אווה נולדה בווינה, אוסטריה ב-1915 לסופר היהודי המפורסם יעקב וסרמן, ובילתה את ילדותה באקלים האינטלקטואלי המשגשג ששרר בעשורים הראשונים של המאה הקודמת, וגדלה בין חבריו של אביה, כמה מגדולי הסופרים בני התקופה – הרמן הסה, תומס מאן ורודולף שטיינר.
לאחר סיפוח אוסטריה על ידי היטלר ב-1938, היא ברחה דרך שוויץ לצרפת וב-1941 לארצות הברית. בתחילה עבדה כמעצבת אופנה, עברה למה שאהבה מאז ילדותה – ריקוד, ומאוחר יותר הפכה למדריכת ריקוד ואף ניהלה בית ספר לבלט. מעט לאחר שהגיעה לארה"ב, פגשה את פּיץ ברוך, שכמוה היה בן של סופר אוסטרי (הרמן ברוך), ושנמלט גם הוא מאוסטריה. השניים נישאו אך הנישואין לא החזיקו מעמד ולאחר 8 שנים השניים התגרשו אם כי היא המשיכה לקרוא לעצמה אווה ברוך עד תחילת שנות ה-70.
בתחילת שנות החמישים ביקרה אווה אצל ידידים בשוויץ ופגשה בקבוצה שעסקה ברצינות בתופעות על-חושיות מה ש"התניע" אצלה את הצורך ללמוד את הנושא מקרוב. היא מצאה עצמה משרבטת וכותבת מילים ומשפטים סתומים באופן שכאילו "נכפה עליה" אך לאט, תוך תרגול של מדיטציה, התפתחה הכתיבה למידע אינטואיטיבי שהגיע אליה מישות שהציגה עצמה כ"המדריך".
היא המשיכה לעשות מדיטציה במשך שעות ארוכות, שינתה את תזונתה והתחייבה להשתמש "במתנה" שלה אך ורק כדי לעזור לאנשים, תוך סיכון לאבד חברים שחשבו שהיא משתגעת. עם הזמן למדה להכניס עצמה לטרנס והמידע החל להגיע בדרך של דיבור ולא רק בכתיבה.
החל מאז 1957, החלה אווה להשמיע את הרצאות המדריך במפגשי חברים והם זכו לשם "הרצאות המדריך לנתיב" הרצאות אלו תומללו ונלמדו על ידי קבוצה קטנה שהחלה בעיר ניו יורק בשנת 1957 והתלהבותם ומספרם הלך וגדל .
צעד משמעותי הגיע כשאווה פגשה בשנת 1967 את הפסיכיאטר בג'ון פיירקוס יליד יוון, מקורבו לשעבר של אלכסנדר לואן (מייסד הביו-אנרגטיקה) והשניים נישאו ב-1972. פיירקוס ולואן היו תלמידיו של וילהלם רייך (מייסד תורת האורגון), והם פיתחו טיפול שפועל בגישת "גוף נפש" בהבנה שבעיות רגש מתבטאות בגוף כחסימות וחוסמי אנרגיה.
החיבור בין אווה וג'ון אפשר חיבור בין תורת "הנתיב" שנמסרה על ידי המדריך לתרגולים וטיפולים בדרכו של ג'ון ובשנת 1972 אווה פתחה את מרכז "הנתיב" (The Pathwork) הראשון – ליד פניציה, ניו יורק.
ב-1979, 7 שנים לאחר נישואיה מתה אווה ממחלת הסרטן. היא לא הייתה גורו ולא רצתה להיות, אבל האישיות שלה הפכה אותה למקור השראה גדול. עם מותה, סדרת ההרצאות מסתיימת וזה מחזיר את כולם למה שזה עוסק בסופו של דבר: ללמוד להקשיב לקול הפנימי שלך.