אמנם לחוות הקלה רגעית, אך אין זו אלא אשליה. אין זה מספיק לומר כי חלומות בהקיץ הם בריחה מהמציאות. זה נכון, אבל הבה נבין באופן מדויק יותר איך זה קורה. כשאתם מתנגדים למציאת האמת על עצמכם, כשעשיתם שגיאות וכשדבקתם בתפיסות מוטעות, אינכם יכולים להשלים עם עצמכם. אינכם יכולים להשלים גם עם הזולת או עם החיים בכללותם. לפחות, אינכם יכולים ללמוד לקבל את האזורים שהושפעו מבעיותיכם. כך אתם מטאטאים משם תחושות פגימות אלה על ידי התנסות בהופכי שלהם בפנטזיה. נכון, הפנטזיה מביאה הקלה לחיים אפרוריים, אבל הזמינות של הקלה זו מחבלת במאמציכם למציאת הסיבה והתוצאה של בעיותיכם ולמיסוד דפוסים קונסטרוקטיביים יותר.
עם זאת, לחלימה בהקיץ יש גם תועלת. כיוון ותרופות מציאותיות אינן בנמצא, הפעילות של תיקון החיים בפנטזיה מסלקת תוקפנות, עוינות ודחפים הרסניים. תועלת נוספת היא חלומות בהקיץ שמשמשים כתסמינים. איך ניתן למצוא מחלה ללא תסמינים? אם מחלה גופנית חבויה באיבר פנימי, מבלי לייצר שום תסמינים, אין לכם כל הזדמנות לחפש ולטפל בסיבה, לפני שיהיה מאוחר מדי. מנגנון דומה פועל בחיי נשמותיכם.
רוב האנשים, לעומת זאת, נהנים מהתסמינים, החלומות בהקיץ, ואינם רוצים לזהות אותם כמו שהינם; לכן אינם מפיקים מהם תועלת. להשתמש במשמעת כלשהי, כדי להדחיק את תשוקתכם לחלום בהקיץ על מנת לשפר את חייכם, לא ישרת שום תכלית. זה יגרום חרדה רבה יותר, עם תוצאות ותסמינים שונים. עדיף ליצור מעט מרחק מפעילות זו על ידי התבוננות בדפוס המסוים של החלומות בהקיץ שלכם. רִשמו אותם. הבינו את מטרתם הכללית. זה יציע לכם חומר שלא יסולא בפז על המקור של בעיותיכם. במקום להדחיק חלומות בהקיץ או להתמכר להם מבלי לנסות להתבונן ולהבין, ראו אותם כתסמינים המועילים שהם מהווים. כך תהפכו פעילות הרסנית לקונסטרוקטיבית, כל עוד שזה עדיין נראה הכרחי. הנפש שלכם תוותר על כך במידה בה תלמדו לאהוב את החיים במציאות. החלומות בהקיץ פשוט יפסיקו אז מעצמם. הפסקה זו חייבת להיות תהליך אורגני, טבעי.
הקטגוריה השנייה של חלימה בהקיץ היא רגשית ונובעת מצרכים במקום מדחפים. הצרכים הבלתי מוכרים המודחקים שלכם, עלולים ליצור כוח חזק עוד יותר, רק משום שהם מודחקים. כוח זה חייב שיהיה לו פורקן. אם הגשמתו של צורך בריא מתעכבת בגלל הפתרונות המדומים, הפחדים הבלתי מציאותיים והדימויים המוטעים שלכם, המשתקים את האנרגיה הקונסטרוקטיבית ואת התושייה שלכם, אז פורקן דמיוני הוא הכרחי. הגשמה פיזית, רגשית, שכלית ורוחנית אפשרית אז רק בפנטזיה. זוהי למעשה הקלה ולא רק בריחה ממציאות אפרורית.
כאשר אינכם מוכנים לוותר על הבידוד שלכם, הצרכים שלכם אינם יכולים להתגשם. כפי שאתם יודעים משיחות קודמות על הנושא, אתם מדחיקים את המודעות לצרכיכם או מחליפים אותם בצרכים כפויים שאינם אמיתיים. החלפה זו יוצרת בלבול וכפיתות (knots). היא משתקת את הספונטניות שלכם, את יכולתכם להרגיש, לחיות ולחוות את המציאות. כך נוצרים מעגלי קסמים אכזריים רבים, שמקשים עוד יותר לפרוץ את דפוס ההרס. כיוון שנפשכם מסרבת להיות מרומה מחיים אמיתיים, הלחץ המצטבר מחייב לעיתים קרובות מוצא כלשהו. אז אולי תחוו סיפוק מסוים מחלומות בהקיץ. התבוננות בחלומות בהקיץ שלכם והערכתם, יכולים לעזור לכם לקטלג אותם. ייתכן מאוד כי אתם מייצרים הגשמות פנטזיה גם לצרכים אמיתיים וגם לשקריים.
ככל שהגשמת הפנטזיות שלכם מספקת יותר, יהיה לכם פחות תמריץ לפתור את בעיותיכם כדי שההגשמה שלכם תוכל להפוך אמיתית. בפנטזיה אתם מקיימים חיים משלכם מאחורי קירות הבדידות שלכם ויכולים לכוון כל דבר כמו שאתם בוחרים, ללא הפרעה מאחרים ומבלי להיתקל במכשולים. כך פנטזיה נראית נחשקת יותר מהחיים. אך ככל שאתם יותר חיים בחלומות בהקיץ אלה, כך פחות יתאפשר לכם להתמודד עם מכשולים חיצוניים, וכך יגדל כוחם מולכם. לבסוף תגיעו לאמונה כי הגשמה בפועל הינה בלתי אפשרית כי אינכם יכולים לכוון אנשים ונסיבות לפי בחירתכם. תפיסה שלילית זו על הגשמה היא, כמובן, טעות מוחלטת, שכן מימוש כן אפשרי למרות שהכל אינו קורה בדיוק מתי ואיך שאתם רוצים בכך. אבל הגשמה אפשרית רק אם אתם גמישים וזורמים עם זרם החיים. בשל השכנוע התת הכרתי שבמציאות הגשמה היא בלתי אפשרית, אתם עלולים לסגת לחלוטין מלחיות ולא לנסות עוד להשיג סיפוק אמיתי של צרכיכם. הגשמה בלתי מבוססת ומדומה היא לפחות משהו, ונראית הרבה יותר ממה שאתה מסוגלים לחוות במציאות בשלב זה. בִּדקו אם זה נכון עבורכם ובאיזו מידה. זה יהיה כל כך מועיל, כל כך בריא!
כמה חלומות בהקיץ מסוג זה עשויים אפילו לדרבן אתכם לחפש הגשמה במציאות. במקרה כזה, לחלומות בהקיץ אכן יש השפעה חיובית. זה תלוי באיזו רמה אתם מייצרים אותם ומה היחס שלכם כלפיהם.
ככל שאנשים פחות בוגרים, יותר "מוצלחים" החלומות בהקיץ שלהם ופחות מסוגלים ורוצים הם לחיות את חייהם בכאן ועכשיו. הם רוצים שליטה מלאה על הנסיבות, מה שהם יכולים להשיג רק בפנטזיה. זה עובד גם בכיוון ההפוך, כך שכשהם מנסים להיות גמישים ועמידים מול נסיבות חיצוניות שאינן מתיישבות לגמרי עם דעותיהם הקדומות, הם ירגישו פחות מסוגלים לחוות הגשמה. הפער בין חלומות בהקיץ בהם הם יכולים לגרום לאחרים להתנהג, להרגיש ולהגיב כפי שהם רוצים, והמציאות, שלעיתים קרובות שונה ודורשת גמישות וסבלנות, גדול מדי עבורם. כך הם מעדיפים לחיות בעולם דמיוני של כאילו הגשמה בעתיד, בציפייה שהפנטזיה של היום תהפוך למציאות של מחר. המחר, כמובן, לעולם אינו מגיע. המציאות לעולם אינה תואמת את הפנטזיה שהוכנה בעמל רב בחלומות בהקיץ; זה גורם לתסכול. למען האמת, המציאות מספקת לאין ערוך יותר מאשר חלומות בהקיץ, אבל אדם צריך אומץ וגמישות; עליו לוותר על הצורך לשלוט בכל דבר, לזרוק את התוכניות, ולחיות באופן ספונטני. כל זה צריך להבהיר שהנזק בחלימה בהקיץ הוא שהיא עלולה למנוע מכם לחיות במציאות.
עכשיו, מה הוא היתרון של סוג זה של חלומות בהקיץ? הוא מציג תסמינים מהם ניתן להשיג תובנה רבה; זה עשוי לדרבן אתכם לחיות באופן מלא יותר. כמו כן, הוא יכול לתפקד כברומטר של שינויים פנימיים. האיכות הרגשית השונה של הפנטזיות שלכם וסוג הסיפוק אותו אתם מפיקים מהם אכן יכולים להצביע על כיוון הצמיחה שלכם. קביעת כיוון זה מועילה מאוד. יתר על כן, חלימה בהקיץ מסוג זה מעודדת מודעות לצרכים מודחקים. תוכלו להעריך כעת כמה זה חשוב. אבל ידידיי, לעתים קרובות אתם מודעים רק במעורפל לצרכיכם, או אם אתם כן בהכרה לגביהם, אינכם מעריכים אותם. אתם מרשים לעצמכם להרגיש צרכים אלה רק בחלומות בהקיץ שלכם. ברגע שאתם נכנסים לחיים האמיתיים, אתם מכבים מודעות זו ואתם חיים כאילו חלק נוסף זה שלכם אין לו ולא כלום עם שאר חייכם. תגובתכם לחיים האמיתיים יוצרת פיצול שיכול היה להיות מתוקן על ידי מודעות מוגברת. הנזק של חלומות בהקיץ, לכן, הוא בכישלונכם לנצל את היתרונות שהיו יכולים להביא לחייכם האמיתיים.
מודעות רבה יותר לחלימה בהקיץ שלכם תוכל להביא יתרונות רבים. עצתי לכם בנתיב זה היא שבכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם עוסקים בפינטוז כזה, פתחו גישה חדשה. התבוננו, העריכו, שיקלו והחליטו, ללא כפייה, מתח או לחץ, ברוגע ובשקט. הפכו את החלומות בהקיץ לתסמין שימושי שאמור ללמד אתכם על עצמכם, צרכיכם האמיתיים, הדחפים שלכם, ההגשמות לכאורה שלכם בפנטזיות ועל תכליתם.
עכשיו, האם יש שאלות בנושא הזה?
שאלה: יש לי הרבה חלומות בהקיץ. כאשר אני מפסיק, הפחדים שלי מופעלים. כאשר הפחדים שלי נעלמים, אני מתחיל שוב לחלום בהקיץ. מדוע זה קורה?
תשובה: כיוון, ידידי, שלשניהם יש מכנה משותף זהה, מאותו מקור. שניהם ביטוי של הניכור העצמי שלך. אתה יודע היטב מן הממצאים האחרונים שלך, כי הפחדים המודעים שלך אינם הפחדים האמיתיים. הם פחדים מוחלפים. הם הפחדים שאתה רוצה שיהיו לך יותר מאשר הפחד הבסיסי איתו אינך רוצה להתמודד: הפחד להיות לעצמך. כיון ואין אלה פחדיך האמיתיים, הם מייצגים את אותו מנגנון בריחה כמו החלומות בהקיץ. אתה חווה תחליפי פחדים או תחליפי הגשמות. מכיוון שאינך מתמודד עם הבעיה של להיות לעצמך, אינך יכול להגשים את מה שכולם שואפים אליו מבפנים. לכן אתה מייצר תחליפי הגשמות בהם אתה מתנסה חלקית בפנטזיה. כאילו הנפש שלך אמרה: "כל עוד איני פוגשת את הפחד האמיתי שלי, לא אכפת לי שיהיו לי פחדים אחרים. אבל כל עוד אני נשארת בגישה זאת, איני יכולה להתגשם, ולכן אני זקוקה לתחליפי התגשמויות". האחד קשור בשני. זו הסיבה שאתה חווה לסירוגין פחדים מדומים והתגשמויות מדומות בחלומות בהקיץ.
שאלה: אינני מצליח לחבר את החלומות בהקיץ שלי ואת הפחדים שלי בצורה קונקרטית.
תשובה: זה לא הכרחי. אם תתמודד עם הסיבה מדוע אתה מפחד מלהיות עצמך ותתפתח מנקודה זו, שאר חלקי הפאזל יפלו למקומם. אם אתה רוצה, אתה יכול להתבונן באופי של החלומות בהקיץ שלך ובאופי של הפחדים שלך, ואתה עשוי לגלות את הקשר שעליו הצבעתי.
שאלה: מה ההבדל בין דחפים וצרכים?
תשובה: צורך הוא פונקציה בסיסית מאוד של הישות האנושית. צורך הוא דבר אמיתי, אלא אם כן הוא מוחלף או כפוי על ידי אחד שאינו אמיתי. דחף, כפי שציינתי קודם לכן, מגיע מאלמנטים כפייתיים, אשר, בתורם, מגיעים מתפיסות מוטעות, מהדימויים שלך, מחוסר האמונה שלך בעצמך, מהדימוי העצמי האידיאלי שלך ומהבריחה שלך לפתרונות מדומים. ליקויים אלה יוצרים דחפים כפייתיים. הצרכים, מצד שני, עלולים להפוך לרצונות שאינם בריאים.
שאלה: אם אדם אינו חולם בהקיץ כלל, האם זה סימן של חוסר דמיון או של בגרות?
תשובה: זה יכול להיות סימן של בגרות, אבל זה לא תמיד כך. תהיה זו פשטנות יתר חפוזה לענות על שאלה זו באמצעות הסבר של או/או. אם אדם אינו חולם בהקיץ בהכרה, זה עשוי להצביע על משהו, אך לא בהכרח על חוסר דמיון. זוהי תווית שלא תוביל אותנו רחוק. כי מה הוא חוסר דמיון? יתכן שהפירוש הוא שהכוחות היצירתיים שלך עצורים. אי חלימה בהקיץ בהכרה עשויה להצביע גם על קיפאון וכניעה. זה אולי נשמע פרדוקסלי, כי זה עתה סיימתי לומר לכם שחלימת יתר של חלומות בהקיץ, על חשבון חיים בפועל, אינה בריאה. עכשיו אני אומר לכם שגם לא לחלום בהקיץ יכול להיות לא בריא ותסמין של בעיות לא פתורות. עם זאת, לעתים קרובות זה כך.
הנוכחות של תסמין עשויה להצביע על משהו די דומה להעדרו. יותר מדי חלומות בהקיץ על חשבון חיים בפועל עשוי להצביע על כך שחלק מהנפש אינו מתיישב עם לחיות. מעט מדי חלומות בהקיץ, מצד שני, עשוי להצביע על וויתור פנימי. לקבוע במדויק האם זה האחד או השני תלוי בסוג של החלימה בהקיץ, כמו גם בשיקולים אחרים.
אובדן תשוקות מודעות, משאלות ומטרות הכרתיות, או חוסר תקווה לגביהם, שמקורו באי העזה לוותר על הבדידות והנפרדות, עלול לשתק את כוח החיים עד כדי כך שהאדם כבר לא שואף לשום כיוון, אפילו לא בפנטזיה. אבל זה די לא אפשרי לתת תשובה פשוטה.
שאלה: האם לא קורה לעיתים קרובות שבגיל צעיר חולמים בהקיץ, אך כשמתבגרים ויודעים כי מטרות אלה אינן ברות השגה עוד, מוותרים לחלוטין על החלימה בהקיץ?
תשובה: כמובן. אבל לעתים קרובות לא מוותרים על החלומות בהקיץ אלא הם רק משנים את צורתם.
שאלה: אני מבולבל בקשר להרמוניה ואושר. תמיד חשבתי שהם זהים. כמו כן, נאמר כי חוקים אוניברסליים הם הרמוניים, אך גילויים רבים של הטבע אינם בעלי אופי הרמוני כלל.
תשובה: אתה רואה רק חלקים מחוקים אלה. אם אתה רואה חלק מהשלם, אינך יכול לתפוס את משמעותו, ולכן אינך יכול להבין את ההרמוניה. למעשה, חלק עשוי להיראות אפילו כמו ההפך של השלם, אם כי זה נכון שבמצב הוויה גבוה יותר הרמוניה ואושר זהים, בדיוק כמו אהבה, אמת וחוכמה, כמו גם כל גילוי אלוהי אחר, הם כולם אחד. ככל שמצב ההתפתחות נמוך יותר, תופעות אלה נראות פחות זהות. למשל, אמת עלולה לפגוע, לפחות באופן זמני. כשאדם מפותח רוחנית, לאמת המכאיבה ביותר תהיה השפעה משחררת ולכן היא לא תהיה עוד סותרת לאהבה. ככל שאתה פחות מפותח, אתה חווה אמת לא נעימה כקשה ולא כאוהבת. נפרדות של מושגים קיימת היכן שקיימות חוסר שלמות ונפרדות של נשמה. איחוד של מושגים אלה, כשכולם נעשים אחד, מגיע כשההתפתחות ממשיכה ואיתה גדלה גם המודעות למציאות. ככל שאתה יותר במציאות, כך מתרחבת השקפתך וכך חלקים קטנים רבים הולכים ומתרקמים לשלם. מיזוג זה נתפס אז גם על ידי הפרט, כמו גם ביקום.
כל יקום בבריאה תואם למצב הממוצע של הישויות המאכלסות את הספירה הקוסמית הספציפית שלו. ההרמוניה בחוקים האוניברסליים מוכרחה, לכן, להתבטא לפעמים במצוקה לכאורה (שלהן). ללא מצוקה זו, לא יוכל לקרות איחוד. זה אינו אומר, חברי, שזה עונש מאלוהים שרירותי. זה גלום בחוקים שפועלים לפי התנאים הסביבתיים שלהם. לדוגמה, זרם חשמלי יתגשם אחרת בסביבה רטובה מאשר ביבֵשה. הכוחות החזקים של החוקים האוניברסליים נקבעים על ידי ה"אקלים" הקיים בכל רגע נתון. במילים אחרות, מה שאתם עושים עם החוקים קובע את התממשותם. לא משנה אם הדבר נעשה במודע או שלא. לכן לחוקים עשויה להיות לעתים השפעה מיטיבה ובפעמים אחרות, לזמן קצר, השפעה שלילית. אבל אפילו זה מיועד לקביעת איזון בסופו של דבר.
שאלה: לפעמים, כשלמישהו יש בעיה לא פתורה, והוא הולך לישון רגוע, מתוך כוונה שהיא תיפתר, הוא מתעורר עם הפתרון. אז תת ההכרה שלו פתרה את זה.
תשובה: בכל טרמינולוגיה בה נשתמש, יש רק דבר אחד חשוב באמת לדעת על המשמעות של תת ההכרה, והוא חוסר מודעות. כאשר אינך בהכרה, אינך מודע. עכשיו, יש, כמובן, דרגות. אל תדמיין שתת ההכרה שלך היא יצור אדיר, מושלם וחכם או חיה מפלצתית. לאנשים רבים יש עמדות קיצוניות כלפי תת ההכרה שלהם. לתת ההכרה אין בהכרח שום קשר עם האני העצמי האמיתי שלך, האני העצמי הגבוה, או עם העצמי הנמוך, החלק אותו אתה מכחיש. שני הצדדים של טבעך יכולים להיות בחלקם מודעים ובחלקם לא.
למשל, אתה עשוי להיות מודע להיבטים מסוימים בעצמך, או לתפיסות כלליות, אבל לא לחשיבות המלאה שלהם. המודעות שלך אינה נעדרת לחלוטין, אך גם אינה נוכחת לחלוטין. קיימת שם, אם כן, דרגה מסוימת של מודעות.
ניתן לפתור בעיות מסוימות במהלך השינה על ידי הנחיית תת ההכרה שלך, כי יש לך ידע אליו אינך מודע. במצבים מסוימים של רגיעה וריכוז, כגון ברצון למצוא פתרון לפני השינה, הידע שבתת ההכרה יכול להגיע אל פני השטח. השאיפה המלאה שלכם בספירת כדור הארץ, היא להגביר את מודעותכם למה שכבר מאוחסן בכם. במצב כזה של רוגע מתאפשר גם לעוזרים רוחניים לעזור בהבאת הידע שבכם אל פני השטח. במילים אחרות, זה שילוב של עולם הרוח שעובד עם האני האמיתי שלכם.
מה שהכרחי עבור מודעות כזו הוא התפקוד היעיל של רצונכם הפנימי. לכן, כשאדם הולך לישון בעמדו מול בלבול או בעיה, ורוצה לפתור אותה בלב שלם בצורה הטובה ביותר האפשרית, אפילו אם זה אומר לוותר על מטרה אנוכית, הוא יוצר מצב של פתיחות פנימית בה כוחות אוניברסליים יצרניים של אמת יכולים לפעול. כשהבלבול אינו מטופל, כשאדם אינו מודע לחלוטין למה שהוא מבולבל לגביו, תשובות כאלה אינן יכולות להגיע. לפיכך חייב להיעשות רוב הזמן מאמץ מודע. לפעמים, כמובן, יכול להתקיים רצון תת הכרתי שאליו האדם אינו מודע. אני נותן לכם את הברכות, לכל אחד ואחד מכם. אני מאחל לכם להפיק תועלת מן המילים הללו, ושהן תעזורנה לכם אל גישה חדשה לבעיותיכם, אל עצמכם, אל חוויית חייכם.
היו ברוכים, כל אחד ואחד מכם. מבורכים מאמציכם הנפלאים. שימחו בידיעה, שלא משנה מה אתם עושים בחיים, בכל צעד של מציאת עצמכם בכנות, יש משמעות רבה, אפילו אם עדיין אינכם מודעים להשפעה שמוכרחה להיות לו, לא רק על עצמכם אלא גם על רבים אחרים ועל היקום שלכם באופן כללי. היו בשלווה, היו באלוהים!
נערך על ידי ג'ודית וג'ון סאלי